עתידין אילני סרק שיתנו פירות: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←ראו גם) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== מהות היעוד == | == מהות היעוד == | ||
זה שהארץ | בזמן הגאולה כל הצטרכיות האדם, יהיו בתכלית השלימות "[[לחם]] לאכול<ref name=":1">בראשית כח, כ.</ref>" - יהיו גלוסקאות, ו[[מן (לחם מן השמים)|לחם פנג]], וכמו כן "[[בגד]] ללבוש<ref name=":1" />" יהיו כלי מילת<ref name=":2">התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 282. </ref>. | ||
ולא יצטרכו לכל עניני ושלבים של הטבע כמו שהם עכשיו ([[חרישה וזריעה (מלאכות)|חרישה]], [[מלאכת זורע|זריעה]], [[מלאכת קוצר|קצירה]], [[דש|דישה]])<ref>ד"ה ולקחתם ה'תש"ז ע' 165. ועוד.</ref>, רק תוציא מיד גלוסקאות מוכנים וראויין לאכילה, ובגדים מוכנים ללבישה. | |||
זה שהארץ תוציא גלוסקאות יהיה כתוצאה מכך שה[[טבע]] יתרומם, ובמילא תוציא גלוסקאות<ref>אגרות מלך ח"ב ע' קא (הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים ח"ב ע' תרנג), ובהע' ד"ה הטבע יתרומם.</ref>. | |||
== [[כבר היה לעולמים]] == | == [[כבר היה לעולמים]] == | ||
| שורה 25: | שורה 29: | ||
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] == | == [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] == | ||
אדם הישראלי נמשל לאילן, כמו שכתוב<ref>דברים כ, יט.</ref> "כי האדם עץ השדה", והפירות הם קיום מצות<ref>סוטה מו, א.</ref>. לכן יש להשתדל שכל הסביבה "תביא פירות" זאת אומרת יקיימו מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם<ref>אחש"פ תשכ"ה. אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.</ref>. | אדם הישראלי נמשל לאילן, כמו שכתוב<ref>דברים כ, יט.</ref> "כי האדם עץ השדה", והפירות הם קיום מצות<ref>סוטה מו, א.</ref>. לכן יש להשתדל שכל הסביבה "תביא פירות" זאת אומרת יקיימו מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם<ref>אחש"פ תשכ"ה. אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.</ref>. | ||
על ידי עבודה ושלימות בכוחות הפנימיים, יזכו לגלוסקאות. ועל ידי שלימות העבודה במקיפים יזכו לכלי מילת<ref name=":2" />. | |||
== ענינים קשורים == | == ענינים קשורים == | ||
גרסה מ־01:26, 16 בספטמבר 2024
לעתיד לבא בזמן התגלות המלך המשיח, יהיה נוסף לשפע הרוחני הרב, אף שפע גשמי מעל הטבע, וזה יהיה כדבר טבעי, אחד מהדברים המופלאים שחז"ל מספרים לנו הוא שאפילו אילנות שאין דרכם להצמיח פירות, לעתיד לבא כן יצמיחו פירות[1]. ואפילו גזע העץ עצמו יהיה ראוי לאכילה.
בנוסף לכך לעתיד לבא ארץ ישראל שתצמיח גלוסקאות (עוגות) וכלי מילת (בגדי משי).
מקור היעוד
מנין שהעץ עתיד להיות נאכל? תלמוד לומר "עץ פרי"; אם ללמד שהוא עושה פרי, והלא כבר נאמר "עושה פרי"!? אם כן למה נאמר "עץ פרי"? אלא מה פרי נאכל, אף העץ נאכל.
ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות? תלמוד לומר "ועץ השדה יתן פריו".
— תורת כהנים בחוקותי כו, ד.
יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר (תהלים עב, טז) יהי פסת בר בארץ ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי מילת נברא בר קורא
— שבת ל, ב.
מהות היעוד
בזמן הגאולה כל הצטרכיות האדם, יהיו בתכלית השלימות "לחם לאכול[2]" - יהיו גלוסקאות, ולחם פנג, וכמו כן "בגד ללבוש[2]" יהיו כלי מילת[3].
ולא יצטרכו לכל עניני ושלבים של הטבע כמו שהם עכשיו (חרישה, זריעה, קצירה, דישה)[4], רק תוציא מיד גלוסקאות מוכנים וראויין לאכילה, ובגדים מוכנים ללבישה.
זה שהארץ תוציא גלוסקאות יהיה כתוצאה מכך שהטבע יתרומם, ובמילא תוציא גלוסקאות[5].
כבר היה לעולמים
בעצם מצד מאמר ה' בתחילת הבריאה היה צריך להיות באופן שהגזע של העצים יהיו גם ראויים לאכילה רק שהאילנות לא צייתו[6].
ובתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות[7].
ליד בארה של מרים צמחו אילנות[8] עם פירות[9].
צמיחת הפרחים במטה אהרן[10].
ליד מערת רבי שמעון בר יוחאי בדרך נס[11] צמח להם עץ חרובים, וגם (פירות) החרובים[9].
מעשינו ועבודתנו
אדם הישראלי נמשל לאילן, כמו שכתוב[12] "כי האדם עץ השדה", והפירות הם קיום מצות[13]. לכן יש להשתדל שכל הסביבה "תביא פירות" זאת אומרת יקיימו מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם[14].
על ידי עבודה ושלימות בכוחות הפנימיים, יזכו לגלוסקאות. ועל ידי שלימות העבודה במקיפים יזכו לכלי מילת[3].
ענינים קשורים
פירות בבית המקדש
לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מחזיר הפירות (מזהב) שהיה בבית המקדש הראשון, "שכשבנה שלמה בית המקדש, צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות, אלו שבבית עושים פירות, והיו משירים פירותם"[15].
מן (לחם מן השמים)
"לחם פנג" הוא המן שהיה לבני ישראל כשהיו במדבר ארבעים שנה אחרי יציאת מצרים, משתנה לכל הטעמים, ע"י עבודתינו לימוד טעמי תורה, יהיה בשלימות הגילוי לעתיד לבא[16].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ כי אחד מהשנויים שע"י קללת חטא עה"ד הוא שבתחילה היו כל האילנות נושאות פרי (ב"ר ספ"ה). וא"כ הרי גם לע"ל צ"ל שיהי' כן שישאו אילני סרק פרי, וכמרז"ל בפירוש (תו"כ ר"פ בחוקותי; וצע"ק מסוף כתובות [ששם נאמר ש[רק] האילני סרק שבארץ ישראל יטענו פירות]).
- ↑ 2.0 2.1 בראשית כח, כ.
- ↑ 3.0 3.1 התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 282.
- ↑ ד"ה ולקחתם ה'תש"ז ע' 165. ועוד.
- ↑ אגרות מלך ח"ב ע' קא (הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים ח"ב ע' תרנג), ובהע' ד"ה הטבע יתרומם.
- ↑ לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.
- ↑ בראשית רבה ספ"ה.
- ↑ תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.
- ↑ 9.0 9.1 התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1395.
- ↑ במדבר כז, כג.
- ↑ שבת לג, ב.
- ↑ דברים כ, יט.
- ↑ סוטה מו, א.
- ↑ אחש"פ תשכ"ה. אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.
- ↑ שיר השירים רבה פ"ג(, י). ש"פ בשלח תשמ"ז, התוועדויות ע' 451, ובהע' 142.
- ↑ ש"פ דברים תשמ"ט, התוועדויות ח"ד ע' 107.