יואל טייטלבוים – הבדלי גרסאות

רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] - [[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]) האדמו"ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה. היה בקשר עם אדמו"ורי ליובאוויטש.

==קשריו עם חב"ד ורבותינו נשיאינו==

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ה]] ניצל האדמו"ר מסטמאר ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בשנת [[תשט"ו]] הזכיר שהדבר התרחש ביום י"ט כסלו{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.}}.

כשהגיע האדמו"ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה זה אחרי חג הסוכות תש"ז. בפעם האחרונה ביקר האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי הריי"צ כשבועיים לפני י' שבט תש"י{{הערה|ספר "מושיען של ישראל", חלק י, עמ' תז-תח ושם חלקים מתוכן היחידויות לפי גרסת חסידי סאטמאר.}}. הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר על אחת הפגישות ברשימותיו: "שמעתי מהרב רי"ל גרונר שליט"א ששמע מהרה"ח המזכיר רבי משה ליב ראדשטיין ז"ל כי כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל בתחילת בואו לאמריקה התאכסן אצל הרב מושקוביץ ז"ל בקראון הייטס, ובא לבקר את הרבי מוהריי"צ זי"ע, והרמ"ל ראדשטיין היה נוכח. כשדיברו על השואה הנוראה, אמר הרבי מסאטמאר כי כל זה בא משום שלא שמרו על היהדות מספיק וכיו"ב, ופנה אליו הרבי [הריי"צ]: "סאטמאר רב! אין צורך להצדיק את מה שנעשה!"{{הערה|כתר מלכות, עמ' קנה. לגרסה מעט שונה בשם ר' אליהו סימפסון, ראו בספר חיים של ברכה להרה"ח ר' מאיר זאיאנץ, עמ' 204-203.}}.

רבי יואל השתתף בהלוויתו של [[הרבי הריי"צ]] בי' שבט תש"י. מכיוון שבחב"ד נהוג שלא נושאים הספדים במהלך ההלוויה, נסע ישירות לבית החיים מונטיפיורי ושם השתתף בהלוויה{{הערה|"ימי מלך - קיצור לתולדות רביה”ק מסאטמאר זי”ע", מנ"א תשפ"ב, חלק ג (ועיין במפתח לספר "ימי מלך" הנ"ל בערך כ"ק אדמו"ר הריי"צ).}}.

עוד מסופר, כי פעם לקח האדמו"ר מסאטמר ממישהו בתורת שאלה את קונטרס ההתפעלות לאדמו"ר האמצעי, ועבר על כולו בפעם אחת{{הערה|מושיען של ישראל, חלק א, עמ' שכ.}}.

לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו"ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי"ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו"ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש"הרבי מליובאוויטש כאן" ומיד קם האדמו"ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב"ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב"ה בתואר 'המקום' ועוד.{{הערה| תוכן השיחה נדפס בתורת מנחם חלק י, עמ' 144 ואילך. [וראו גם תורת מנחם חלק כ, עמ' 202, סעיף א]. פרטים נוספים משיחה זו מופיעים בספר "בצילא קדישא" (מנחם אב תשפ"ד) של מערכת "אוצרות סאטמאר", עמ' שכד ואילך [הדברים שם מבוססים בעיקר על רשימות של חסידי סאטמר].}}

כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין: "יש לו זכרון של אחד בדורו", "נדמה לי כי הבקיא בש"ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש"{{הערה|מפי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים: "הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה"{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. הרבי התבטא על ביקור זה ש{{ציטוטון|בביקורים ישנו אופן של "בסבר פנים יפות" ויש אופן של "לצאת ידי חובה". הוא קיבלני "בסבר פנים יפות"}}{{הערה|ביחידות עם הרב אפרים אלעזר יאלעס בחג הפסח תש"מ}}

במכתב מ[[כ"ו כסלו]] [[תשט"ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&st=טברסקי&pgnum=343&hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ"א]}} כותב הרבי: {{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.

במכתב מ[[ר"ח כסלו]] תש"כ כותב הרבי{{הערה|תרגום מאידיש}}: {{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב"ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט"א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}.

מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל"ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע {{הערה|כמה שנים קודם שנת תשל"ג}}ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש שני מידות - [[חסד]] ו[[גבורה]] - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]]{{הערה|הוא נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. הדיבור היה בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית}}. ושאל את הרבי גם כן את שאלה זו. תשובת הרבי הייתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס" ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה..{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג] וכן השיב הרבי לרב [[משה צבי נריה]], [[שמן ששון מחבריך]], חלק ג', עמוד 134.}}.

ביחידות עם הרב יאלעס בחול המועד פסח תש"מ הרבי אמר שהיה ביחסים עימו ביחסים טובים, דבר שהתבטא בביקורו של הרבי אצלו ביושבו שבעה ובביקורו אצל הרבי בעת שהרבי ישב שבעה - שביקורים אלו היו בסבר פנים יפות ולא באופן של לצאת ידי חובה, ואמנם חלקו בהלכה אך לא הייתה ביניהם מחלוקת, וה'מחלוקת' שנתהוותה בשנים האחרונות זה היה מה"דתן ואבירם" שהתערבו באמצע{{הערה|ב[https://drive.google.com/file/d/1RKGU7JQnbTYqjMt2ESeszSYOqCeB6kGt/view הוספות לשיחות קודש תש"מ]}}

במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. {{הערה | לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}}

 

*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''

*'''[[ בסוד שיח]]'''