משתמש:ר.ז./טבעת – הבדלי גרסאות

גרסה מ־22:33, 17 בנובמבר 2024

טבעת היא תכשיט על האצבע^[1].

בתרומת המשכן

טבעת היא אחת מהתרומות שהנשים הביאו עבור בניין המשכן שבמדבר^[2].

בעבודת האדם

המשכן היא נצחית, וכל הענינים שהיו בבניין המשכן הם מהווים הוראה להאדם בעבודתו לבורא, ובפרט בבנין המשכן ומקדש הפרטי - הבית היהודי.

ההוראה היא שלחנך את הילדים אינו מספיק שההורים הם רק מראים דוגמא טובה ומצווים איך האופן המתאים לנהנהגה על פי הוראות תורותינו הקדושה, אלא שיש צורך גם להצביע באצבעאיך להתנהג בההנהגות הנכונות, ולהסביר בטוב טעם שיתקבל אצלם איך שיהיה טוב כשהולכים בגרך הנכונה, ומה שיהיה כשח"ו הפוך^[3].

טבעת קידושין

ערך מורחב – קידושין

כיום נהוג לקדש בשווה כסף בצורת טבעת ללא תוספת אבן טובה, ויש להקפיד שהטבעת תהיה מכספו של החתן והרב והעדים מוודאים זאת לפני מעשה הקידושין, ובשעת הקידושין אומר החתן לכלה "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ולאחר מכן עונד את הטבעת על האצבע של הכלה.

מובא בספרים שטבעת זו צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם - עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. ועל פי הקבלה יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אף על פי כן, מנהג חב"ד בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דווקא^[4]^[5].

בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה^[6].

ראו גם

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

^ לפי פירוש האבן עזרא (שמות לה, כב). לפי פירוש רש"י היא תכשיט על הזרוע. ראה ההוראה בזה ערך כומז.
^ פרשת ויקהל, שמות לה, כב.
^ משיחת י"ב-כ אדר תרצ"ד לנשי ישראל, לקוטי דיבורים (אידיש סוף חלק ג') לה"ק ח"ה ע' 1184.
^ תורת מנחם. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה אגרות קודש חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.
^ הטעם לענידת הטבעת דווקא: שיחת שבת פרשת בלק התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמוד 2115. שיחת שבת פרשת וישלח תשי"ד, תורת מנחם חלק י' עמוד 200.
^ טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו.

[1] לפי פירוש האבן עזרא (שמות לה, כב). לפי פירוש רש"י היא תכשיט על הזרוע. ראה ההוראה בזה ערך כומז.

[:0-2] פרשת ויקהל, שמות לה, כב.

[3] משיחת י"ב-כ אדר תרצ"ד לנשי ישראל, לקוטי דיבורים (אידיש סוף חלק ג') לה"ק ח"ה ע' 1184.

[4] תורת מנחם. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה אגרות קודש חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.

[5] הטעם לענידת הטבעת דווקא: שיחת שבת פרשת בלק התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמוד 2115. שיחת שבת פרשת וישלח תשי"ד, תורת מנחם חלק י' עמוד 200.

[6] טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ==טבעת קידושין==
 {{ערך מורחב|ערך=[[קידושין]]}}
-כיום נהוג לקדש בשווה כסף בצורת [[טבעת הקידושין|טבעת]] ללא תוספת אבן טובה, ויש להקפיד שהטבעת תהיה מכספו של החתן והרב והעדים מוודאים זאת לפני מעשה הקידושין, ובשעת הקידושין אומר החתן לכלה "Vרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ולאחר מכן עונד את הטבעת על האצבע של הכלה.
+כיום נהוג לקדש בשווה כסף בצורת [[טבעת הקידושין|טבעת]] ללא תוספת אבן טובה, ויש להקפיד שהטבעת תהיה מכספו של החתן והרב והעדים מוודאים זאת לפני מעשה הקידושין, ובשעת הקידושין אומר החתן לכלה "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ולאחר מכן עונד את הטבעת על האצבע של הכלה.
 מובא בספרים שטבעת זו צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם - עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. ועל פי [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אף על פי כן, מנהג חב"ד בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומ[[זהב]] דווקא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}{{הערה|הטעם לענידת הטבעת דווקא: שיחת שבת פרשת בלק התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמוד 2115. שיחת שבת פרשת וישלח תשי"ד, תורת מנחם חלק י' עמוד 200.}}.
 בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98.%20%D7%9B%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו].}}.
 == ראו גם ==