לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף
(←האוהל) |
|||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
==האוהל== | ==האוהל== | ||
הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] הקימו אוהל סביב המציבה, | בשנת תשמ"ט, הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] הקימו אוהל סביב המציבה. ההכנות ארכו זמן, והשניים ביקרו מספר פעמים בציון, עד שהקימו את האוהל בפועל בחודש אלול תשמ"ט. ימים ספורים לאחר הקמת האוהל הגיעו לבית חיינו וטרם יציאתם מסרו את מפתח האוהל למזכירות על מנת להעבירו לרבי, אלא כאשר התכוונו לצאת לשדה התעופה, טילפנו מהמזכירות והורו להם בבהילות להגיע ל-770 כי הרבי מבקש שהם ימסרו את המפתח. הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב הוכנסו לחדר ה'יחידות', ומסרו את המפתח ודו"ח על הקמת האוהל. הרבי החזיק היטב את המפתח, הביט לרגע על מחזיק המפתח, שם רשם הרב נחשון על פתק שזהו המפתח של האוהל באלמא אטא, והרבי שאל: מה זה? והרב נחשון אמר: זה המפתח של האוהל באלמא אטא. הרבי הביט כלפי מעלה ואמר ברגש: "זה המפתח של האוהל". ואז בירך את השניים: | ||
כיום שלוחי הרבי בעיר מאוגדים תחת חב"ד ליובאוויטש בקזחסטן והקהילה היהודית הגדולה מנוהלת על ידי רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]]. לא הרחק מבית החיים, מקום קבורתו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], עומד המרכז היהודי לקזחסטן הנקרא בשם "[[בית מנחם חב"ד ליובאוויטש - קזחסטן]]" ובתוכו [[בית הכנסת]] "לוי יצחק" על-שם אביו של [[הרבי]]. | "אשרי חלקם, רב שכרם, גדול זכותם, על זה שעוררו את יהודי רוסיה ופעלו איתם, והתעסקו באוהלים של הרביים צדיקים וקדושים. ושלא נצטרך להגיע לזה - על ידי שיהיה 'הקיצו ורננו שוכני עפר'{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]], 472 עמוד 27}}. | ||
בשנים האחרונות שיפצו השלוחים בעיר את הציון והגישה אליו ונתנו לו מראה מחודש כיאה למקום קדוש זה. ואל הציון נוהרים רבים ביום ההילולא [[כ' מנחם אב]]. כיום שלוחי הרבי בעיר מאוגדים תחת חב"ד ליובאוויטש בקזחסטן והקהילה היהודית הגדולה מנוהלת על ידי רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]]. לא הרחק מבית החיים, מקום קבורתו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], עומד המרכז היהודי לקזחסטן הנקרא בשם "[[בית מנחם חב"ד ליובאוויטש - קזחסטן]]" ובתוכו [[בית הכנסת]] "לוי יצחק" על-שם אביו של [[הרבי]]. | |||
===הנצחתו=== | ===הנצחתו=== | ||
גרסה מ־09:19, 21 באוגוסט 2024
| רבי לוי יצחק שניאורסאהן | |
|---|---|
| |
| ר' לוי'ק | |
| לידה | י"ח בניסן תרל"ח |
| פודוברנקה (רוסיה הלבנה) | |
| פטירה | כ' במנחם אב תש"ד |
| אלמא אטא קזחסטן | |
| מקום פעילות | אוקראינה, ברית המועצות |
| רבותיו | אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ הרב יואל חייקין |
| חיבוריו | ליקוטי לוי יצחק, תורת לוי יצחק, פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה |
הרב לוי יצחק שניאורסון (מכונה גם ר' לויק; י"ח בניסן תרל"ח (1878) – כ' במנחם אב תש"ד (1944)) אביו של הרבי, רבה של דנייפרופטרובסק, מקובל ואחד הרבנים והמנהיגים הרוחניים הבולטים בברית המועצות. נאסר והוגלה על פעולתו בהפצת היהדות והסתלק בגלות.
צעירותו
נולד ביום י"ח ניסן תרל"ח (1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה השוכנת ליד העיר הומיל שברוסיה הלבנה, להוריו הרה"ג רבי ברוך שניאור שניאורסון ולרבנית מרת זלדה רחל שניאורסון. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי לוי יצחק, שהיה בנו של רבי ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק) ונפטר בדמי ימיו.
אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש.
בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב רבי חיים מבריסק[1] והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מהעיר יפו למשרת רב ראשי[2].
יש הגורסים כי למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש במשך זמן קצר בשנים הראשונות ויש השוללים גירסא זו. אך אדמו"רי ליובאוויטש לא ציינו זאת[3].
נישואין
כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו אדמו"ר הרש"ב את השידוך בינו לבין הרבנית חנה שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של העיר ניקולייב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי י"א בסיוון תר"ס. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם ברישקובסקי[4][5],
בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את י"א סיון כיום נישואיהם[6][7].
לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.
רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקולייב, במשך 10 שנים עד לשנת תרס"ט (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה.
החל משנת תרס"ב השתתף באסיפות ציבוריות בהן גיבשו פעולות למען כלל יהודי רוסיה. חלק מאסיפות אלו ארגן אדמו"ר הרש"ב. בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב, וכן באיסוף החומר להגנת בייליס במשפט הידוע[8].
ברבנות העיר יקטרינוסלב
בשנת תרס"ח נפטר הרב דוב זאב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרו). גם הרב ה"אשכנזי" של העיר כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע אדמו"ר הרש"ב למנות עליהם לרב את הרה"ג הרב לוי יצחק שניאורסאהן, שכיהן באותם ימים כרבה של העיר ניקולייב, אף היא באוקראינה.
אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרבי הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' באדר ראשון תרס"ח, אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר.
בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב[9]. בהמשך עוסק המכתב במינויו של הרב לוי יצחק:
"וכאשר איתם עימם כעת שאר בשרי הרה"ג המפורסם מו"ה לוי יצחק שניאורסאהן נ"י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו".
לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין:
"הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן".
המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר.
למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש"ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים.
מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש"ב מכתב תודה.
וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת תרס"ט, הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת תרצ"ט.
במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים.
אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל במקווה המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: "הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה".
דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת מקווה חדש. (ראו בערך "דנייפרו" פרטים רבים נוספים על רבנותו של רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב).
ניסיון עליה לאה"ק
הרב ניסה לעלות לארץ הקודש, זמן קצר אחרי שאחיו הרב שלום שלמה שניאורסון עלה לאה"ק. מסמכים מתאימים הוגשו לרבנות הראשית לישראל ודרכה אושרו הויזות לרב ולרבנית. על כך בישרה הרבנות הראשית לישראל במכתב ששיגרה לרבי לוי יצחק ביקטרינוסלב:
"א' לחדש כסלו תרפ"ו
לכבוד הרב הגאון המפורסם, כקש"ת מוה"ר לוי יצחק שניאורסון שליט"א,
רב ואב"ד יקטרינוסלב יע"א
שלום וברכה,
יקבל כבוד תורתו, רצוף בזה מכתבו של המושל המחוזי, בתשובה על דרישתנו בעד ויזה עבור כת"ר ובני ביתו שי', שלפיו נתבקש בא כח הענינים הבריטיים במוסקבה לתת ויזה עבור כת"ר ובני ביתו לבוא לארץ ישראל.
מעתה על כת"ר לפנות ישר לשם ויקבל את הויזה בלי דיחוי עוד בעז"ה יתברך.
הננו להעיר בזה את תשומת לב כת"ר, שזמן הויזות נתקצר בזמן האחרון, ועל כן צריכים למהר ולעשותן, בג' החודשים הראשונים אחרי צאת ההודעה עליהן.
והננו דורשים שלומם וטובתם, ומחכים לראותו פנים אל פנים בארץ הקודש, בקרוב אי"ה".
העליה של רבי לוי יצחק ומשפחתו, לא יצאה בסוף אל הפועל, מסיבה שאינה ידועה לנו כיום[10].
מאסרו
לאחר המהפכה הקומוניסטית, נלחם במסירות נפש, על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות. פעילותו למען היהדות, היתה ידועה לכולם ולא פעם היו חיכוכים קשים עם השלטונות עד שהוחלט לאוסרו.
בליל ט' ניסן תרצ"ט[11] (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי נ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש.
כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.
לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקייב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.
אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.
גלותו
בתום מספר חדשי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות בקזחסטן. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.
בהגיעם לאלמא אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. בי"ט שבט ת"ש (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.
עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה הרבנית חנה לצ'יאלי.
גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות במנין.
הסתלקותו
למעלה מארבע שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר חג הפסח תש"ד (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר אלמא אטא בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.
לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי כ' במנחם אב תש"ד עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.
על קברו, הוקם מציבה ובה נוסח קצר במיוחד, ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.
הרבי הסביר[12] כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים למזבח של משפחת "בני פחת מואב בן יהודה", ולסייע לבני ישראל לכפר על עוונותיהם, ואותה העבודה נעשתה בשמחה גדולה כעין יום טוב, למרות הקושי שבמציאת עצים כשרים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ההילולא, שלמרות גדולתו העצומה בגליא דתורה ובפנימיות התורה מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין אנשים פשוטים, ובשמחה.
עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה, ומהווה הכנה לקראתו - כשם ראש חודש אלול הוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים (שנקרא גם-כן ראש השנה ב ספר יחזקאל[13]), ובו מתחילה העבודה המתאימה[14].
שיפוץ הציון
במשך כל השנים, מאז הסתלקות הרב לוי יצחק, התעניין הרבי רבות אודות ציונו של אביו, ודאג לשימור המקום וקדושתו. במהלך השנים אף שלח הרבי כספים לשימור המקום והוראות מדוייקות לשיפוץ וחידוש[15].
בשנת תשל"ב, לאחר שהרב מרדכי גורליק מסר לרבי ביחידות תמונות של הציון והמצבה, ביקשו הרבי שישאל את בני משפחתו האם יוכלו לתקן את המצבה, ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. העוסק העיקרי בזה היה אחיו הרב חיים אלעזר גורליק. אומרים שבמהלך השליחות הפלאית אירעו מספר מופתים[16].
מי שבנה את המצבה היה ר' גבריאל אוחנוב[17] [18].
האוהל
בשנת תשמ"ט, הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב הקימו אוהל סביב המציבה. ההכנות ארכו זמן, והשניים ביקרו מספר פעמים בציון, עד שהקימו את האוהל בפועל בחודש אלול תשמ"ט. ימים ספורים לאחר הקמת האוהל הגיעו לבית חיינו וטרם יציאתם מסרו את מפתח האוהל למזכירות על מנת להעבירו לרבי, אלא כאשר התכוונו לצאת לשדה התעופה, טילפנו מהמזכירות והורו להם בבהילות להגיע ל-770 כי הרבי מבקש שהם ימסרו את המפתח. הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב הוכנסו לחדר ה'יחידות', ומסרו את המפתח ודו"ח על הקמת האוהל. הרבי החזיק היטב את המפתח, הביט לרגע על מחזיק המפתח, שם רשם הרב נחשון על פתק שזהו המפתח של האוהל באלמא אטא, והרבי שאל: מה זה? והרב נחשון אמר: זה המפתח של האוהל באלמא אטא. הרבי הביט כלפי מעלה ואמר ברגש: "זה המפתח של האוהל". ואז בירך את השניים:
"אשרי חלקם, רב שכרם, גדול זכותם, על זה שעוררו את יהודי רוסיה ופעלו איתם, והתעסקו באוהלים של הרביים צדיקים וקדושים. ושלא נצטרך להגיע לזה - על ידי שיהיה 'הקיצו ורננו שוכני עפר'[19].
בשנים האחרונות שיפצו השלוחים בעיר את הציון והגישה אליו ונתנו לו מראה מחודש כיאה למקום קדוש זה. ואל הציון נוהרים רבים ביום ההילולא כ' מנחם אב. כיום שלוחי הרבי בעיר מאוגדים תחת חב"ד ליובאוויטש בקזחסטן והקהילה היהודית הגדולה מנוהלת על ידי רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב ישעיה אלעזר כהן. לא הרחק מבית החיים, מקום קבורתו של הרב לוי יצחק שניאורסון, עומד המרכז היהודי לקזחסטן הנקרא בשם "בית מנחם חב"ד ליובאוויטש - קזחסטן" ובתוכו בית הכנסת "לוי יצחק" על-שם אביו של הרבי.
הנצחתו
במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:
- רשת כוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק'
- ספרית לוי יצחק - ספרייה חסידית בקראון הייטס לעיון והשאלה
- קהילת לוי יצחק ליובאוויטש, הולנדייל פלורידה[20]
- קרן הצדקה שהקים הרבי על שמו ומסייעת ותומכת בחינוך יהודי כשר - "קרן לוי יצחק"
- ירחי כלה - כינוס תורני שנתי לזכרו של רבי לוי יצחק המתקיים מידי שנה בקיץ בשטחו של מחנה גן ישראל בארה"ב
תמונתו
התמונה הראשונה
כשהוציאו בשנת תש"ל את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "ליקוטי לוי יצחק" על ספר הזוהר וספר התניא, הודפסה בספר[21] תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי[22] והוברחה מרוסיה בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי[23], כתב הרבי בגב דף הכרומו אאז"ל? [=אדוני אבי זכרונו לברכה?]. רבים טוענים כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי[24]. אך ישנם הטוענים שבפשטות הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על השנה שבה צולמה התמונה.
התמונה השנייה
כשנשלחה משלחת לרוסיה בשנת תנש"א על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי הרביים, וביניהם ספרי ר' לוי יצחק[25], הצליחו[26] חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא[27]. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי אחרון של פסח[28] ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש אלול של אותה שנה יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב יוסף יצחק אהרונוב והרב שלמה קונין[29]. הרבי העיר כי גם בתמונה זו "קוקט אויס ניט געזונט" [="הוא נראה לא בריא"].
לקראת הדפסת הספר 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק' על חלק שמות, ביקשו ועד הנחות בלשון הקודש רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן[30][31].
הנהגותיו הק'
בשנת תשע"ב עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון ועד הנחות בלה"ק, נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו כן, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ הערות התמימים ואנ"ש לוד גליון צדי"ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר י"א ניסן תשע"א.
מספריו
- ליקוטי לוי יצחק, קה"ת, תש"ל ואילך; הוצאה חדשה ומתוקנת - תשפ"ב.
- תורת לוי יצחק - חידושים ובאורים לש"ס משנה וגמרא, קה"ת, תשל"א; הוצאה חדשה ומתוקנת - תשפ"ב.
- פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב אלתר אליהו פרידמן.
- תורת מנחם תפארת לוי יצחק - מביאורי הרבי על תורתו, קה"ת, תש"נ; הוצאה חדשה תש"פ - 5 כרכים.
- ילקוט לוי יצחק - על התורה, בעריכת הרב דוד דובוב, נכון לשנת תשפ"א יצאו לאור 4 כרכים.
- טיפה מן הים - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, בעריכת הרב אליהו וולף.
- ליקוטי לוי יצחק רשימת רבי לוי יצחק עם ליקוט ביאורים והערות בדרך אפשר - תשע"ט
משפחתו
- אשתו: הרבנית חנה שניאורסון
- בניו: הרבי מלך המשיח, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה ליב שניאורסון.
- נכדתו: מרת דליה רוטמן.
| עץ משפחת חייקין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- הרב נפתלי צבי גוטליב, תולדות לוי יצחק, שלושה כרכים בהוצאת קה"ת, יצא במספר מהדורות, ומהדורה אחרונה מחודשת עם תוספות מאת הרב אלי וולף.
- אברהם שמואל בוקיעט פאר לוי יצחק, יצא לאור על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש.
- מנחם זיגלבוים (עורך), הרבי מוקיר תודה, מאמרים וכתבות אודות הרב לוי יצחק שניאורסאהן, מסירות נפש, גלות, אוהל, מופתים באוהל ושליחות היום בקזחסטן. כותבים: הרב ישעיה כהן השליח הראשי קזחסטן, מנחם זיגלבוים, שרגא קרומבי, הזמר בני פרידמן ועוד. אב תשפ"ג.
- ארצות הברית מכבדת את הרב, זה כבוד בשבילנו, על ההכרה בציונו של רבי לוי יצחק כאתר מורשת לאומי, שבועון כפר חב"ד גליון 1871 עמוד 73
- אדוני אבי מורי ורבי, לקט תמונות מהרבי מהתוועדויות שערך לכבוד אביו, במדור ו'הבט פני משיחך', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 40
- מבצע נועז לחילוץ הספרים הקדושים, שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 44
- עשר עובדות על רבי לוי יצחק, שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 47
- אבא של המלך, מוסף העוסק בדמותו והגותו, מצורף לשבועון בית משיח ערב כ' מנחם אב תש"פ
- חכם הרזים, ראיון עם הרב אלתר אליהו פרידמן, שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 25
- צהבו פניו, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 32
- לטעום מהגילויים של הגאולה, ראיון עם הרב אליהו וולף, שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 40
- המלאך גבריאל, אודות שיפוץ המצבה וזהותו של היהודי שזכה לעסוק בכך, שבועון כפר חב"ד גליון 1919 עמוד 23
- זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 67-84.
קישורים חיצוניים
- תולדות חיים
- זכרונות הרבנית חנה באתר ועד הנחות בלה"ק. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- מסמכי תיק החקירה
- ועד חיילי בית דוד, תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן -
. 
(הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר חב"ד אינפו.
- הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש • תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון
- במסירות ונחישות
תולדות חייו באתר בית חב"ד
- תורתו
- סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע"ג עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- הרב דוד דובוב, השליח שמנגיש את תורתו של רבי לוי יצחק, בראיון מיוחד
(אנגלית) - כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק • מיוחד
- הרב משה קורנוויץ, ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד גליון התמים נ"ג עמ' 42
- הרב יהודה לייב וייסגלס, בן יכבד אב, גליון התמים נ"ג עמ' 50
- סיפורים
- לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי מאמר מיוחד באתר חב"ד אינפו לכבוד יום הולדתו בח"י ניסן. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- תמונתו
- שניאור זלמן ברגר, תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון?
- "אדוני אבי מורי ורבי ז"ל?" מאת הרב מרדכי מנשה לאופר באתר
- שונות
- גט שנכתב בבי"ד של הרלוי"צ שניאורסון (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- שניאור זלמן ברגר, מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?, בתוך שבועון בית משיח פרשת לך לך תשע"ח
- מעיינותיך גליון 34. תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ב. (הקישור אינו פעיל, י"ח מנחם אב תשפ"א).
- מנדי גולדמן, רבי לוי יצחק במעגל השנה, שבועון בית משיח, י"ט אב התשע"ג (26.07.2013) (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- מנחם זיגלבוים, 500 פעמים ככה, גליון מיוחד לכבוד יום ההילולא תשפ"א, יצא לאור על ידי חב"ד-ליובאוויטש קזחסטן
- חשיפת מכתב נדיר של ר' לוי יצחק שניאורסהון, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- מדיה
- אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל
הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ"ף מנחם אב תש"פ, פליישמן וקמינצקי - הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו וידאו מתאריך כ' מנחם אב תשל"ה י"ז בשבט תשע"ד (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- הרבי מספר על אביו מתוך מגזין הוידאו השבועי של jem
- לדמותו של איש מסירות הנפש
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ
- ↑ ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה "תולדות לוי יצחק" ח"א ע' 189.
- ↑ תיעוד ודיונים בנושא: מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.
- ↑ "בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי", ספר תולדות לוי"צ חלק א', עמוד 71
- ↑ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע"ו
- ↑ ראו בחוברות ל"ד ול"ה.
- ↑ מתי היתה חתונת כ"ק רבי לוי יצחק והרבנית חנה?, קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 91.
- ↑ תולדות הרב ר' לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע שנכתבו ע"י כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, ונדפסו בקובץ ליובאוויטש חוברת ד' ע' 62 (בעילום שמו), ושוב בלקוטי לוי יצחק על ספר התניא ע' נה.
- ↑ ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים
- ↑ שניאור זלמן ברגר, מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?, בתוך שבועון בית משיח פרשת לך לך תשע"ח. הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש • תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון
- ↑ כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי"צ על ספר התניא, על ספר הזהר ועוד. וכן כתבה הרבנית חנה, בריש רשימתה.
- ↑ לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.
- ↑ פרק מ', פסוק א'
- ↑ לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה.
- ↑ ר' אברהם רייניץ, שבועון בית משיח 472 עמוד 27
- ↑ תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי. הסיפור שלי גליון 425.
- ↑ הוא סרב להניח, אולם אז הסתבר שסבו בנה את מצבת אבי הרבי.
- ↑ לרגל כ' מנחם אב: תיעוד היסטורי מהקמת המצבה באלמא אטא
- ↑ אברהם רייניץ, שבועון בית משיח, 472 עמוד 27
- ↑ מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 11
- ↑ בעמוד VII
- ↑ לפי הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו
- ↑ התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר המחוספסים, והודבקה אליו בגבה.
- ↑ היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.
- ↑ ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר 'יומן השליחות המיוחדת' שכתב הרב שלום דובער לוין כאן
- ↑ ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ד והילך
- ↑ ראה אודות הנס שארע לאדמו"ר הריי"צ בקשר לכך בהתוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195, התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – תורת מנחם חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119
- ↑ התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב", יומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ה בהערות
- ↑ בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח 'גן עדן התחתון', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך חדרו.
- ↑ בעמודים 6 ו-7, ראה כאן
- ↑ ראו על כך כאן
- ↑ חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין
- ↑ אשת ר' שאול נפתלין