יצחק סנדרוי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ר' '''יצחק''' (איציק) '''סנדרוי''' (יליד [[תשמ"א]]), הוא מקים גבעת [[מצפה יצהר]] בשומרון, ו[[תומכי תמימים יצהר|ישיבת חב"ד במצפה יצהר]]. הוא מנהל הישיבה, ומשמש גם כ[[משפיע]] חב"די. | ר' '''יצחק''' (איציק) '''סנדרוי''' (יליד [[תשמ"א]]), הוא מקים גבעת [[מצפה יצהר]] בשומרון, ו[[תומכי תמימים יצהר|ישיבת חב"ד במצפה יצהר]]. הוא מנהל הישיבה, ומשמש גם כ[[משפיע]] חב"די. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תשמ"א]] ב[[נחלת הר חב"ד]] לאביו ר' דורון סנדרוי. כשהיה בגיל 9 קיבלו הוריו הוראה מ[[הרבי]] באמצעות ה[[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] לעבור להתגורר ביישוב [[יצהר]]. הוריו של סנדרוי משערים כי בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו - זאת משום רעש ברקע השיחה שנשמע כמו הערת הרבי לרב גרונר. | נולד בשנת [[תשמ"א]] ב[[נחלת הר חב"ד]] לאביו ר' דורון סנדרוי. כשהיה בגיל 9 קיבלו הוריו הוראה מ[[הרבי]] באמצעות ה[[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] לעבור להתגורר ביישוב [[יצהר]]. הוריו של סנדרוי משערים כי בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו - זאת משום רעש ברקע השיחה שנשמע כמו הערת הרבי לרב גרונר. | ||
גרסה מ־23:21, 26 ביוני 2024
ר' יצחק (איציק) סנדרוי (יליד תשמ"א), הוא מקים גבעת מצפה יצהר בשומרון, וישיבת חב"ד במצפה יצהר. הוא מנהל הישיבה, ומשמש גם כמשפיע חב"די.
תולדות חיים
נולד בשנת תשמ"א בנחלת הר חב"ד לאביו ר' דורון סנדרוי. כשהיה בגיל 9 קיבלו הוריו הוראה מהרבי באמצעות המזכיר הרב יהודה לייב גרונר לעבור להתגורר ביישוב יצהר. הוריו של סנדרוי משערים כי בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו - זאת משום רעש ברקע השיחה שנשמע כמו הערת הרבי לרב גרונר.
בילדותו למד במוסדות החינוך שביישוב. בגיל 14 ניסה להתקבל לישיבת חב"ד, אך לבסוף הלך ללמוד בישיבה התיכונית 'חיצים' באיתמר. בתחילת שנות הסמ"כים נסע סנדרוי לראשונה אל הרבי, יחד עם תלמידי הקבוצה.
כשהתגייס לצה"ל שירת סמוך ליצהר, ולאחר סיום שירות הקבע המשיך לשרת במילואים, בעיקר כמדריך ירי. בנוסף הוא חבר בכיתת הכוננות של יצהר.
מצפה משיח
בשנת תשס"ב, בעקבות ריבוי מקרי טרור ברחבי יהודה ושומרון, החליט על הקמת מצפה משיח ליד היישוב יצהר. בתחילה הועמד במצפה אוהל ששימש ללינת התושבים, שהיו אז בחורים לא נשואים. במקום לא היה חשמל ומים, ובמשך הזמן השתפרו תנאי המקום, והאוהלים הוחלפו במבנים ניידים, והמקום חובר למים וחשמל.
בי' סיון תשס"ג נשא לאשה את מרת רבקה בת ר' רפי בר חן[1], ועבר להתגורר בגבעה, והיה למעשה תושב הקבע הראשון. לאחר מכן הצטרפו למקום משפחות נוספות, וכיום מונה המצפה קרוב ל-10 משפחות.
ביום האחרון של שמחת השבע ברכות נסעו לביתם דרך הכפר הערבי חווארה, ונתקלו במחבלים שסקלו באבנים רכבים יהודיים, ורק בנס יצאו בחיים.
ביתו של איציק נהרס פעמיים על ידי כוחות משטרה, ונבנה מחדש לאחר כל הרס.
ישיבת תומכי תמימים במצפה
| ערך מורחב – ישיבת תומכי תמימים יצהר |
בשנת תשע"א החל איציק לקבל פעמים רבות הוראות מהרבי באמצעות האגרות קודש לפתוח ישיבת תומכי תמימים במצפה. הוראות הרבי על פתיחת הישיבה הגיעו בתחילת השנה, ובי"ט כסלו הוחלט סופית על פתיחת הישיבה, ועל פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית של פתיחת הישיבה הייתה ביו"ד שבט.
בתחילה למדו התלמידים בסלון ביתו של איציק, כשהמטבח הביתי משמש גם כמטבח לתלמידי הישיבה. עם הזמן נאספו כספים לבניית מבנים לישיבה, והתלמידים עברו למבנים משלהם.
בשנת תשפ"ב החל בבניית מבנה בדוגמת 770 עבור הישיבה.
כמוזיקאי
סנדרוי מנגן על גיטרה, ומרבה לנגן במהלך התוועדויות. במשך השנים כתב והלחין מספר שירים, ולאחרונה הוא מוציא אותם לאור בביצועים מחודשים. בשנת תשפ"ג, הוציא לאור יחד עם המפיק המוזיקלי חיים נחמן בנסמיאן את הסינגל הראשון שלו - חזון אחרית הימים, שצבר מאות אלפי האזנות[2].
בשנת תשפ"ד, כשבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוציא לאור את שירו "אחי יונתן" שכתב חצי יובל קודם לכן לעילוי נשמת חברו, ופורסם בעיבוד מחודש לעילוי נשמת כמה מחבריו שנהרגו במלחמה[3].
קישורים חיצוניים
- זוכה התואר מצטיין פלוגתי בשנת תשס"ח
. - איציק במונולוג על התפתחות הישיבה ביצהר .
- בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי .
הערות שוליים
- ↑ אחות של יוסף, לוי יצחק ושמואל עמית.
- ↑ איציק סנדרוי מגיש: "חזון אחרית הימים"
- ↑ בצל המלחמה: הרב איציק סנדרוי יוצא בשיר חדש