באתי לגני – הבדלי גרסאות
←קישורים חיצוניים: הרחבה |
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, א.}} "באתי לגני אחותי כלה" דרשו חז"ל{{הערה|שיר השירים רבה על הפסוק.}} שזוהי אמרתו של [[הקב"ה]] אודות התגלותו בעולם ב[[מתן תורה]]. מהמילה "גני" משמע שהעולם הוא מקומו מהעבר - וזאת מפני שכבר בתחילת [[בריאת העולם|הבריאה]] 'עיקר [[שכינה]] בתחתונים הייתה'. אלא שעל ידי חטאים הסתלקה, ושוב חזרה והתגלתה על ידי שבעה [[צדיקים]] שהמשיכו אותה מטה מטה, עד [[משה רבינו]] שהורידה בחזרה לארץ. זאת בעיקר על ידי בניין ה[[משכן]] עליה נאמר{{הערה|שמות כה, ח.}}: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". | על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, א.}} "באתי לגני אחותי כלה" דרשו חז"ל{{הערה|שיר השירים רבה על הפסוק.}} שזוהי אמרתו של [[הקב"ה]] אודות התגלותו בעולם ב[[מתן תורה]]. מהמילה "גני" משמע שהעולם הוא מקומו מהעבר - וזאת מפני שכבר בתחילת [[בריאת העולם|הבריאה]] 'עיקר [[שכינה]] בתחתונים הייתה'. אלא שעל ידי חטאים הסתלקה, ושוב חזרה והתגלתה על ידי שבעה [[צדיקים]] שהמשיכו אותה מטה מטה, עד [[משה רבינו]] שהורידה בחזרה לארץ. זאת בעיקר על ידי בניין ה[[משכן]] עליה נאמר{{הערה|שמות כה, ח.}}: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". | ||
במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל{{הערה|על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל | במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל{{הערה|על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל ראו באתי לגני [[תשי"ג]] הערה 5).}} - על ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], שעל ידם נמשך אור ה[[סובב כל עלמין]] שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה, ובכך נשלמת כוונת הבריאה - שהיא בכדי לעשות ל[[הקב"ה]] [[דירה בתחתונים]]. | ||
על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת ה[[קרבנות]] שהייתה במשכן ובבית המקדש, אשר קיימת ב[[נפש]] האדם - בתור ההתקרבות לה' (קרבן=קירוב); והתקרבות זו תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"). "מן הבהמה" - מ[[נפש הבהמית]] שבו, ובזה גופא ישנם כמה סוגי נפש הבהמית: "מן הבקר" - "שור נגח בעל מדות גסות", "מן הצאן" - "שהיא [[בהמה]] דקה.. גם בכלל בהמה". האש שלמעלה המכלה את הקרבן, ענינה בנפש האדם הוא האש הקיים בטבע ב[[נפש האלוקית]], והתלבשותה בנפש הבהמית מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית". | על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת ה[[קרבנות]] שהייתה במשכן ובבית המקדש, אשר קיימת ב[[נפש]] האדם - בתור ההתקרבות לה' (קרבן=קירוב); והתקרבות זו תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"). "מן הבהמה" - מ[[נפש הבהמית]] שבו, ובזה גופא ישנם כמה סוגי נפש הבהמית: "מן הבקר" - "שור נגח בעל מדות גסות", "מן הצאן" - "שהיא [[בהמה]] דקה.. גם בכלל בהמה". האש שלמעלה המכלה את הקרבן, ענינה בנפש האדם הוא האש הקיים בטבע ב[[נפש האלוקית]], והתלבשותה בנפש הבהמית מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית". | ||