שמירת הלשון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה:מושגים כלליים באמצעות HotCat) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
מקור הביטוי הוא ב[[ספר יצירה]] (בקטע שנוהגים לומר גם בלימוד [[תיקון ליל שבועות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200960010 אגרות קודש ח'רכז], "ולולא דמסתפינא הייתי מנהיג לומר כן בתיקון ליל שבועות".}}): "ג' ראיות טובות: עין בושת, עין טובה, ועין נאמנת. ג' רעות ללשון: דבור רע, והמלשין, והמדבר אחד בפה ואחד בלב. ג' טובות ללשון: שתיקה, ו'''שמירת הלשון''', ודבור אמת". | מקור הביטוי הוא ב[[ספר יצירה]] (בקטע שנוהגים לומר גם בלימוד [[תיקון ליל שבועות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200960010 אגרות קודש ח'רכז], "ולולא דמסתפינא הייתי מנהיג לומר כן בתיקון ליל שבועות".}}): "ג' ראיות טובות: עין בושת, עין טובה, ועין נאמנת. ג' רעות ללשון: דבור רע, והמלשין, והמדבר אחד בפה ואחד בלב. ג' טובות ללשון: שתיקה, ו'''שמירת הלשון''', ודבור אמת". | ||
בשיחת [[אחרון של פסח]] תש"י הזכיר הרבי את המובא בספר יצירה ובמקומות נוספים בספרי פנימיות התורה, ששמירת הלשון קשורה גם עם [[שמירת הברית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400090040 שיחת אחרון של פסח תש"י]. ספר יצירה פ"א מ"ג. ר"ח שער הקדושה פי"א. של"ה שער האותיות אות ש'. ועוד.}}. | בשיחת [[אחרון של פסח]] תש"י הזכיר הרבי את המובא בספר יצירה ובמקומות נוספים בספרי פנימיות התורה, ששמירת הלשון קשורה גם עם [[שמירת הברית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400090040 שיחת אחרון של פסח תש"י]. ספר יצירה פ"א מ"ג. ר"ח שער הקדושה פי"א. של"ה שער האותיות אות ש'. ועוד.}}. | ||
בשנת [[תש"י]] כאשר הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] החל לעסוק בהוצאה לאור של [[קובץ ליקוטי דינים]], כתב לו הרבי על כך שנחוץ לעורר גם בין אנ"ש על עניני שמירת הלשון, ועל כל פנים בקיצור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200770264 אגרות קודש חלק ז' אגרת תרנז].}}. | בשנת [[תש"י]] כאשר הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] החל לעסוק בהוצאה לאור של [[קובץ ליקוטי דינים]], כתב לו הרבי על כך שנחוץ לעורר גם בין אנ"ש על עניני שמירת הלשון, ועל כל פנים בקיצור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200770264 אגרות קודש חלק ז' אגרת תרנז].}}. | ||
ב[[ספר הזכרונות]] מובא סיפור נורא על זוג יהודים חשוכי ילדים שהיו אנשי חסד ובעלי צדקה, שעסקו בהכנסת אורחים הכנסת כלה סיוע ליולדות עניות אך בעקבות העובדה שהאשה נהגה להרבות בקללות, לאחר פטירתם השתכנו [[שדים|רוחות רעות]] בבית שהטיול אימה על כל תושבי האזור, ורק לאחר התערבותו של רבי [[יואל בעל שם]] הצליחו לגרש אותם משם{{הערה|פרק פ' ואילך.}}. | ב[[ספר הזכרונות]] מובא סיפור נורא על זוג יהודים חשוכי ילדים שהיו אנשי חסד ובעלי צדקה, שעסקו בהכנסת אורחים הכנסת כלה סיוע ליולדות עניות אך בעקבות העובדה שהאשה נהגה להרבות בקללות, לאחר פטירתם השתכנו [[שדים|רוחות רעות]] בבית שהטיול אימה על כל תושבי האזור, ורק לאחר התערבותו של רבי [[יואל בעל שם]] הצליחו לגרש אותם משם{{הערה|פרק פ' ואילך.}}. | ||
גרסה אחרונה מ־06:10, 23 ביולי 2024
שמירת הלשון הוא ביטוי כולל לזהירות מדיבורים לא רצויים שעלולה להיות להם השפעה שלילית הן על האדם עצמו והן על סביבתו.
שמירת הלשון כולל זהירות מדיבורים אסורים דוגמת לשון הרע ורכילות, קללות ודיבורים מאוסים וכדומה.
אצל הרבי אנו רואים זהירות מיוחדת בשמירת הלשון, והקפדה על לשון נקיה.
מקור הביטוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור הביטוי הוא בספר יצירה (בקטע שנוהגים לומר גם בלימוד תיקון ליל שבועות[1]): "ג' ראיות טובות: עין בושת, עין טובה, ועין נאמנת. ג' רעות ללשון: דבור רע, והמלשין, והמדבר אחד בפה ואחד בלב. ג' טובות ללשון: שתיקה, ושמירת הלשון, ודבור אמת".
בשיחת אחרון של פסח תש"י הזכיר הרבי את המובא בספר יצירה ובמקומות נוספים בספרי פנימיות התורה, ששמירת הלשון קשורה גם עם שמירת הברית[2].
בשנת תש"י כאשר הרב מנחם זאב גרינגלס החל לעסוק בהוצאה לאור של קובץ ליקוטי דינים, כתב לו הרבי על כך שנחוץ לעורר גם בין אנ"ש על עניני שמירת הלשון, ועל כל פנים בקיצור[3].
בספר הזכרונות מובא סיפור נורא על זוג יהודים חשוכי ילדים שהיו אנשי חסד ובעלי צדקה, שעסקו בהכנסת אורחים הכנסת כלה סיוע ליולדות עניות אך בעקבות העובדה שהאשה נהגה להרבות בקללות, לאחר פטירתם השתכנו רוחות רעות בבית שהטיול אימה על כל תושבי האזור, ורק לאחר התערבותו של רבי יואל בעל שם הצליחו לגרש אותם משם[4].
ספרו של 'החפץ חיים'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרל"ו יצא לאור לראשונה ספרו של הרב ישראל מאיר מראדין בעל ה'חפץ חיים' בשם 'שמירת הלשון', כהמשך לספרו הראשון '(חפץ חיים') שיצא לאור שלוש שנים קודם לכן בשנת תרל"ג. בעוד והספר הראשון עסק בצד ההלכתי של איסור לשון הרע, הספר 'שמירת הלשון' כולל דברי מוסר ועוסק בדרכי התמודדות עם הקושי להתגבר על דיבור לשון הרע.
הרבי הזכיר במספר הזדמנויות ספר זה[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נצחונות קטנים - שמירת הלשון, עיבוד לילדים, הוצאת 'אורות'
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש ח'רכז, "ולולא דמסתפינא הייתי מנהיג לומר כן בתיקון ליל שבועות".
- ↑ שיחת אחרון של פסח תש"י. ספר יצירה פ"א מ"ג. ר"ח שער הקדושה פי"א. של"ה שער האותיות אות ש'. ועוד.
- ↑ אגרות קודש חלק ז' אגרת תרנז.
- ↑ פרק פ' ואילך.
- ↑ ראו לדוגמא התוועדות כ"ד טבת תשמ"ב.