אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:עקיבא פרידמן ושמואל ויינפלד.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ויינפלד בצעירותו (מימין)]] | [[קובץ:עקיבא פרידמן ושמואל ויינפלד.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ויינפלד בצעירותו (מימין)]] | ||
נולד בשנת [[ה'תרצ"ז]] לאביו יעקב שאול ויינפלד בעיר [[ירושלים]], מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ ב[[ה'תרצ"ה]] מפולין יחד עם מכונת הדפוס שלו, ושיכן את בית הדפוס בירושלים. | נולד בשנת [[ה'תרצ"ז]] לאביו הרב יעקב שאול ויינפלד בעיר [[ירושלים]], מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ ב[[ה'תרצ"ה]] מפולין יחד עם מכונת הדפוס שלו, ושיכן את בית הדפוס בירושלים. | ||
בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב"ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. בשנת [[ה'תשי"ד]] הלך ללמוד בישיבת [[תורת אמת]]. | בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב"ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. בשנת [[ה'תשי"ד]] הלך ללמוד בישיבת [[תורת אמת]]. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת [[ה'תשכ"א]] לאחר שידו התרסקה עקב תאונת עבודה, בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו, החל בכתיבת ביאור על ה[[תורה]] בשם "שי למורא", אולם התעכב בביאור זה שנדפס שנים רבות לאחר מכן. | בשנת [[ה'תשכ"א]] לאחר שידו התרסקה עקב תאונת עבודה, בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו, החל בכתיבת ביאור על ה[[תורה]] בשם "שי למורא", אולם התעכב בביאור זה שנדפס שנים רבות לאחר מכן. | ||
בשנת [[ה'תשל"ב]] הגיע הרב | בשנת [[ה'תשל"ב]] הגיע הרב וינפלד אל [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]], יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש "שי למורא" על החומש בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, בתור פרויקט 'כתר תורה'. הרב וינפלד זכה לקירובים רבים מהרבי, עקב עבודתו בהוצאת הספרים. | ||
ב[[יחידות]] של הרב | ב[[יחידות]] של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}. | ||
בשנת [[ה'תשל"ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב | בשנת [[ה'תשל"ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב וינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה" {{הערה| על היחידויות שלו אצל הרבי בקשר לפירוש "שי למורא" והעידודים שקיבל מהרבי מספר הרב וינפלד בהקדמתו ל"שי למורא" שנדפסה בסוף כרך בראשית של הפירוש. הרב וינפלד מביא את ביאורי הרבי לרש"י על התורה לאורך כל הפירוש "שי למורא" תחת השם "ביאורים", כפי שמציין במבוא שם}}. | ||
כאשר הוציא הרב | כאשר הוציא הרב וינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח ב[[י"ג בניסן]] [[ה'תנש"א]] צ'ק בחתימתו הקדושה כהשתתפות בהוצאת הספר. | ||
הרב | הרב וינפלד זכה להוציא לאור [[תניא]] בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||