נאות דשא

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הרבי במשחק שחמט עם אדמו"ר הריי"צ בנאות דשא בעיירת המרפא פרכטולדסדורף שבאוסטריה

הלשון "נאות דשא" הוא לשון רבותינו נשיאנו בכמה וכמה שיחות בנוגע לנסיעה בחדשי הקיץ ל"דאטשע" עיירות נופש ומרפא, בלשון הפסוק בתהלים "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי".

אצל רבותינו נשיאנו

רבותינו נשיאנו מזמן לזמן נסעו בחדשי הקיץ לנאות דשא, במטרה להחליף אווירה לאגור כוחות ולחיזוק הבריאות.

אדמו"ר הרש"ב

הפעם הראשונה שאדמו"ר הרש"ב נסע לנאות דשא בסמיכות לליובאוויטש היתה בשנת תרנ"ה. הסיבה הגלויה לנסיעתו היתה חלישות בריאותו. ברם, הסיבה האמיתית - סיפר אדמו"ר הריי"צ - היתה שרצה להיות יחד איתו ולהתמסר לחינוכו הפרטי. בטיול בן השעתיים בנאות דשא גילה לו את החלטתו הקדושה שהוא בעצמו יתמסר בהדרכתו. סדר הטיולים היה נשמר בדיוק נמרץ. גם ימים גשומים וסגריריים לא שינו את הסדר. באותם טיולים התמסר אדמו"ר הרש"ב לחינוך בנו הדריכו וגילה לו עניינים נעלים.

אדמו"ר הרש"ב היה בא לליובאוויטש מהנאות דשא מדי יום שני. ביום חמישי י"ב תמוז שהיה יום הולדת של בנו אדמו"ר הריי"צ קמו בהשכמה טבלו בנהר ונסעו לאוהל רבותינו נשיאנו בליובאוויטש, שם מול ארון הקודש הפתוח השביע את בנו ומסר לו את העבודה בעסקנות הכלל בעניינים גשמיים ורוחניים.

אדמו"ר הרש"ב בעת הנסיעה לנאות דשא קורא - בפעם השניה - תיקון ליל שבועות, וכשנוסעים כארבע פרסאות מצוה לעמוד ונוטל ידיו ומברך תפילת הדרך.

כשהיה נוסע לנאות דשא בימי הקיץ, היה אורז את הכתבי יד קודש ולוקחם אתו עמו. המקומות שהרבי היה נוסע בקיץ לנאות דשא (דאטשע) היו שונים. בשנים האחרונות היה נוסע לזאלשע, בערך כשלשים קילומטר מליובאוויטש. הנסיעה מליובאוויטש לזאלשע היתה בעגלה. כשנסע לקח אתו, חוץ משאר החפצים, את הכתבי יד שהיה לו בשני ארגזים, וכשהעגלון הטעין אותם על העגלה היה הרבי עומד כל הזמן בחצר ומשגיח.

אדמו"ר הריי"צ

בשנים תרצ"ז-תרצ"ח אדמו"ר הריי"צ היה נתון בחולשה בריאותית ועל פי הוראת הרופאים נסע לפוש מספר פעמים בנאות דשא בעיירה פרכטולדסדורף שבאוסטריה. במהלך שהותו במקום, נהג הרבי לבקרו לעיתים תכופות בהם היו משוחחים בעניני תורה וחסידות, וקיבל ממנו הוראות בעניני עסקנות הכלל.

הרופאים אסרו על אדמו"ר הריי"צ להתאמץ והורו לו לנוח מעיון שכלי בלימוד התורה, ובשל כך ניצל אדמו"ר הריי"צ את אחת ההזדמנויות בהם ביקר אצלו חתנו והתיישב לשחק איתו שחמט. בהתוועדות י"א ניסן תש"ז, בעת ביקורו של הרבי בפריז, הרבי סיפר שלאחר הסיבוב הראשון חשב הרבי הריי"צ שהרבי מסובב את המשחק על מנת שהרבי הריי"צ ינצח. ומשום כך הרבי הריי"צ ביקש לשחק סיבוב נוסף, בו זכה הרבי.

אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"א בנאות דשא סמוך לנויארק סיפר: הסדר בליובאוויטש לנסוע לנאות דשא היה, שהיו נוסעים בערב, עוצרים בדרך, מתוועדים בשדה על הדשא ועם אור הבוקר הגיעו למקום נאות הדשא. כשאבי היה מגיע לנאות דשא, היה פושט בגדיו העליונים ונשאר בטלית קטן, מתיישב ומפשט הטלית קטן ואומר "זהו הבראה".

בהזדמנות זו ביאר את עניין נאות דשא ברוחניות, נאות דשא זהו בית של דשא, והכוונה היא שהוא כמו הדשאים שגדלים כל אחד בפני עצמו. ב"בית" לומדים ומתפללים, אך הרי עסוקים עם אנשים. בנאות דשא הקל וחומר הוא בעצמו, מה שהוא שקוע בתוכו, עניין "ויגבה ליבו בדרכי ה'" העבודה בשמחה.

בשנות תש"א - תש"ד נסע אדמו"ר הריי"צ לנאות דשא בבית הבראה במוריסטון ניו ג'רזי למשך חודש בערך. ואז נהג הרבי מפעם לפעם לנסוע לכמה שעות לבקרו.

הרבי

הרבי מלך המשיח במשך כל שנות נשיאותו לא יצא אף פעם לנופש ולא נסע לנאות דשא. יוצאים מן הכלל באופן חריג היו שלושת ביקוריו של הרבי במחנות הקיץ גן ישראל וקעמפ אמונה בהרי הקסטקיל בשנים תשט"ז תשי"ז ותש"כ. במהלך ביקוריו בקעמפ ערך הרבי סיור בשטח הקעמפ ואחר כך נטל את ידיו לסעודת מצוה והתוועדות מיוחדת. שיחותיו של הרבי שנאמרו במהלך ביקורים אלו נדפסו בספר "בנאות דשא" בהוצאת קה"ת.

מספרים שאחד מזקני החסידים שאל פעם את הרבי על כך שהוא אינו יוצא לנופש מפעם לפעם, כשם שהאדמו"רים שלפניו בשושלת חב"ד היו יוצאים מפעם לפעם לנאות דשא במטרה להחליף אווירה ולאגור כוחות. הרבי חייך והשיב, כי בדורות עברו החסידים היו שוקדים בלימוד ובתפילה כך שהאדמו"ר היה יכול להרשות לעצמו לצאת לנופש, ואילו בדורנו החסידים יוצאים לנופש כך שלפחות האדמו"ר צריך להישאר על משמרתו...

פעם המזכיר הרב אליהו קווינט, שאל את הרבי מדוע הרבי לא יוצא לנופש? השיב לו הרבי בחיוך: אם תמצא עבורי 'ממלא מקום' בהיותי בחופשה, אוכל לצאת...

פעם נכנסה הרבנית למרפסת והתישבה על כסא נוח. הרבי נכנס אף הוא למרפסת וסיפר מנהגי הרביים ב”דאטשע” בימי הקיץ, ולאחר מכן אמר: “פאר דעם יאר, האב איך שוין יוצא געווען דאטשע” (=לשנה זו, כבר יצאתי ידי חובת דאטשע).

הוראות והנהגות

• ניצול הזמן בעיר הנופש לפעול ולהשפיע על כל הסביבה בעניני יהדות ותורה ומצוות, ולהשתדל בקירוב לבם של ישראל, הנמצאים שם, לאביהם שבשמים.
• פשיטא שלא באופן הנהגה של "ילך למקום שאין מכירין אותו כו', ויעשה מה שלבו חפץ".
• זמן הקיץ בכלל הוא זמן של תוקף הטבע, הכל מתחיל לפרוח כו', וניכרת ביותר הדרת הטבע. ובהתאם לזה, הרי הסדר בחדשים אלה הוא לנסוע למקום מנוחה כו'. וגם אצל בחורי ישיבה נעשה סדר זה – שבימי הקיץ מתמסרים לבריאות הגוף, נוסעים ל"נאות דשא" ("דאַטשע") ל"תקופת נופש" ("אויף אַ וועקיישן צייט"), ובכלל – סדר ה"עבודה" בתקופה זו הוא בהענינים ד"בכל דרכיך דעהו"... וההוראה היא – שגם בזמן זה צ"ל עבודת התשובה, ענין היציאה מעצמו ומהמדידות והגבלות שלו.
• מצוה גדולה לפרסם בה"קאָנטרי'ס" אשר "הלכות צניעות" שבשלחן-ערוך הם לא רק עבור ימי החורף אלא גם עבור ימי הקיץ, ולא רק בעיר אלא גם ב"קאָנטרי", ולא רק לקטנים אלא גם לגדולים.

קישורים חיצוניים

• אלבום "בנאות דשא" קה"ת, תשנ"ג