צום גדליה – הבדלי גרסאות
| שורה 8: | שורה 8: | ||
האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא [[ירמיהו]]. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. [[ירושלים]] הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ. | האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא [[ירמיהו]]. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. [[ירושלים]] הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ. | ||
מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר | מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר בספר מלכים: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן | {{ציטוט|מרכאות=כן | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
אמרו [[חז"ל]]{{הערה|{{קח|מסכת |ראש השנה}} יח, ב.}}, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו". | אמרו [[חז"ל]]{{הערה|{{קח|מסכת |ראש השנה}} יח, ב.}}, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו". | ||
הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה | הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה בארץ הקודש. | ||
==מנהגי צום גדליה== | ==מנהגי צום גדליה== | ||