חיים אברהם דובער לוין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 61: שורה 61:
לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]], היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.
לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]], היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.


לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)!{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב}}.
לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)!{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב}}


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה אחרונה מ־01:02, 17 בספטמבר 2024

חיים אברהם דובער לוין

ר' חיים אברהם דובער לוין (מימין), עם שניים מתלמידיו.
קרסילוב
פטירה ו' סיוון תרצ"ח
מקום פעילות ליובאוויטש, ובארצות הברית
תלמידיו מלאכים

ר' חיים אברהם דובער הכהן לוין (בראשי תבות אד"ל, מכונה גם המלאך; ? – ו' סיוון תרח"צ), היה משפיע חסידי בעל כשרונות גדולים, שסלל לעצמו דרך בעבודת ה', ובעקבות כך פרש מחצר ליובאוויטש, עבר לארצות הברית והקים קהילה לעצמו שכונתה המלאכים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשית חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לפני השנים תר"י - תרכ"א לר' שניאור זלמן לוין אב"ד קרסילוב. אביו נפטר כאשר ר' אברהם דובער היה בגיל אחת עשרה. הוא מוזכר אצל אדמו"ר מוהריי"צ בתואר האיליער[1] - על שם העירה איליה. וכן אד"ל[2] - אברהם דב לוין.

בצעירותו זכה לראות את אדמו"ר הצמח צדק[3].

לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי אדמו"ר מהר"ש ולאחר מכן של אדמו"ר הרש"ב[4], לפי דעה נוספת היה מחסידי קאפוסט[5].

היה בעל כשרונות גדולים בלימוד הנגלה והחסידות, אדמו"ר הרש"ב התבטא עליו כי אצלו שכל בולט מהמוח[6].

בליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אברהם דובער הובא לעיירה ליובאוויטש על ידי הנגיד ר' מנחם מאניש מונסזון כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט בדיבור, באכילה ובשינה.

יש אומרים שהיה לר' אברהם דובער קשר עם אביו של הרבי הרב לוי יצחק שניאורסאהן[7].

הוערך אז כמשכיל גדול בחסידות. כבר בהתחלה דעתו של הרשב"ץ לא הייתה נוחה עימו[8]. מאוחר יותר גם אדמו"ר הריי"צ התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מהעולם הזה שלא בדרכי חב"ד, והביע את ביקורתו בפניו[9]. כשהביע ר' אברהם דובער את תרעומתו על הרבי הריי"צ בפני הרבי הרש"ב, נזף בו הרבי הרש"ב על דבר רכילותו של ר' אברהם דובער על בנו הרבי הריי"צ[10].

ביומן מי"ט כסלו תרס"ב[2] מתאר הרבי הקודם שהמכתב מאדמו"ר הרש"ב בו נתבאר ענינו של חג הגאולה י"ט כסלו כראש השנה לחסידות, הגביה רוח הכל - לבד אד"ל. ובזה נרמז שהיה במרה שחורה ומרירות תמידית.

בשנת תרס"ב[1] התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני אדמו"ר הרש"ב לאחר התוועדות י"ט כסלו תרס"ב, על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין[11]. הרבי הרש"ב בדק את העניין, וגילה כי העיתון היה ממוען לביתו של מישהו אחר והגיע אל בנו בטעות ואף נשאר סגור[12].

בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ברוסיה.

בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר במינסק.

ר' יהושע מונדשיין סיפר ששמע מפי הרב יעקב לנדא ששמע מחסיד ידוע[13] שהלה התעניין במלמד חסידי עבור בניו, והרבי הרש"ב כתב לו[14] שהוא יכול לקחת את ר' אברהם דב, וכל מה שהיה איתו בליובאוויטש הי' הכל לשון הרע. אמנם דברים אלו הם נגד המקובל אצל חסידים, ואף נזכר אצל רבותינו.

ברחבי רוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

למד אצל ר' חיים מבריסק והיה חביב אצלו מאוד, ר' ברוך בער לייבוביץ היה אומר, אני לא יכולתי לגשת לרבי (הגר"ח) לדבר מתי שרציתי אבל הוא (ר' אד"ל) הרבי תמיד נענה לו מיד. והיה מסתודד עימו ("שושקעצעך") בענייני הרמב"ם במו"נ [מורה נבוכים] [3].

היה בקשר עם גדולי העולם הליטאי, כאשר אחרי חתונתו התיישב בקובנא שבה כיהן כרב הרב יצחק אלחנן ספקטור. ממנו קיבל סמיכה לרבנות.

לאחר מכן התגורר בווארשא, שם היה בקשר עם האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל השפת אמת. וכן היה בקשר עם הרב נפתלי טרופ המכונה "הגרנ"ט".

עוד מספרים שר' אד"ל שאל את ר' חיים האם הוא לומד את הספר מורה נבוכים. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי אדמו"ר הצמח צדק בספרו דרך מצוותיך מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי, אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי" (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!

בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מלאכים (קהילה חסידית)

לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת תרפ"ד נסע לארצות הברית והחל לקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ומרירות. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבוויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' מסביב לשעון. הוא אסר עליהם ללמוד דא"ח מרבותינו נשיאנו שאחרי אדמו"ר הצמח צדק. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו ראשי הישיבות אשר זה ימנע מבחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' ישראל ג'ייקובסון) ויחד עם זאת יישארו שומרי מצוות, אך לאחר מכן זכה ר' אברהם דובער לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות.

התגורר בברונקס, ושימש כרב בבית המדרש "נוסח האר"י".

היה נמנע משבתות וחגים משינה. מסופר, שפעם עמד למעלה מ-10 שעות שהוא אחוז מחשבות. בין השאר כונה על כך בשם "המלאך".

בשל הסכסוך עם חב"ד, נחשב ר' אברהם דובער כמתנגד לה, ובשל כך עודד ר' שרגא פייבל מנדלוביץ', מנהל ישיבת "תורה ודעת", (שהתנגד לכך שהרב ישראל ג'ייקובסון לומד חסידות עם תלמידי הישיבה ועושה אותם לחסידי חב"ד) את תלמידיו מישיבת תורה ודעת ללמוד עימו[15]. בשנת תרצ"ה בעקבות חילוקי דעות בין השניים, עזבו תלמידיו של הרב לוין את ישיבת "תורה ודעת", והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" בראשות הרב יעקב שור.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נלב"ע בו' סיון, חג השבועות תרח"צ, נטמן בבית העלמין ריברסייד בסאדל ברוק, ניו ג'רזי, ועל מצבתו נכתב: "פנ החסיד ר' חיים אברהם דובער ב"ר שניאור זלמן הכהן. הלך בדרך האמת ורבים בו זיכה. נפטר יום א' דשבועות תרצה"[16].

לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד, היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.

לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)![17]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של המשפיע והחוזר בליובאוויטש, ר' משה רוזנבלט (מאשע דער חוזר).

תלמידיו שנעשו חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אוצר אגרות קודש - אוסף ממכתביו, הספר יצא בעילום שם. יצא לאור בשנת תשי"ב, ובמהדורה נוספת בשנת תשל"ג ובשנת תשפ"ג יצא לאור מחדש עם הרבה הוספות.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • המלאך - שערי השגות, יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז.
  • הבן יקיר בתוך אוצר אגרות קודש בהוצאת המכון להדפסת כתבי הרב המלאך.
  • זיכרון לבני ישראל, עמ' קצ"ב–קצ"ד.
  • הרב יהודה חיטריק, רשימות דברים (מהדורה חדשה - תשס"ט) עמ' 230-229.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לקפוץ מעלה אל: 1.0 1.1 רשימת היומן עמ' שלד.
  2. לקפוץ מעלה אל: 2.0 2.1 מבוא לקונטרס "ומעין", עמ' 16
  3. לקפוץ מעלה אל: 3.0 3.1 מפי הרב דן יואל ליווי, שהיה מצאצאי אחותו של הרב לוין.
  4. אגרות קודש הרש"ב, חלק ב', עמ' קצ"א.
  5. קובץ אהל יוסף, חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.
  6. תשורה גלוכובסקי קרוגליאק רשימות סיפורים מהרה"ח ר' חיים אליהו מישולובין ע' 53.
  7. המלאך, אדר תשע"ו, ע' ש"א
  8. שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול, ישראל תשס"ו, עמ' 252.
  9. רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 229.
  10. רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 229. ושם בהערה 98 נכתב שכנראה למאורע זה הכוונה ב"רשימות", חוברת קפז, כרך ה, עמ' 346 (וברשימת היומן, עמ' שלד). וראו לקמן בהמשך.
  11. יהודה חיטריק, רשימות דברים, ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, עמ' 355.
  12. אלה תולדות פרץ
  13. הרב אבא פערסאן או חסיד אחר ידוע, סוחר בעיר רחוקה כאודסה
  14. הרב מונדשיין מספר שייתכן שהרב לנדא אף ראה את גוף המכתב של אדמו"ר מהורש"ב.
  15. ישראל ג'ייקובסון זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב ואילך
  16. על פי מצבתו
  17. המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב
  18. ראה זכרון לבני ישראל פרק לז