דוד תעיזי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:41, 27 באוקטובר 2024

הרב דוד תעיזי (נולד בשנת ת"ש, 1940) הוא רב בית הכנסת ומוסדות חזון זכריה בלוד, מוסר שיעורי תורה בכל הארץ, ומשיב בישיבת תומכי תמימים לוד.

תולדות חיים

נולד לרב יחיא זכריהשגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן, תלמיד חכם ומקובל, במשפחה המיוחסת לדוד המלך, שצאצאיה בכל הדורות היו רבנים ומקובלים ידועים (כגון רבי שלום שבזי, רבי מרדכי שרעבי). בגיל צעיר התמנה לרב הכפר אפיוש ומחוז תעיז שבתימן. נישא למרת חנה ע"ה. ולמרת חנה.

לאחר עלייתו לאה"ק בשנת תש"ט, התיישב עם קהילתו בעיר גדרה. עוד בהיותו במעברה, פתח את התלמוד תורה הראשון במחנה העולים, כדי לתת חינוך יהודי כשר לילדי ישראל, ועשה מאמצים רבים כדי לשמור על גחלת היהדות בקרב העולים. לאחר התיישבותו בגדרה לא קיבל על עצמו משרת רבנות רשמית, אך היה שו"ב (מטעם המועצה הדתית בעיר), מוהל, ובביתו התקיים ת"ת. הרב זכריה היה גאון עצום וגם מקובל גדול, יהודים רבים מכל הארץ ומכל העדות הגיעו להתברך ממנו וסיפורי מופתים רבים מסופרים עליו. בערוב ימיו, עם התדרדרות המצב הדתי בגדרה, ובכלל זה חילולי שבת רבים שציערוהו מאד, עבר להתגורר בסמיכות לרב דוד בנו בשיכון חב"ד בלוד, שם הקים בביתו הפרטית ביכנ"ס. נפטר בשם טוב במיתת נשיקה ביום ט"ו אייר ה'תשמ"ח, בהיותו רכון על ספר מדרש רבה.

למד בצעירותו במוסדות חב"ד - ישיבות אור יצחק יהודי', אחי תמימים, ותומכי תמימים לוד.

בשנת תש"כ החל לשמש כמגיד שיעור בגירסא בישיבה בלוד, תפקיד אותו ממלא אף כיום, הוא איש הצוות הוותיק ביותר בישיבה בלוד היום).

בשנת תשכ"ג נשא את מרת כוכבה, ועבר לגור בשכונת הרכבת בלוד, ובהמשך - בשיכון חב"ד.

עם הקמתו של כולל אברכים בכפר חב"ד בשנת תשכ"ד הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו^[1]. במשך תקופה מסוימת הדריך בבי"ס למלאכה בכפ"ח.

בשנת תשל"ד, אחר פטירת גיסו, ר' ישעיה וויס, הקים עם אחיו את כולל 'נר ישעיהו' בשכונה, כשאביו, ר' זכריה, עומד בראשו. לאחר פטירתו של ר' זכריה בשנת תשמ"ח התמנה הרב דוד לעמוד בראש הכולל, עד לסגירתו בראשית שנות העי"ן.

הרב דוד מוסר שיעורים בכל הארץ, בעיקר בריכוזי עולי תימן, (בשנת תשד"מ החל למסור שיעור גמרא שבועי בנס ציונה^[2]), וגם בביהכנ"ס חזון זכריה (כל יום בשעות הבוקר המאוחרות - שיעור דף היומי ורמב"ם. בליל שב"ק - שיעור באוה"ח הק'. בבוקר לפני התפילה - שיעור חסידות. בצהריים לפני תפילת מנחה - השיעור היומי בתוספת הלכות שבת. במוצ"ש - שיעור זוהר).

בשנת תשע"ד, עם הקמת ביהכנ"ס החדש ומוסדות 'חזון זכריה' חב"ד (ע"י הרב דוד ובניו) ע"ש אביו, התמנה לעמוד בראשותם. הבית כנסת מהווה קהילה לחסידי חב"ד יוצאי תימן תושבי השכונה ומשמר את מסורת יהדות תימן. בכלל המוסדות: שיעורים לאורך השבוע, שיעורים לנשים, התוועדויות, חוג 'מורי', אבות ובנים במוצ"ש ועוד. בימות החול מתקיימת בביכנ"ס תפילת שחרית ב6, מנחה אחר השיעור היומי, ובשבתות חגים וחוה"מ אף תפילת ערבית. בשנת תשע"ז נפתח סניף למען ילמדו במקום^[3]. משפיע ביהכנ"ס הינו הרב אליעזר מזרחי.

נשוי למרת כוכבה, יו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בלוד, פעילת מבצע נרות שבת קודש בית הסוהר נווה תרצה החל משנת תשל"ז. בכסלו תשע"ד קיבלה את אות התנדבות בתי הסוהר^[4]

קישורים חיצוניים

תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים

משפחתו

אחיו - הרב שלמה תעיזי, שליח הרבי לישובי חבל מודיעין.
אחיו - הרב שמואל תעיזי, שליח הרבי לישוב חשמונאים.
גיסו - ר' ישעיה וויס ז"ל.
בנו - הרב אבינועם תעיזי, שליח הרבי ורב הישוב תלמי יחיאל, ומשגיח בישיבת 'בית הר"מ' בקריית מלאכי.
בנו - הרב יוסף יצחק תעיזי, שליח הרבי ורב היישוב עזריאל, ומחנך בת"ת חב"ד נתניה.
חתנו - הרב יאיר בס, משגיח ומשיב בתות"ל קרית גת.
חתנו - הרב דוד גולדמן.
בנו - הרב מנחם תעיזי - גבאי בית הכנסת חזון זכריה, לוד.
בנו, הרב ישראל תעיזי.

הערות שוליים

↑ זושא וולף, ימי תמימים, כרך ג, עמ' 212, הובא בגליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים.
↑ ness-ziona.com/11249_משפחת-קעטבי-הנס-ציונית-אברהם-על-שם-אבר/ משפחת קעטבי הנס ציונית: אברהם על שם אברהם בנו של הרמב"ם וness-ziona.com/40943_אני-מכיר-את-חבד-כבר-40-שנה-●-ראיון-בלעדי/ אני מכיר את חב”ד כבר 40 שנה… ● ראיון בלעדי ל ‘נס ציונה דוט קום’ באתר בית חב"ד נס ציונה.
↑ למען ילמדו: ערב הכרות עם תכנית הסמיכה בלוד למען ילמדו: מעמד של שמחה ורוממות הרוח בלוד ערב פתוח – קורס הלכות שבת של 'למען ילמדו' בלוד
↑ תעודת הוקרה הוענקה לרבנית כוכבה תעיזי - באתר ד' כסלו תשע"ד

[1] זושא וולף, ימי תמימים, כרך ג, עמ' 212, הובא בגליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים.

[2] ss-ziona.com/11249_משפחת-קעטבי-הנס-ציונית-אברהם-על-שם-אבר/ משפחת קעטבי הנס ציונית: אברהם על שם אברהם בנו של הרמב"ם וness-ziona.com/40943_אני-מכיר-את-חבד-כבר-40-שנה-●-ראיון-בלעדי/ אני מכיר את חב”ד כבר 40 שנה… ● ראיון בלעדי ל ‘נס ציונה דוט קום’ באתר בית חב"ד נס ציונה.

[3] למען ילמדו: ערב הכרות עם תכנית הסמיכה בלוד למען ילמדו: מעמד של שמחה ורוממות הרוח בלוד ערב פתוח – קורס הלכות שבת של 'למען ילמדו' בלוד

[4] תעודת הוקרה הוענקה לרבנית כוכבה תעיזי - באתר ד' כסלו תשע"ד

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:הרב דוד תעיזי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב תעיזי (תש"פ)]]
-הרב '''דוד תעיזי''' (נולד בשנת [[ת"ש]], 1940 - בערך) הוא רב בית הכנסת ומוסדות חזון זכריה בלוד, מוסר שיעורי תורה בכל הארץ, ומשיב בתות"ל המרכזית בלוד.
+הרב '''דוד תעיזי''' (נולד בשנת [[ת"ש]], 1940) הוא רב בית הכנסת ומוסדות חזון זכריה בלוד, מוסר שיעורי תורה בכל הארץ, ומשיב בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
 ==תולדות חיים==
-אביו, הרב יחיא זכריה תעיזי, היה ת"ח ומקובל, בן למשפחה המיוחסת לדוד המלך, שצאצאיה בכל הדורות היו רבנים ומקובלים ידועים (כגון רבי שלום שבזי, רבי מרדכי שרעבי). כבר בגיל צעיר ביותר (20 לערך) התמנה ע"י חכמי תימן לרב הכפר אפיוש ומחוז תעיז שבתימן בכלל. נישא למרת חנה ע"ה. לאחר עלייתו לאה"ק בשנת תש"ט, התיישב עם קהילתו בעיר גדרה. עוד בהיותו במעברה, פתח את התלמוד תורה הראשון במחנה העולים, כדי לתת חינוך יהודי כשר לילדי ישראל, ועשה מאמצים רבים כדי לשמור על גחלת היהדות בקרב העולים. לאחר התיישבותו בגדרה לא קיבל על עצמו משרת רבנות רשמית, אך היה שו"ב (מטעם המועצה הדתית בעיר), מוהל, ובביתו התקיים ת"ת. הרב זכריה היה גאון עצום וגם מקובל גדול, יהודים רבים מכל הארץ ומכל העדות הגיעו להתברך ממנו וסיפורי מופתים רבים מסופרים עליו. בערוב ימיו, עם התדרדרות המצב הדתי בגדרה, ובכלל זה חילולי שבת רבים שציערוהו מאד, עבר להתגורר בסמיכות לרב דוד בנו בשיכון חב"ד בלוד, שם הקים בביתו הפרטית ביכנ"ס. נפטר בשם טוב במיתת נשיקה ביום ט"ו אייר ה'תשמ"ח, בהיותו רכון על ספר מדרש רבה.
+נולד לרב יחיא זכריה{{הערה|}}, תלמיד חכם ומקובל, במשפחה המיוחסת ל[[דוד המלך]], שצאצאיה בכל הדורות היו רבנים ומקובלים ידועים (כגון רבי שלום שבזי, רבי מרדכי שרעבי). בגיל צעיר התמנה לרב הכפר אפיוש ומחוז תעיז שבתימן. נישא למרת חנה ע"ה. ולמרת חנה.
-בנו, הרב דוד תעיזי (נולד בשנת ת"ש לערך) למד בצעירותו במוסדות חב"ד - ישיבות אור יצחק יהודי', [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], ו[[תומכי תמימים לוד]]. בשנת תש"כ החל לשמש כמג"ש בגירסא בישיבה בלוד, תפקיד שהיננו ממלא עד עצם היום הזה (ובכך הינו איש הצוות הוותיק ביותר בישיבה בלוד היום), ובכך גידל את דורות חסידי חב"ד במשך יותר מ65 שנה ברצף.
+לאחר עלייתו לאה"ק בשנת תש"ט, התיישב עם קהילתו בעיר גדרה. עוד בהיותו במעברה, פתח את התלמוד תורה הראשון במחנה העולים, כדי לתת חינוך יהודי כשר לילדי ישראל, ועשה מאמצים רבים כדי לשמור על גחלת היהדות בקרב העולים. לאחר התיישבותו בגדרה לא קיבל על עצמו משרת רבנות רשמית, אך היה שו"ב (מטעם המועצה הדתית בעיר), מוהל, ובביתו התקיים ת"ת. הרב זכריה היה גאון עצום וגם מקובל גדול, יהודים רבים מכל הארץ ומכל העדות הגיעו להתברך ממנו וסיפורי מופתים רבים מסופרים עליו. בערוב ימיו, עם התדרדרות המצב הדתי בגדרה, ובכלל זה חילולי שבת רבים שציערוהו מאד, עבר להתגורר בסמיכות לרב דוד בנו בשיכון חב"ד בלוד, שם הקים בביתו הפרטית ביכנ"ס. נפטר בשם טוב במיתת נשיקה ביום ט"ו אייר ה'תשמ"ח, בהיותו רכון על ספר מדרש רבה.
-בשנת תשכ"ג נישא למרת כוכבה, ועבר לגור בשכונת הרכבת בלוד, ובהמשך - בשיכון חב"ד.
+למד בצעירותו במוסדות חב"ד - ישיבות אור יצחק יהודי', [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], ו[[תומכי תמימים לוד]].
+בשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמגיד שיעור בגירסא בישיבה בלוד, תפקיד אותו ממלא אף כיום, הוא איש הצוות הוותיק ביותר בישיבה בלוד היום).
+בשנת [[תשכ"ג]] נשא את מרת כוכבה, ועבר לגור בשכונת הרכבת בלוד, ובהמשך - בשיכון חב"ד.
 עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשכ"ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ' 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים].}}. במשך תקופה מסוימת הדריך בבי"ס למלאכה בכפ"ח.
-בשנת תשל"ד, אחר פטירת גיסו, ר' ישעיה וויס, הקים עם אחיו את כולל 'נר ישעיהו' בשכונה, כשאביו, ר' זכריה, עומד בראשו. לאחר פטירתו של ר' זכריה בשנת תשמ"ח התמנה הרב דוד לעמוד בראש הכולל, עד סגירתו בראשית שנות העי"ן.
+בשנת [[תשל"ד]], אחר פטירת גיסו, ר' [[ישעיה וויס]], הקים עם אחיו את כולל 'נר ישעיהו' בשכונה, כשאביו, ר' זכריה, עומד בראשו. לאחר פטירתו של ר' זכריה בשנת [[תשמ"ח]] התמנה הרב דוד לעמוד בראש הכולל, עד לסגירתו בראשית שנות העי"ן.
-במשך השנים  הרב דוד מוסר שיעורים בכל הארץ, בעיקר בריכוזי עולי תימן (בשנת [[תשד"מ]] למשל החל למסור שיעור [[גמרא]] שבועי ב[[נס ציונה]]{{הערה|ness-ziona.com/11249_משפחת-קעטבי-הנס-ציונית-אברהם-על-שם-אבר/
+הרב דוד מוסר שיעורים בכל הארץ, בעיקר בריכוזי עולי תימן, (בשנת [[תשד"מ]] החל למסור שיעור [[גמרא]] שבועי ב[[נס ציונה]]{{הערה|ness-ziona.com/11249_משפחת-קעטבי-הנס-ציונית-אברהם-על-שם-אבר/
 משפחת קעטבי הנס ציונית: אברהם על שם אברהם בנו של הרמב"ם וness-ziona.com/40943_אני-מכיר-את-חבד-כבר-40-שנה-●-ראיון-בלעדי/ אני מכיר את חב”ד כבר 40 שנה… ● ראיון בלעדי ל ‘נס ציונה דוט קום’ באתר בית חב"ד נס ציונה.}}), וגם בביהכנ"ס חזון זכריה (כל יום בשעות הבוקר המאוחרות - שיעור דף היומי ורמב"ם. בליל שב"ק - שיעור באוה"ח הק'. בבוקר לפני התפילה - שיעור חסידות. בצהריים לפני תפילת מנחה - השיעור היומי בתוספת הלכות שבת. במוצ"ש - שיעור זוהר).