יהודה דרעי: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תגית: קישורים לדפי פירושונים |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר מקנס שב[[מרוקו]], לאליהו ואסתר{{הערה|לבית אזוגי.}}. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. ב-1968, בגיל 10, עלתה משפחתו | נולד בעיר מקנס שב[[מרוקו]], לאליהו ואסתר{{הערה|לבית אזוגי.}}. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. ב-1968, בגיל 10, עלתה משפחתו ל[[ישראל]] בגל העלייה שהחל עם סיום [[מלחמת ששת הימים]], והשתקעה ב[[בת ים]]. | ||
נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי | נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי ב[[ראשון לציון]], אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ"[[יד לאחים|חבר הפעילים]]", שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר (הרב) [[אריה דרעי]] ל"מתיבתא" חרדית ב[[חדרה]] שכללה פנימייה. | ||
לאחר כשלש שנים, בשנת [[תשל"ג]], נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת | לאחר כשלש שנים, בשנת [[תשל"ג]], נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת יוסף ב[[ירושלים]]. בהמשך עבר לישיבת עטרת ישראל הליטאית. | ||
תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות ב[[ירושלים]], שם גם עמד בראשות כולל אברכים קול יהודה שהקים בעזרת אחיו. | תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות ב[[ירושלים]], שם גם עמד בראשות כולל אברכים קול יהודה שהקים בעזרת אחיו הרב אריה דרעי. | ||
בשנת 1997 התמנה לרב | בשנת 1997 התמנה לרב העיר [[באר שבע]] ומתוקף כך כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. משמש כיו"ר הוועדה למועצות דתיות, סת"ם, מילה ומיסיון ויו"ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות. | ||
בשנת [[תשס"ה]] התמודד לתפקיד הרב הראשי | בשנת [[תשס"ה]] התמודד לתפקיד הרב הראשי של [[תל אביב-יפו]] מול הרב [[ישראל מאיר לאו]] אולם הפסיד לאחרון. | ||
בשנת [[תשע"ד]], הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים אך פרש לפני ההצבעה. | בשנת [[תשע"ד]], הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים אך פרש לפני ההצבעה. | ||
גרסה מ־15:57, 1 ביולי 2024
הרב יהודה רפאל[1] דרעי (יליד תשי"ח) הוא רבה הראשי של באר שבע, וידיד חב"ד. מכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
תולדות חיים
נולד בעיר מקנס שבמרוקו, לאליהו ואסתר[2]. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. ב-1968, בגיל 10, עלתה משפחתו לישראל בגל העלייה שהחל עם סיום מלחמת ששת הימים, והשתקעה בבת ים.
נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי בראשון לציון, אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ"חבר הפעילים", שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר (הרב) אריה דרעי ל"מתיבתא" חרדית בחדרה שכללה פנימייה.
לאחר כשלש שנים, בשנת תשל"ג, נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת יוסף בירושלים. בהמשך עבר לישיבת עטרת ישראל הליטאית.
תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות בירושלים, שם גם עמד בראשות כולל אברכים קול יהודה שהקים בעזרת אחיו הרב אריה דרעי. בשנת 1997 התמנה לרב העיר באר שבע ומתוקף כך כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. משמש כיו"ר הוועדה למועצות דתיות, סת"ם, מילה ומיסיון ויו"ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות.
בשנת תשס"ה התמודד לתפקיד הרב הראשי של תל אביב-יפו מול הרב ישראל מאיר לאו אולם הפסיד לאחרון.
בשנת תשע"ד, הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים אך פרש לפני ההצבעה.
קשריו עם חב"ד
לרב דרעי קשר עמוק וחם עם חסידי חב"ד בעולם בכלל ועם שלוחי חב"ד בבאר שבע בפרט. כמו כן משתתף בהתועדויות לכבוד יומי דפגרא, בתומכי תמימים באר שבע ובקהילת חב"ד בעיר.
לקראת כינוס השלוחים העולמי תשס"ו, קיימו עימו ראיון באתר חב"ד און ליין, במסגרת המדור "אישים מספרים על שלוחים".
כמו כן היה אורח כבוד והשתתף באירועים של חב"ד בעולם, ובניהם כנס מדע משיח וגאולה, כינוס מטה משיח, כנס כולל חב"ד, והתוועדויות של שלוחים בארץ[3].
לרגל י"א ניסן תשע"ב, הוציאה לאור ישיבת חב"ד באר שבע, את הקובץ הערות התמימים ואנ"ש, ובתוכם נדפסו גם חידושי תורה שלו[4].
בשנת תשע"ו, התקיים אירוע מכובד וחגיגי לציון גליון האלף של 'בית משיח', והוא נשא דברים חמים על השפעתו של העיתון על קהל קוראיו, בזכות האמונה של הכותבים, ולכן דבריהם נשמעים[5].
בחודש חשון תש"פ, טס לרבי, והגיע לבית חיינו ביחד עם השלוחים ר' איציק וולוביק ור' זלמן זבולונוב.
משפחתו
אחיו הוא חבר הכנסת אריה דרעי.
בניו נשואים לבנות של הרב אברהם יוסף, הרב יצחק יוסף וח"כ אריאל אטיאס.
ספריו
- אמרי יהודה - ילקוט מאמרים ושיחות מוסר מדברי רבותינו בש"ס ובמדרשי חז"ל (2 חלקים).
- אמרי יהודה - הגדה של פסח.
- אמרי יהודה - הנישואין בהלכה ובאגדה.
- אבני עזר - על שולחן ערוך (2 חלקים).
- שו"ת משנת עזר - על שולחן ערוך.
- חגים וזמנים - ילקוט מאמרים ופסקי הלכות על סדר המועדים (2 חלקים).
- וזאת ליהודה - אסופת מאמרים, פסקי הלכה, תקנות והנהגות, אגרות ומכתבים.
- נתיבי הוראה - הלכות איסור והיתר.
קישורים חיצוניים
- באר שבע: השליח נפגש עם רב העיר לקראת חג הפסח
- באר שבע: רב העיר השתתף בהתוועדות לכבוד י"ט כסלו
- הרב יהודה דרעי: "בזכות הרבי לא נשתכחה תורה מישראל"
- הרב יהודה דרעי, הדליק חנוכיה עם חב"ד
- חגיגה בבאר שבע: מעון חדש של 'כולל חב"ד' נחנך, הרב דרעי בירך
הרב דרעי בנחל'ה: "אידישקייט בעולם - בזכות תנועת חב"ד"
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשפ"ד, הוסיפו לו את השם רפאל מכיוון שחלה
- ↑ לבית אזוגי.
- ↑ הרב יהודה דרעי אורח סיום הרמב"ם בקרית שמואל
- ↑ חידושי התורה של הרב יהודה דרעי, בתוך קובץ הערות התמימים
- ↑ "עיתון וכתבים שדבריהם נשמעים", הרב דרעי בכינוס לשבועון בית משיח