חיים בן עטר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים] | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידיאו] | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
גרסה מ־04:47, 31 במאי 2010
הצדיק הקדוש רבי חיים בן משה אבן עטר (נולד תנ"ו - נפטר ט"ו תמוז תק"ג), מחבר הפירוש "אור החיים" על התורה.
נולד בשנת תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא במנוה על התורה והעבודה. בשנת תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור לארץ הקודש.
הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלך דרכו הוא הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שנת ת"ח אז התחיל רעב בעיר. הוא המשיך לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.
בחודש סיוון תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנא הנמצאת באיטליה, שם הוא התכבד בכבוד מלכים, והתיישב שם למשך תקופה לבקשת התושבין במקום. הוא הרביץ תורה במקום, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "מאור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא[1] בעיר ליווארנא הוא החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים תחת השם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כךך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנא, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.
בראש חודש מנחם אב תק"א הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם לארץ ישראל. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, משם רצו ללכת רגלית. לבסוף הגיעה הספינה לעכו בט"ו אלול צתק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים היתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהסתערה באותה עת בירושלים וביפו. בראש חודש חשוון תק"ב הוא הקים את ישיבתו במקום.
בסוף שנת תק"ב עברו לירושלים שם הקים שתי ישיבות, אחת לתורת הנגלה ואחת לנסתר.
נפטר במוצאי שבת ט"ו בתמוז שנת תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.
עם הבעל שם טוב
למרות שרבי חיים התגורר רוב שנותיו במרוקו ובארץ ישראל, מקובל שיחסו עם הבעש"ט, אותו לא ראה מעולם, היה יחס קרוב מאוד.
מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת נשמתו, אע"פ שלא היה נוכח בגשמיות. לטענת מנגדיו[2] שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם שמה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).
חיבורו אור החיים
את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם רש"י ופשט.[3]
בפירושו, נרמז שהוא המלך המשיח שבדורו, ובלשונו[4] "משיח ה' ושמו חיים".[5]
בעיר שקלוב היה מוציא לאור ושמו ר' אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהמשכילים לא האמינו בביאת המשיח, הלך והשמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי ישראל מרוז'ין אמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבפרשת סוטה נדפס בטעות, במקום "אם שטית מאיש זה אם מאיש אחר", "אם שטית מאיש זה אם שטית מאיש אשר", ואכן נודע שאיש זה חשוד על היפך הצניעות.
בגניזה החרסונית מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לר' חיים, על ידי גיס הבעש"ט, ר' גרשון מקיטוב.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.
- ↑ הנודע ביהודה.
- ↑ אדמו"ר הרש"ב. מובא בקובצי התמים.
- ↑ בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.
- ↑ יש לערער על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי מלך המשיח עיבורו ולידתו בארץ הקודש, דבר שאינו מתאים לתולדותיו שלו עצמו.