זמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הק״ש, בד״ה להבין פ״ר דק״ש.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש, וכשיטת [[הרמב"ם]],  [[רס"ג]], {{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ״ג ד״ה והראיה הד'.}} רשב"א {{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}} רמ"ע מפאנו{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל ח״א פט"ז.}} והספורנו{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}
אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הק״ש, בד״ה להבין פ״ר דק״ש.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש, וכשיטת [[הרמב"ם]],  [[רס"ג]], {{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ״ג ד״ה והראיה הד'.}} רשב"א {{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}} רמ"ע מפאנו{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל ח״א פט"ז.}} והספורנו{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}


אחת מהקושיות הנשאלות על שיטת [[המגיד]], היא הנאמר במדרש {{הערת שוליים|בראשית רבה רפ"ג.}}: מלמד שהיה סדר זמנים קודם. כן גם מובא בגמרא: אלפיים שנה קדמה תורה לעולם, ומכח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך [[הרבי]] מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים אומרים כן, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו.{{הערת שוליים|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.}}
אחת מהקושיות הנשאלות על שיטת [[המגיד]], היא הנאמר במדרש {{הערת שוליים|בראשית רבה רפ"ג.}}: מלמד שהיה סדר זמנים קודם. כן גם מובא בגמרא: אלפיים שנה קדמה תורה לעולם, ומכח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=בספר '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=179 שערי אמונה]'''.}} מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים אומרים כן, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו.{{הערת שוליים|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.}}


== בריאת הזמן ==
== בריאת הזמן ==
שורה 18: שורה 18:
העקרים. {{הערת שוליים|1=עיין [[ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ בספר [[עשרה מאמרות]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}
העקרים. {{הערת שוליים|1=עיין [[ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ בספר [[עשרה מאמרות]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}


== מקורות ==
== קושיות בנושא ==
יש המקשים: איך שייך לומר שבריאת העולם היתה בכ"ה באדר (או בכ״ה באלול), הרי מציאות הזמן הוא נברא ונתחדש כשנברא העולם, ולפני זה לא היה הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ״ה אדר (או כ״ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים).
 
הרבי הסביר, כי אין זה ומן דמיוני, אלא שכיון שהזמן נברא  מאין ליש, הרי, כשם שביכלתו ית׳ לברוא את הזמן כיום ראשון, ביכלתו לבראו לכתחילה בתור סיומה של שנה, כ״ה אלול או כ״ה אדר (אף
שלא קדמו מציאות חמן לפני זה). {{הערת שוליים|שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ]


הרבי מליובאוויטש, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=179 שערי אמונה]'''
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בריאת העולם]]
[[קטגוריה:בריאת העולם]]

גרסה מ־18:54, 4 ביוני 2010

שעון, כלי למדידת זמן

זמן נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה.

על פי שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב[1], הזמן אינו נברא מחודש שנברא בבריאת העולם, והוא היה גם לפני בריאת העולם.

אך לפי שיטת אדמו"ר הזקן[2] בשם המגיד ממזריטש הזמן הוא דבר מחודש, וכשיטת הרמב"ם, רס"ג, [3] רשב"א [4] רמ"ע מפאנו[5] והספורנו[6]

אחת מהקושיות הנשאלות על שיטת המגיד, היא הנאמר במדרש [7]: מלמד שהיה סדר זמנים קודם. כן גם מובא בגמרא: אלפיים שנה קדמה תורה לעולם, ומכח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך הרבי[8] מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים אומרים כן, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו.[9]

בריאת הזמן

בזמן ישנו שני חלקים:

א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן ע"י השמש והירח.

ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא נברא. ודלא כדעת העקרים. [10]

קושיות בנושא

יש המקשים: איך שייך לומר שבריאת העולם היתה בכ"ה באדר (או בכ״ה באלול), הרי מציאות הזמן הוא נברא ונתחדש כשנברא העולם, ולפני זה לא היה הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ״ה אדר (או כ״ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים).

הרבי הסביר, כי אין זה ומן דמיוני, אלא שכיון שהזמן נברא מאין ליש, הרי, כשם שביכלתו ית׳ לברוא את הזמן כיום ראשון, ביכלתו לבראו לכתחילה בתור סיומה של שנה, כ״ה אלול או כ״ה אדר (אף שלא קדמו מציאות חמן לפני זה). {{הערת שוליים|שם עמ' ק"צ

הערות שוליים

  1. בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.
  2. בסידור שער הק״ש, בד״ה להבין פ״ר דק״ש.
  3. אמונות ודעות מ״ג ד״ה והראיה הד'.
  4. שו"ת תי"ח.
  5. עשרה מאמרות, מאמר אם כל ח״א פט"ז.
  6. בתחילת פירושו על התורה.
  7. בראשית רבה רפ"ג.
  8. בספר שערי אמונה.
  9. ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.
  10. עיין ספר המצוות לאדמו"ר הצמח צדק מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ בספר עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו (שם).