שלמה משה עמאר: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 64: | שורה 64: | ||
ב[[תשרי]] [[תשס"ח]] קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ"ב של מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32763|ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל ||כ"ז תשרי תשס"ח}}}}. | ב[[תשרי]] [[תשס"ח]] קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ"ב של מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32763|ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל ||כ"ז תשרי תשס"ח}}}}. | ||
ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32965|הרב שלמה עמאר והרב מאיר מאזוז ביקרו באהל הק'||ה' חשוון תשס"ח}}}}. | |||
בשנת [[תשע"א]], ערך מסע מיוחד שנועד לעורר לתחיה את היהדות בארצות הבלקן, ולהכתיר את הרב יואל קפלן כרבה הראשי של יהדות אלבניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58623 הרב עמאר הכתיר את השליח לרבה הראשי של יהדות אלבניה] {{אינפו}} - ל' כסלו תשע"א.}}. | בשנת [[תשע"א]], ערך מסע מיוחד שנועד לעורר לתחיה את היהדות בארצות הבלקן, ולהכתיר את הרב יואל קפלן כרבה הראשי של יהדות אלבניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58623 הרב עמאר הכתיר את השליח לרבה הראשי של יהדות אלבניה] {{אינפו}} - ל' כסלו תשע"א.}}. |
גרסה אחרונה מ־18:49, 27 באוקטובר 2024
הרב שלמה משה עמאר | |
---|---|
הראשון לציון, והרב הראשי לירושלים | |
לידה | תש"ח (1948) |
קזבלנקה, מרוקו | |
מקום פעילות | ירושלים |
השתייכות | ספרדי-חרדי |
רבותיו | יעקב ניסן רוזנטל |
תלמידיו | שניאור זלמן רווח, ראש המכון למצוות התלויות בארץ |
חיבוריו | סדרת השו"ת "שמע שלמה", "כרם שלמה", ו"בארה של מרים" |
הרב שלמה משה עמאר (יליד שנת תש"ח, 1948) הינו רבה הספרדי הראשי של ירושלים, שכיהן גם כראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר, ורב העיר תל אביב. ממנהיגי היהדות החרדית-ספרדית, מעריץ נלהב של הרבי וידיד גדול של חסידות חב"ד ובבחרותו למד בישיבת חב"ד במרוקו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקזבלנקה שבמרוקו להוריו ר' אליהו ומרים עמאר, ובתקופת בחרותו למד במשך תקופה בישיבת חב"ד בעיר בהנהלת השלוחים של הרבי, הרב שלום איידלמן והרב שלמה מטוסוב. בשנת תשכ"ב בהיותו בגיל ארבע עשרה, עלה יחד עם משפחתו לארץ, והשתקע בפרדס חנה.
בארץ, נכנס ללמוד בישיבת 'תפארת ציון' בבני ברק, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת 'שארית יוסף', ובשנת תשכ"ט בהיותו בגיל עשרים ואחד, התמנה לראשונה לתפקיד חינוכי, ומילא את מקומו של ראש ישיבת שלומי, הרב מסעוד ריוח.
באותה תקופה, נשא את רעייתו מזל, ממנה נולדו לו 12 ילדים.
במקביל לעבודתו החינוכית, המשיך להשתלם בלימודיו, והוסמך לדיינות אצל אב בית הדין בחיפה הרב יעקב ניסן רוזנטל. שנה לאחר מכן, בשנת תש"ל קיבל תפקיד רבני כאחראי מחלקת הכשרות בנהריה, עבודה שהתאימה לו כמקביל לעבודתו החינוכית בשלומי, עקב הקירבה הגאוגרפית.
קריירת הרבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ג עבר להתגורר במושב מגדים הסמוך לעתלית שם התמנה כרב היישוב, ולאחר מכן התמנה כמשגיח בישיבת 'תורה והוראה' בתל אביב. בשנים אלו, השלים את לימודי הרבנות שלו, והוסמך לכהן כרב עיר, וכן לעסוק בשחיטה.
בשנת תשמ"ב מונה כחבר בבית הדין הרבני בצפת, ולאחר מכן נדד בערים נוספות בארץ שם כיהן כחבר בבתי הדין הרבניים, ביניהם, בערים טבריה, חיפה, אשקלון, באר שבע ופתח תקווה.
בתקופה בה כיהן כרב בבית הדין הרבני בפתח תקווה, קבע את מגוריו בשכונת רמת אלחנן בבני ברק, ובמקביל לכהונתו כרב בית הכנסת הרי"ף שבשכונת מגוריו, הקדיש את רוב זמנו לעריכת ספרו "שמע שלמה".
בשנת תש"נ נבחר לכהן כדיין בבד"ץ "בית יוסף", ובשנים שלאחר מכן סייע בהקמת מערכת הכשרות של הבד"צ, וכן נתמנה לפוסק ראשי של המכון למצוות התלויות בארץ, שהוקם על ידי תלמידו הרב שניאור זלמן רווח.
בשנת תשס"ב נבחר לכהן כרבה הראשי של תל אביב, והצליח לפעול שינויים רבים בתחום הכשרות, ושינה לטובה את פני מערכת הרבנות הפועל בעיר.
הראשון לציון והרב הראשי לישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשס"ג התמודד לתפקיד הראשון לציון, וזכה ברוב קולות, והחל לכהן ברבנות הראשית יחד עם ידידו, הרב יונה יחיאל מצגר שהתמנה לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.
בתקופת כהונתו כרב הראשי, עשה מסעות רבים לחיזוק היהדות בארץ ובתפוצות, וביקר פעמים רבות אצל שלוחי הרבי ברחבי העולם.
כבר בזמן כהונתו כרב הראשי, הפך הרב עמאר לאחד ממנהיגיה הבולטים של היהדות הספרדית-חרדית, ועם סיום כהונתו כרב הראשי והעברת התפקיד למחליפו בכהונה, נפטר הרב עובדיה יוסף, ויש שרואים בו את ממלא מקומו[דרושה הבהרה].
רבה הראשי של ירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר סיום כהונתו בתפקיד הרב הראשי, המשיך להתגורר בירושלים ולעסוק בפסיקה הלכתית לבני הציבור הספרדי ובמסירת שיעורי תורה פומביים. לעיתים תכופות הוזמן לשאת נאומים בכנסים ועצרות, ונחשב לאחת מהדמוית התורניות הבכירות בציבור הספרדי.
בשלהי שנת תשע"ד, ביוזמה משותפת של ראש העיר ניר ברקת ויו"ר סיעת 'הבית היהודי' מר נפתלי בנט, החל להתגבש הסכם על יציאה למערכת בחירות למשרת הרבנים הראשיים בירושלים לאחר שבמשך למעלה מעשור שנים לא אוישה המשרה בשל חילוקי דעות פוליטיים ועיכובים משפטיים.
בכ"ז תשרי תשע"ה, בסיום מערכת הבחירות בה התמודדו על משרת הרב הספרדי גם רבה של צפת הרב שמואל אליהו והרב חיים אמסלם, נבחר הרב עמאר על ידי 48 חברי הגוף הבוחר ברוב של 28 קולות למשרת רבה הראשי הספרדי של ירושלים לצד מועמד הציונות הדתית הרב אריה שטרן שהתמנה לכהן כרב הראשי האשכנזי.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
החינוך החם שהרב עמאר קיבל בצעירותו במוסדות חב"ד במרוקו, השפיעו רבות על המשך דרכו, וכן על הנהגותיו כגון לבישת מגבעת וטלית חב"ד, סירטוק וכיפת בד, וכן לאורך השנים הוא שומר על קשר מתמיד עם חסידי חב"ד ושלוחי הרבי בכל מקום שהוא מגיע.
את יחסו החם אל הרבי ולפועלה של תנועת חב"ד, ביטא פעמים רבות בביקורים במוסדות חב"ד, ובהשתתפות קבועה בכנסים שונים ובאירועים חגיגיים.
הרב כתב מבוא מיוחד לספר חב"ד במרוקו ולאחר שהספר יצא, הגיעה למשרדו משלחת ובה צאצאי הרב שלמה מטוסוב השליח למרוקו ומחבר הספר הרב שניאור זלמן ברגר והרב סיפר על התקופה בה למד בחב"ד במרוקו.
כאשר נציג ארגון את"ה העולמי הגיש בשנת תשס"ה לרב עמאר את ספר התמימים חלק ג', ציין הרב עמאר בגאווה: "גם אני 'תמים', הרי למדתי בישיבת חב"ד במרוקו"[1].
בתשרי תשס"ח קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ"ב של מערכת הערות התמימים ואנ"ש של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד[2].
בחשוון תשס"ח השתטח על ציונו של אדמו"ר הריי"צ[3].
בשנת תשע"א, ערך מסע מיוחד שנועד לעורר לתחיה את היהדות בארצות הבלקן, ולהכתיר את הרב יואל קפלן כרבה הראשי של יהדות אלבניה[4].
בשנת תשע"ב יצא בקריאה מיוחדת לכלל תושבי ישראל, והצטרף לבקשתו של הרבי לדאוג שכל ילד יהודי ישמע את עשרת הדיברות בחג השבועות[5].
בשנת תשע"ג ביקר בחצר הרבי ב-770 יחד עם רעייתו, והתפלל להצלחתו בחייו האישיים ובהנהגת הכלל[6].
ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- על הרבי
- "לשבת במקום אחד בברוקלין, ומכאן להנהיג את כל העולם, זה דבר שלא היה בהיסטוריה"[7].
- "אין לתאר את קדושתו של הרבי, מצודתו פרוסה על פני כל העולם כולו"[8].
- "הקים עולה של תורה בכל פינות תבל. זרע זרעים שהיום קוצרים את פירותיהם. בזכותו יש כיום מאות אלפי בעלי תשובה"[9].
- "נשא על כתפיו את העול של הדור כולו במשך למעלה מיובל שנים"[10].
- "יד ה' הייתה עליו לתת לו עוז ותעצומות והתרוממות רוח שלא שמענו כדוגמתה"[11].
- על השלוחים
- "מסירות נפשם של השלוחים שומרת עליהם וילדיהם"[12].
- "פעולותיה של התנועה הזאת. תורה ופעילות שאין להם אח ורע. אני עושה כל שביכולתי כדי לתמוך ולסייע בפעולות האלו"[13].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתו יהודית רחל נישאה לרב עובדיה יוסף (הנכד), ראש ישיבת חזון עובדיה, ובנו של הראשון לציון והרב הראשי יצחק יוסף.
כתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סדרת השו"ת "שמע שלמה" (7 כרכים), "כרם שלמה" (2 כרכים), ו"בארה של מרים" (על שם אמו) - עוסק בענייני כשרות.
- ברכת אליהו - דרשות לפרשת השבוע.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' אברהם רייניץ תהליך התגלות הגאולה בעיצומה ראיון חג לרגל ראש השנה תשס"ה, גיליון 478 שבועון בית משיח.
- מנחם כהנא העוסקים בפנימיות התורה יכול להיות להם שמחה אמיתית, שבועון בית משיח גיליון 1412, ראיון חג לרגל חג השבועות תשפ"ד.
- באהבתה ישגה תמיד, כי קרוב פרשת במדבר ה'תש"פ
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב עמאר בקבלת הספר חב"ד במרוקו: הרבי שם דגש מיוחד על השליחות במרוקו ● בלעדי - באתר ח' כסלו תשע"ז
- ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' תמוז תשע"ג - אתר שטורעם
- הרב עמאר על חג הגאולה י"ט כסלו
- ראיון עם הרב עמאר לקראת יום כיפור במדור 'חיים יהודיים' בגליון 'שיחת השבוע' 1237, ט' תשרי תשע"א
- הרב עמאר מציין על המסירות נפש של ר' שלום איידלמן
הקודם: הרב אליהו בקשי דורון |
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי י"ב ניסן תשס"ג - ט"ו בסיוון תשע"ג |
הבא: הרב יצחק יוסף |
הקודם: הרב שלום משאש |
רבה הספרדי של ירושלים החל מכ"ה תשרי תשע"ה |
הבא: - |
הערות שוליים
- ↑ הרב עמאר: "גם אני תמים" - כ"ג סיוון תשס"ה.
- ↑ ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל - באתר כ"ז תשרי תשס"ח
- ↑ הרב שלמה עמאר והרב מאיר מאזוז ביקרו באהל הק' - באתר ה' חשוון תשס"ח
- ↑ הרב עמאר הכתיר את השליח לרבה הראשי של יהדות אלבניה - ל' כסלו תשע"א.
- ↑ הרב עמאר מצטרף לקריאת הרבי
- ↑ הרב עמאר ערך ביקור מרגש ב-770 - י"ד סיוון תשע"ג.
- ↑ ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' בתמוז - אתר שטורעם.
- ↑ הרב עמאר בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז תשע"ג - אתר col.
- ↑ דבריו באתר צעירי אגודת חב"ד.
- ↑ דברים שנשא לכבוד חגיגה שנערכה על ידי ישיבת חב"ד בטבריה, ג' תמוז תשע"א.
- ↑ דברים שנשא לכבוד חגיגה שנערכה על ידי ישיבת חב"ד בטבריה, ג' תמוז תשע"א.
- ↑ מנאומו של הרב עמאר בכנס למנהלי גרעיניים תורניים - ה' תמוז תשע"א
- ↑ דבריו באתר צעירי אגודת חב"ד.