אברהם פריז

ר' אברהם פריז

הרב אברהם פריז (י"ד אדר ב' תרמ"ט - כ"ב אלול תשכ"ח) היה מחלוצי הפצת מעיינות החסידות בארצות הברית, בא כוח המרכז לענייני חינוך ומבקר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. וחסיד המקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו.

תולדות חיים

מכתב מהרבי משבט תשי"א - ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?].

נולד בפורים שנת תרמ"ט, בבוברויסק שברוסיה הלבנה לר' ברוך וזלטה פריז.

הייתה לו השתוקקות גדולה ללמוד תורה, לכן כאשר עוד לא מלאו לו 13 שנים, נסע לבדו לליובאוויטש, והחל ללמוד בחדר, כשבגר עלה ללמוד בישיבה, שם היה מ'התמימים החשובים' בישיבה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רבקה ביילא, בת החסיד ר' גרשון פייגין, סוחר פרוות חסידי אמיד מויטבסק.

לאחר נישואיו התגורר בויטבסק כשהוא סמוך על שולחן חמיו ורעייתו מסייעת בפרנסת המשפחה, כשהוא עצמו פנוי לעסוק בעבודת השם, והוא עסק בהנחלת ערכי החסידות והנהגותיה לתושבי ויטבסק כפי שספג בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים.

בשנת תרפ"ו עלה לארץ הקודש, והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים^{[דרושה הבהרה]}. ר' אברהם התגורר בפתח תקווה, ועסק לפרנסתו בפרדסים. משראה שהעסקים אינם מספקים, פתח מכולת לממכר חלב וביצים, וכשהמצב הכלכלי הידרדר ירד לארצות הברית בשנת תרח"צ והתגורר שם עשר שנים, כשהוא מתאכסן בבית הרב אליהו ייאכיל סימפסון. בארצות הברית, עסק רבות בהפצת המעיינות במסגרת תפקידו בלשכה להפצת החסידות שיגר לכל רחבי תבל את שיחות הרבי הריי"צ, ועוד פעולות. במשך מספר שנים עבד יחדיו עם הרבי שליט"א בחדר אחד, ומיני אז היה לו קשר אישי ומיוחד עם הרבי שליט"א.

ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של בית המקדש במו ידיו.

בשנת תש"ט, שלחו אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש, כבא כוח המרכז לענייני חינוך. לשנה הבאה הסתלק אדמו"ר הריי"צ והרב פריז עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש לרבי שליט"א מלך המשיח. בשנים שלאחר קבלת הנשיאות מונה על ידי הרבי ל'מבקר' במספר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ הקודש.

קבלת הנשיאות של הרבי

ר' אברהם פריז היה הראשון שנאם בפומבי אודות קבלת הנשיאות של הרבי; ביום ראשון בערב, י"א בשבט תש"י, בעקבות הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, בבית כנסת חב"ד נחלת בנימין בתל אביב ושם דובר על קבלת הנשיאות של הרבי. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ: הרב אליעזר קרסיק, הרב שאול דובער זיסלין, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ר' שמערל גוראריה, ר' משה גוראריה ור' פינייע אלטהויז. במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי.

בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי אגודת חסידי חב"ד ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות לניו יורק אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' אברהם פריז מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: ""רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!"." קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובח"י אלול תש"י אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת תומכי תמימים לוד.

ימים ספורים לפני קבלת הנשיאות של הרבי בי' שבט תשי"א, כתב הרבי לר' אברהם פריז: "ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?".

ר' אברהם פריז התקשר לרבי מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, והיה סמל ודוגמא למקושר אמיתי בלב ונפש לרבי.

התקשרותו לנשיא הדור כמלך המשיח

ר' אברהם פריז (נואם)

התקשרותו העצמית של ר' אברהם הייתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס לרבי הריי"צ ואח"כ אל הרבי כאל המלך המשיח, שבשנים ההם לא הייתה נפוצה כל כך. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אאדמו"ר (=אבי אדוני (!!) מורי ורבי) משיח צדקנו שליט"א" . בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל התוועדות חסידית שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו.

ר' אברהם סבר, כי כשם שבין י' שבט תש"י לי' שבט תשי"א, הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל אנ"ש מארץ הקודש ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות - כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ"ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה.

ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו.

הכרוזים שהפיץ הרב פריז בשנת תשכ"ה

לאור סברות אלו, החליט ר' אברהם להדפיס כרוז באלפי עותקים, ובו לבשר לעולם שהרבי הוא מלך המשיח. עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה. בחודש סיון תשכ"ה הפיץ ר' אברהם את הכרוז באלפי עותקים. הוא עמד בעיבורם של הערים הגדולות וחילק את הכרוז לעוברים ושבים. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך ובכ"ד סיוון הרבי ציווה על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: "נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות".

מיד עם קבלת ההוראה, החל לאסוף במהירות את כל הכרוזים שנשארו אצלו או בנקודות החלוקה שלו, ושלחם למזכירות הרבי. מאז, עסק בנושא רק בהתוועדויות פנימיות.

לימים סיפר נכדו ר' לוי פריז: "במשך עשרות שנים הטרידה אותי שאלה: כיצד זה שסבי הדגול, אותו חסיד שלא עשה דבר בחייו ללא ששאל על כך את הרבי, יוצא בפרוייקט שכזה ללא שכתב על כך לרבי? הרי מרגלא בפומיה של סביו שאפילו האם לקנות נעליים חדשות יש לשאול את הרבי, ומה קרה כאן? ורק לאחרונה התגלתה לי התשובה: סבי כתב גם כתב לרבי, שלושה שבועות לפני שיצא למיזם המהפכני, והודיע לרבי על המהלך המתוכנן. ורק לאחר שחסידים כתבו לרבי שהם "מתביישים ללכת ברחובות תל אביב", עצר הרבי את הפרסום".

בהתוועדות שבת פרשת בשלח תשכ"ד הזכיר הרבי בשיחתו את העובדה שר' אברהם היה כותב אל הרבי הריי"צ שהוא משיח.

בערב יום כיפור תשכ"ח איחל הרב יוחנן גורדון לרבי שיתגלה "כמו שרוצה אברהם פאריז" כשמסביר ומספר שכשכיבדו את ר' אברהם לברך אמר שמסכים בתנאי שיוכל לומר "(ברשות) אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח" והרבי צחק למשמע הדברים. לפי גרסא אחרת ענה הרבי "אמן!".

פטירתו

בתשעה באב תשכ"ח נסע ר' אברהם למערת המכפלה, אף שחש קודם לכן חולשה וכאבים, וביקש "לעורר רחמים רבים על כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א", ולא ביקש על עצמו, כשחזר מהנסיעה לביתו התמוטט מאפיסת כוחות, ר' אברהם הועבר לבית הרפואה "אסף הרופא", חודש וחצי התייסר ביסורים קשים, אך ביקש שלא להודיע לרבי על מצבו כדי לא לגרום לרבי צער. גם בימיו האחרונים עסק ב'ופרצת', במאמר לזכרו שנכתב לאחר פטירתו בעיתון 'שערים' מספר הכותב: "סיפר לי החולה ששכב לידו באסף הרופא כיצד הניח עמו תפילין, אותו חולה המשרת כסמל במשטרת בית דגן, התפעל מגבורה רוחנית זו". בימיו האחרונים התבטא באזני בתו מרת פסיא שתחי' ווולף ואמר לה שהוא מיצר על כך שכנראה לא יזכה לראות את בנין בית המקדש, לאחר שזכה, תודה לה', לראות את המשיח. ביום שישי, ערב שבת סליחות, כ' אלול, חלה הדרדרות במצבו והוא איבד את הכרתו. ההודעה על מצבו הוברקה לארה"ב כדי להודיע לרבי. בנוסף באמצע ההתוועדות ניגש הרה"ח שמואל לוויטין לרבי וביקש ברכה עבור ר' אברהם, אולם הרבי לא הגיב על בקשתו. בשעת ההתוועדות בניו יורק יצאה כבר השבת בארץ הקודש, ובאותה שעה החזיר נשמתו לבוראה.

נפטר במוצאי שבת סליחות, אור לכ"ב אלול תשכ"ח ומנוחתו כבוד בבית העלמין 'סגולה' בפתח תקווה.

משפחתו

• זוגתו, רבקה בילה - נפטרה י"ב חשוון תשכ"ז.
• בנו, ר' נתן נטע פריז - נפטר ט"ז מרחשון תשל"ו (חצי שנה לפני אחיו ברוך). זוגתו, רבקה - נפטרה כ"א חשוון תשס"ח. בנם, גרשון - נפטר ח' תמוז תשע"ח.
• בנו, ר' ברוך פריז.
• בנו, ר' שלום בער פריז - נפטר ל' תשרי ה'תשס"ד.
• בתו מרת חיה דישא - נולדה ט"ו שבט תרע"ח - נפטרה ו' טבת תשפ"ב - בגיל 103, אלמנת ר' אפרים צבי לרר.
• בתו מרת פסיה - נפטרה בשבת חזון, ו' מנחם אב ה'תשפ"ד - בגיל 101, רעיית ר' אפרים וולף.
• בתו מרת רחל, אלמנת ר' שניאור זלמן לוין.
• בתו מרת טובה גיטה, אלמנת ר' אברהם חנוך גליצנשטיין.

לקריאה נוספת

כריכת הספר 'אחד היה אברהם'

• אחד היה אברהם - ספר ביוגרפיה אודות ר' אברהם פריז, (נינו) ר' אליהו וולף, תשס"א.
• ארבעה חסידים - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), שניאור זלמן ברגר, תשס"ד.
• יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב.
• חוש בהתקשרות לרבי, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 139-144.

קישורים חיצוניים

• קובץ 'חסידים איין משפחה' ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות אמיתית. בהוצאת ועד "חיילי בית דוד".
• חסיד, מה השאיפה שלך? - טורו של משיח פרידמן, מתוך שבועון בית משיח, פרשת במדבר תשע"ו
• מנחם מענדל אורנשטיין, אברהם פאריז דרך תמים שבט תשע"ז
• 'העיקר היא העשייה': מכתב מיוחד של ר' אברהם פאריז, באתר 'לחלוחית גאולתית'
• המשיחיסט הראשון • החסיד ר' אברהם פאריז