מעשינו ועבודתינו – הבדלי גרסאות

משל לזה הוא מ[[מלאכת זורע|זריעה]] ב[[ארץ]], שכתוצאה מכך יש את הצמיחה, המצוות הם כמו הזריעה, והצמיחה הם הגילויים לעתיד לבא<ref>לקו"ש חכ"ב ע' 76 (מצוות משל לזריעה - תו"א ד"ה הבאים ישרש יעקב). ועוד.</ref>.

יותר מכך, בעצם בעשיית המצוות אנו כבר ממשיכים כאן ע"י המצוה גילוי אור אין סוף ב"ה, יוצא איפה כי המצוה עצמה היא המהות של הגילויים דלעתיד לבא (ימות המשיח ותחיית המתים) גילוי אור אין סוף ב"ה בעולם הזה הגשמי<ref>תניא ריש פל"ז. שיחת ש"פ תצא תנש"א.</ref>.

אך אין אנו רואים את זה בגלוי, כי עכשיו על ידי עשיית המצוות מוסיפים אורות ב[[אצילות]], ומבאר אדמו"ר מהר"ש<ref>בד"ה פזר נתן תרמ"ב. ועיין הגהה שני' בתניא פ"מ. ד"ה ארדה נא, תרנ"ח [סה"מ תרנ"ח ע' לג].</ref> שאורות אלו באצילות הם שם כמונחים בקופסא, כי אינם בשביל [[אצילות|אצי']], כי אם לצורך עולם התחתון ואינם מתגלים ב[[אצילות|אצי']]. ונראה את מה שפעלנו רק לעתיד לבא.

זה נכון לגבי כל פרט מה[[ייעודי הגאולה|ייעודים לעתיד לבא]], כל אחד מהם בפרטיות, הם [[מדה כנגד מדה]], ממה שאנו עושים<ref>ליל ב' דחה"פ תשכ"ט, תורת מנחם ע' 68. ש"פ שופטים תנש"א.</ref>.  

ועד"ז בנוגע לביאת המשיח, שתהי' ע"י מעשינו ועבודתנו דוקא, שכן, אע"פ שעבודה זו אינה בערך כלל לגבי המעמד ומצב דלעתיד לבוא [כמובן מזה שאע"פ ש"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", וכפי שמבאר רבינו הזקן שכל העולם אינו מספיק אפילו בשביל שכר של מצוה אחת, הנה [[לעתיד לבוא|לעתיד לבא]] יוכל להיות שכר מצוה בעולם, כיון שהעולם יתעלה למעמד ומצב נעלה יותר אפילו מכמו שהי' אצל אדה"ר "בגן עדן מקדם", קודם החטא (שהרי אם העלי ש[[לעתיד לבוא|לעתיד לבא]] תהיה רק כמו שהיתה קודם החטא, נמצא, שלא ניתוסף מאומה על ידי הירידה)], מ"מ, כדי לבוא למעמד ומצב דלעת"ל יש צורך בעבודה זו דוקא<ref>אחש"פ תשכ"ט, תורת מנחם ע' 129 ואילך. '''וש"נ'''.</ref>.

ע"י שהגאולה הוא ע"י מעשינו ועבודתינו, לא שייך שיהי' עוה"פ גלות ח"ו, כי אם זה רק מלמעלה, זה זה לא חדר לתחתון ושייך עוה"פ גלות ח"ו, דוקא כשזה מגיע ע"י עבודתינו זה יתקיים<ref>התוועדויות תשמ"ח ח"ד ע' 116.</ref>.  

הגאולה מגיע דוקא ע"י העבודה בגלות, כי גילוי המס"נ הוא דוקא בזמן הגלות, וזה מורה איך ששורש ההעלם בשביל הגילוי<ref>ד"ה ונחה תשכ"ה, סה"מ מלוקט ח"ב. לקו"ש חי"ז ע' 95.</ref>.