לאשתאבא בגופא דמלכא – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
ב. שורה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
שורה 2: שורה 2:


==ביאור המשל==
==ביאור המשל==
"גוף" הוא עיקר הדבר. היינו, הזרועות והרגליים רק '''משמשים''' את הגוף, והראש '''מנהיג''' את הגוף – אבל העיקר הוא הגוף '''עצמו''', הן בגשמיות והן ברוחניות: בגשמיות בגוף דוקא נמצאים כל האיברים הפנימיים{{הערה|בהם תלויה החיות, ונקובתם במשהו (לקו"ת פקודי ג', ג').}}: כלי העיכול, הנשימה והלב. ברוחניות; "גוף" הנפש הן המידות (בהן הוא מרגיש את עצמו ואת הזולת). המוחין רק שולטים או מעוררים את המידות, ומחשבה דיבור ומעשה רק "מלבישים" אותן. ומזה נלקח המשל, שבכל דבר ועניין עליו מדברים הנה "גוף הדבר" הוא עצמותו ועיקרו{{הערה|לקו"ש חט"ו עמ' 384, לקו"ת מסעי צב, ב'.}}.
"גוף" הוא עיקר הדבר. היינו, הזרועות וה[[רגליים]] רק '''משמשים''' את הגוף, וה[[ראש]] '''מנהיג''' את הגוף – אבל העיקר הוא הגוף '''עצמו''', הן בגשמיות והן ברוחניות: בגשמיות בגוף דוקא נמצאים כל האיברים הפנימיים{{הערה|בהם תלויה החיות, ונקובתם במשהו (לקו"ת פקודי ג', ג').}}: כלי העיכול, הנשימה והלב. ברוחניות; "גוף" הנפש הן המידות (בהן הוא מרגיש את עצמו ואת הזולת). המוחין רק שולטים או מעוררים את המידות, ומחשבה דיבור ומעשה רק "מלבישים" אותן. ומזה נלקח המשל, שבכל דבר ועניין עליו מדברים הנה "גוף הדבר" הוא עצמותו ועיקרו{{הערה|לקו"ש חט"ו עמ' 384, לקו"ת מסעי צב, ב'.}}.


==הנמשל בחסידות==
==הנמשל בחסידות==
בעניין "גופא דמלכא" ישנם שני ביאורים: '''א.''' עולם האצילות הוא הגוף, ועולמות בריאה- יצירה- עשיה הם הלבושים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמ' קלא, אוה"ת חנוכה עמ' תתקכא ועוד.}}, '''ב.''' הגוף הוא ז"א{{הערה|זעיר אנפין, המידות דאצילות. להבדיל מא"א (אריך אנפיך) – המידות שלמעלה מאצילות, בכתר.}} (המידות דאצילות), והלבוש הוא ספירת המלכות{{הערה| אוה"ת ויקרא ח"ב עמ' תקסד, וראה גם שהעיוה"א פ"ז (פא ב, פב א).}}.
בעניין "גופא דמלכא" ישנם שני ביאורים: '''א.''' עולם ה[[אצילות]] הוא הגוף, ועולמות [[בריאה]], [[יצירה]] [[עשיה]] הם ה[[לבושים]]{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמ' קלא, אוה"ת חנוכה עמ' תתקכא ועוד.}}, '''ב.''' הגוף הוא ז"א{{הערה|זעיר אנפין, המידות דאצילות. להבדיל מא"א (אריך אנפיך) – המידות שלמעלה מאצילות, בכתר.}} (המידות דאצילות), והלבוש הוא ספירת המלכות{{הערה| אוה"ת ויקרא ח"ב עמ' תקסד, וראה גם שהעיוה"א פ"ז (פא ב, פב א).}}.


ויש לומר ששני ביאורים אלו אינם חלוקים אלא זהו כלל ופרט{{הערה|ספר הערכין כרך שמיני, עמ' קטז בהערה 49.}}. היינו, שבכללות גוף ולבושים הם אצילות ובי"ע, ובפרטות (היינו, באבי"ע שבאצילות{{הערה|כידוע, שבאצילות עצמו נמצא שורש לכל סדר ההשתשלשות: חכמה היא אצילות שבאצילות, בינה היא בריאה שבאצילות, ז"א הם יצירה שבאצילות, ומלכות היא עשיה שבאצילות.}}) ז"א הוא הגוף, ומלכות (שהיא שורש הנבראים) היא הלבוש.
ויש לומר ששני ביאורים אלו אינם חלוקים אלא זהו כלל ופרט{{הערה|ספר הערכין כרך שמיני, עמ' קטז בהערה 49.}}. היינו, שבכללות גוף ולבושים הם אצילות ובי"ע, ובפרטות (היינו, באבי"ע שבאצילות{{הערה|כידוע, שבאצילות עצמו נמצא שורש לכל סדר ההשתשלשות: חכמה היא אצילות שבאצילות, בינה היא בריאה שבאצילות, ז"א הם יצירה שבאצילות, ומלכות היא עשיה שבאצילות.}}) ז"א הוא הגוף, ומלכות (שהיא שורש הנבראים) היא הלבוש.