צל – הבדלי גרסאות

שורה 2:

==מקיף דלבונה – קודש הקודשים==

על הפסוק "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש רבה קדושים פרשה כ"ד.}} "מהו להצילך – להגן עליך להיות צל על ראשך". דהיינו, צל הוא משל להגנה שמגן הקב"ה מפני הפורענות כמו "בצל כנפיך תסתירני"{{הערה|~~תהילים~~ י"ז ח'}}, "בצל כנפיך יחסיון"{{הערה|~~תהילים~~ ל"ו ח'.}}, וזהו שנאמר "לחמנו הם סר צילם מעליהם" – היינו, ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הסיר מז' האומות את ההגנה שהייתה להם עד עתה{{הערה|סד"ה ואולם חי אני, מובא באוה"ת כי תצא תתר"ו.}}.

על הפסוק "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש רבה קדושים פרשה כ"ד.}} "מהו להצילך – להגן עליך להיות צל על ראשך". דהיינו, צל הוא משל להגנה שמגן הקב"ה מפני הפורענות כמו "בצל כנפיך תסתירני"{{הערה|תהלים י"ז ח'}}, "בצל כנפיך יחסיון"{{הערה|תהלים ל"ו ח'.}}, וזהו שנאמר "לחמנו הם סר צילם מעליהם" – היינו, ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הסיר מז' האומות את ההגנה שהייתה להם עד עתה{{הערה|סד"ה ואולם חי אני, מובא באוה"ת כי תצא תתר"ו.}}.

וצל זה והגנה זו (לאומות) היא בחינת המקיף דלבונה{{הערה|תורה אור ד"ה ראה ריח בני}}, והביאור{{הערה|תורה אור ה' ג'}}: י"א סממני הקטורת הם י' [[ניצוצות]] המובלעים ב[[קליפות]], המקבלים חיותם מבחינת הלבונה. דמכיון שהיא "מקיף" ונעלית מהם שלא בערך אין הקליפות חשובות בעיניה לבטלם ולכן יכולות [[יניקת החיצונים|לינק ממנה חיותם]]. והוא כמשל המלך הרואה שממית בהיכלו ואינו טורח לסלקה. ורק כך יכולות ה[[קליפות]] לקבל החיות מהקדושה (דרך [[אור מקיף]]) כי בפנימיות אין יכולים לקבל. דהיינו, כמו שה[[קליפות]] יכולות לקבל רק מה[[מקיף]] (כי אין קודש מתערב בחול).

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==מקיף דלבונה – קודש הקודשים==
-על הפסוק "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש רבה קדושים פרשה כ"ד.}} "מהו להצילך – להגן עליך להיות צל על ראשך". דהיינו, צל הוא משל להגנה שמגן הקב"ה מפני הפורענות כמו "בצל כנפיך תסתירני"{{הערה|תהילים י"ז ח'}}, "בצל כנפיך יחסיון"{{הערה|תהילים ל"ו ח'.}}, וזהו שנאמר "לחמנו הם סר צילם מעליהם" – היינו, ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הסיר מז' האומות את ההגנה שהייתה להם עד עתה{{הערה|סד"ה ואולם חי אני, מובא באוה"ת כי תצא תתר"ו.}}.
+על הפסוק "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש רבה קדושים פרשה כ"ד.}} "מהו להצילך – להגן עליך להיות צל על ראשך". דהיינו, צל הוא משל להגנה שמגן הקב"ה מפני הפורענות כמו "בצל כנפיך תסתירני"{{הערה|תהלים י"ז ח'}}, "בצל כנפיך יחסיון"{{הערה|תהלים ל"ו ח'.}}, וזהו שנאמר "לחמנו הם סר צילם מעליהם" – היינו, ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הסיר מז' האומות את ההגנה שהייתה להם עד עתה{{הערה|סד"ה ואולם חי אני, מובא באוה"ת כי תצא תתר"ו.}}.
 וצל זה והגנה זו (לאומות) היא בחינת המקיף דלבונה{{הערה|תורה אור ד"ה ראה ריח בני}}, והביאור{{הערה|תורה אור ה' ג'}}: י"א סממני הקטורת הם י' [[ניצוצות]] המובלעים ב[[קליפות]], המקבלים חיותם מבחינת הלבונה. דמכיון שהיא "מקיף" ונעלית מהם שלא בערך אין הקליפות חשובות בעיניה לבטלם ולכן יכולות [[יניקת החיצונים|לינק ממנה חיותם]]. והוא כמשל המלך הרואה שממית בהיכלו ואינו טורח לסלקה. ורק כך יכולות ה[[קליפות]] לקבל החיות מהקדושה (דרך [[אור מקיף]]) כי בפנימיות אין יכולים לקבל. דהיינו, כמו שה[[קליפות]] יכולות לקבל רק מה[[מקיף]] (כי אין קודש מתערב בחול).