חיים נצחיים (בלע המוות): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 11: שורה 11:


===הכרעת החסידות===
===הכרעת החסידות===
[[תורת החסידות]] מכריעה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[ציצית]] ובכ"מ.}} כדעת [[הרמב"ן]] שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח. ובנוגע לאופן הקיום, הרי מבואר שתתגלה אז מעלת הגוף, כלומר, החיות האלקית המחיה אותו שלמעלה משורש חיות ה[[נשמה]] ועד שאפילו ה[[נשמה]] תהיה ניזונת מן הגוף. ואופן קיום זה הוא כמו אכילה ושתיה גשמיים (כמו שכתוב ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו - שהראיה הייתה באופן של אכו"ש).
[[תורת החסידות]] מכריעה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[ציצית]] ובכ"מ.}} כדעת [[הרמב"ן]] שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח. ובנוגע לאופן הקיום, הרי מבואר שתתגלה אז מעלת הגוף, כלומר, החיות האלקית המחיה אותו שלמעלה משורש חיות ה[[נשמה]] ועד שאפילו ה[[נשמה]] תהיה ניזונת מן הגוף. ואופן קיום זה הוא כמו אכילה ושתיה גשמיים (כמו שכתוב ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו - שהראיה הייתה באופן של אכילה ושתי').


==חיים נצחיים במשיח==
==חיים נצחיים במשיח==
שורה 50: שורה 50:
ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ"ה]] מסביר [[הרבי]] בארוכה את מהות היעוד.
ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ"ה]] מסביר [[הרבי]] בארוכה את מהות היעוד.


כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר [[חטא עץ הדעת|חטאו של אדם הראשון]] ירד רע לעולם, נוצרה האפשרות של מיתה, וה[[חיים נצחיים]] פסקו{{הערה|כך מובנים גם המשך הפסוקים המעלה את החשש ש[[אדם הראשון]] לאחר שלקח מ[[עץ הדעת]] (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו}}.  
כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר [[חטא עץ הדעת|חטאו של אדם הראשון]] ירד רע לעולם, נוצרה האפשרות של מיתה, וה[[חיים נצחיים]] פסקו{{הערה|כך מובנים גם המשך הפסוקים המעלה את החשש ש[[אדם הראשון]] לאחר שלקח מ[[עץ הדעת]] (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו.}}.  


מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי.
מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי.
שורה 58: שורה 58:
לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "[[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]]" ותתבטל מציאות המוות.
לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "[[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]]" ותתבטל מציאות המוות.


===עיר מקלט בגאולה===
== מעשינו ועבודתנו ==
על ידי ששונאים הרע בתכלית<ref>ד"ה בלע המות לנצח תשכ"ה, סה"מ מלוקט ב.</ref>.
 
== עיר מקלט בגאולה ==
 
בנוגע להוספת ערי מקלט [[לעתיד לבוא]], למרות שלא יהיה מציאות של רצח ומוות ראה: {{ערך מורחב|ערך=[[עיר מקלט]]}}
בנוגע להוספת ערי מקלט [[לעתיד לבוא]], למרות שלא יהיה מציאות של רצח ומוות ראה: {{ערך מורחב|ערך=[[עיר מקלט]]}}



גרסה אחרונה מ־01:48, 15 באוקטובר 2024

אחד מהיעודים המודגשים יותר של הגאולה, הוא היעוד של "חיים נצחיים", ביטול האפשרות למוות, ותוחלת חיים בלתי נגמרת, הרבי חידש שה"חיים נצחיים" מתחילים כבר לפני הגאולה. מקור היעוד הוא מהפסוק:

"בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים"

ישעיה כה, ח

חיים נצחיים אצל הקמים לתחיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין הרמב"ם לרמב"ן הייתה מחלוקת בענין תחיית המתים:

לשיטת הרמב"ם יקומו לתחיה, אך לאחר זמן ישובו כולם לעפר ואזי יתקיימו באופן נצחי כנשמות ללא גופים.

הרמב"ן חולק עליו, ואומר שיקומו לתחיה ושוב לא ישובו לעפר אלא חיים וקיימים לעולם, ובנוגע לשאלתו של הרמב"ם שאם כן יוצא שאברי העיכול של האדם הינם לחינם (שהרי לא אוכל ושותה), עונה הוא שיתכן שיזונו מן המן וכיוצא בזה.

הכרעת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תורת החסידות מכריעה[1] כדעת הרמב"ן שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח. ובנוגע לאופן הקיום, הרי מבואר שתתגלה אז מעלת הגוף, כלומר, החיות האלקית המחיה אותו שלמעלה משורש חיות הנשמה ועד שאפילו הנשמה תהיה ניזונת מן הגוף. ואופן קיום זה הוא כמו אכילה ושתיה גשמיים (כמו שכתוב ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו - שהראיה הייתה באופן של אכילה ושתי').

חיים נצחיים במשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות מבואר שחייו של מלך המשיח הם מהאין סוף בעצמו, ולכן הם חיים נצחיים ולא שייך בהם מיתה והפסק. וכן מובא בתורת חיים פרשת ויחי שחייו של משיח בן דוד הינם חיים נצחיים.

עוד מבואר בחסידות[2] שמה שאמרו חז"ל "דוד מלך ישראל חי וקיים" קאי על משיח בן דוד.

על האדם נגזר "עפר אתה ואל עפר תשוב". משיח הוא האדם הראשון בעולם שחי חיים נצחיים, כיון שהוא זה שמבטל את מציאות המוות מהעולם,[3] כמו שכתוב "ובלע המוות לנצח". מציאות המות התחדשה על ידי חטא אדם הראשון, ו"כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח.

אם כן, אחר שיבוא המשיח יהיה בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי" כמבואר בחסידות, שכל עניין המיתה הוא בגלל שהנשמה המתגלת בגוף האדם להחיות אותו היא רק בחינת התפשטות החיות, ובבחינת התפשטות שייך שינוי והפסק, אבל נשמת משיח שהיא בחינת היחידה והיא עצם החיות - לא שייך בו שינוי והפסק אלא הוא חי חיים נצחיים.

גם בשאלת חייו הנצחיים של המשיח, סבור הרמב"ן[4] שהמשיח אינו יכול למות, בהסבירו כי המוות נתחדש בגין חטא עץ הדעת, ומ"כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". הרמב"ן מביא אף את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"[5][6].

חיים נצחיים בדור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכל הדורות לא הייתה בחינת היחידה בנשיאי הדורות בשלימות הגילוי, ולכן הייתה בהם הסתלקות.

אבל בדורנו הודיע הרבי מלך המשיח שמכיוון שכבר הסתיים בירור העולם, הרי בימינו אלו ישנה התגלות עצם החיות של משיח, ומובנת הסיבה להבטחה שהדור כולו, ובפרט נשיא הדור זוכה לחיים נצחיים. הרבי קובע, אשר מכיון שדורנו השלים את עבודתו, וזוכה לגאולה השלימה בקרוב, לכן כל הדור זוכה לחיים נצחיים.[דרוש מקור]

חז"ל קובעים שבני-האדם ימותו שעה אחת לפני תחיית המתים ואז יקומו שוב, בהתבסס על הנאמר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"[7], אך הרבי אומר[8] שדבר זה נעשה על ידי העבודה הרוחנית של "ונפשי כעפר לכל תהיה"[9], זוהי הסיבה ששייכת מציאות שלא יצטרכו למות לפני תחיית המתים, אלא כל אנשי הדור יעברו חיים לגאולה - בלי הפסק בינתיים[10].

משמעות היעוד בפנימיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במאמר על פסוק הזה זה משנת תשכ"ה מסביר הרבי בארוכה את מהות היעוד.

כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא בטוב וללא רע, וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר חטאו של אדם הראשון ירד רע לעולם, נוצרה האפשרות של מיתה, והחיים נצחיים פסקו[11].

מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי החטא מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי.

במתן תורה "פסקה זוהמתן של ישראל" והתבטלה הקליפה והרע, כפי מצב העולם לפני חטא עץ הדעת, אך לאחר חטא העגל חזר הרע והמוות וירד לעולם בשנית[12].

לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" ותתבטל מציאות המוות.

מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על ידי ששונאים הרע בתכלית[13].

עיר מקלט בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוגע להוספת ערי מקלט לעתיד לבוא, למרות שלא יהיה מציאות של רצח ומוות ראה:

ערך מורחב – עיר מקלט

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

איך מתכוננים לחיים נצחיים? - שיעור וידאו מאת הרב זלמן נוטיק קובץ וידאו

כתבות באתר קישור לאתר הגאולה

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. דרך מצוותיך מצוות ציצית ובכ"מ.
  2. מאמרי אדמו"ר הזקן נביאים עמוד ס'- מאמר ד"ה "למרבה המשרה".
  3. לקו"ש חלק לג חוקת שיחה א'
  4. ויכוח הרמב"ן סימן לט.
  5. תהלים כ"א, ה.
  6. נצחיות מלך המשיח קישור לאתר חב"ד - אור אין סוף
  7. בראשית ג, י"ט.
  8. התוועדויות שנת תשמ"ח כרך ד' עמוד 112.
  9. בהערה שם (95) מסביר: "כפי שאומר כל אחד ואחד בסיומה של כל תפילה (ג"פ ביום, בתלת זמני הוי חזקה) - בעומדו לפני ממ"ה הקב"ה, ובוודאי שאמירתו אז היא בתכלית האמת".
  10. התוועדויות שנת תש"נ כרך ד' עמוד 125: "ועוברים, בלי הפסק כלל מחיינו עתה, לחיים נצחיים".
  11. כך מובנים גם המשך הפסוקים המעלה את החשש שאדם הראשון לאחר שלקח מעץ הדעת (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו.
  12. מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ח"א עמ' שח.
  13. ד"ה בלע המות לנצח תשכ"ה, סה"מ מלוקט ב.