אורות פשוטים – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
שיטת ה[[ריקאנטי]] {{הערה|בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"א</ref> ב[[אורות]] ד[[אצילות]] הוא שהם פשוטים. תואר [[ספירות]] (בה[[ע"ס]]) ד[[אצילות]] קאי רק על ה[[כלים]] ד[[ספירות]] וה[[אור]] שלהם הוא [[פשוט]] לגמרי (כי האור אין לו שום גדר ספירה).
שיטת ה[[ריקאנטי]] {{הערה|בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"א}} ב[[אורות]] ד[[אצילות]] הוא שהם פשוטים. תואר [[ספירות]] (בה[[ע"ס]]) ד[[אצילות]] קאי רק על ה[[כלים]] ד[[ספירות]] וה[[אור]] שלהם הוא [[פשוט]] לגמרי (כי האור אין לו שום גדר ספירה).
הכלים הם נבראים חדשים כיש מאין והם גבול ממש.
הכלים הם נבראים חדשים כיש מאין והם גבול ממש.


שורה 9: שורה 9:
==תיווך הרמ"ק והאריז"ל==
==תיווך הרמ"ק והאריז"ל==


ב[[פרדס]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] משמע שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שה[[אורות פשוטים]] והמשכת ה[[קו]] הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו).
ב[[פרדס]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.}} מה[[רמ"ק]] משמע שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד}} שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שה[[אורות פשוטים]] והמשכת ה[[קו]] הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו).
====הוכחות שרמ"ק נוטה לאורות פשוטים====
====הוכחות שרמ"ק נוטה לאורות פשוטים====


א. מביא  {{הערה|שער עצו"כ ח"ד</ref> המשל דמים הנמצאים בכלי מגוונת. מזה מובן שהם פשוטים.
א. מביא  {{הערה|שער עצו"כ ח"ד}} המשל דמים הנמצאים בכלי מגוונת. מזה מובן שהם פשוטים.


ב. "הרמ"ק  {{הערה|ראה הגהות לפתח אליהו</ref> לא ידע מענין הצמצום." ומכיון  שהאורות דבוקים במקורם אין לומר שאינם פשוטים.
ב. "הרמ"ק  {{הערה|ראה הגהות לפתח אליהו}} לא ידע מענין הצמצום." ומכיון  שהאורות דבוקים במקורם אין לומר שאינם פשוטים.




====התיווך====
====התיווך====
לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref> בין השיטה של ה[[ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של ה[[מערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):
לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.}} בין השיטה של ה[[ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של ה[[מערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):
[[ספירות]] הם גם ה[[אורות]] וגם ה[[כלים]] שזהו כשיטת ה[[מערכת]] אלא שציור זה שב[[אורות]] נעשה בהם דוקא בבוא האור אל ה[[כלי]] ורק ביחס לההשפעה הבאה דרך הכלי, אבל האור קודם שבא בכלי הוא [[פשוט]] לגמרי כשיטת הרקנטי (אלא שהריקאנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)
[[ספירות]] הם גם ה[[אורות]] וגם ה[[כלים]] שזהו כשיטת ה[[מערכת]] אלא שציור זה שב[[אורות]] נעשה בהם דוקא בבוא האור אל ה[[כלי]] ורק ביחס לההשפעה הבאה דרך הכלי, אבל האור קודם שבא בכלי הוא [[פשוט]] לגמרי כשיטת הרקנטי (אלא שהריקאנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)