תומכי תמימים לודז (פולין): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
במשך השנים [[תרצ"ז]] עד המלחמה היה מגיד שיעור ו[[משפיע]] ר' [[משה אליהו גרליצקי]]. | במשך השנים [[תרצ"ז]] עד המלחמה היה מגיד שיעור ו[[משפיע]] ר' [[משה אליהו גרליצקי]]. | ||
תחילה שכנה הישיבה בבית החסידים ליובאוויטש. ברחוב צעגעלניאנא 25. בהמשך שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, רק בשנת תר"צ עברה הישיבה למקום מרווח ברחוב פומורסקא 14, הודות לנדבת לבו של הגביר הרב אלחנן שטיינשניידער, חסיד [[גור]] צעיר שהיה קבלן מצליח. זה נהג לתרום בקביעות לקהילת ליובאוויטש בעיר ולמגביות שערך [[אדמו"ר הריי"צ]] לקראת חג הפסח. | תחילה שכנה הישיבה בבית החסידים ליובאוויטש. ברחוב צעגעלניאנא 25. בהמשך שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, רק בשנת תר"צ עברה הישיבה למקום מרווח ברחוב פומורסקא 14, הודות לנדבת לבו של הגביר הרב אלחנן שטיינשניידער, חסיד [[גור]] צעיר שהיה קבלן מצליח. זה נהג לתרום בקביעות לקהילת ליובאוויטש בעיר ולמגביות שערך [[אדמו"ר הריי"צ]] לקראת חג הפסח. | ||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
*הרב [[מנחם זאב גרינגלס]]. | *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]]. | ||
*הרב [[יונתן גרשון בלטר]] | *הרב [[יונתן גרשון בלטר]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''שליחות ברומניה הקומוניסטית''', [[תשס"ט]], פרק א'. | |||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | {{תבנית:תומכי תמימים}} | ||
גרסה מ־01:32, 26 בנובמבר 2024
הישיבה בעיר לודז שבפולין נתיסדה בשנת תרפ"ה על ידי הרב החסיד זלמן שניאורסון, והמנהל היה בנו הרב דוב בער שניאורסון (בן זלמן).
ראש הישיבה בהתחלה היה אחד מחסידי קוצק למדן מופלג. המשפיע הראשון משנת תרפ"ט עד תרצ"ב היה הרב ברוך פרידמן. המשגיח היה ר' טוביה בוקצין.
בשנת תרצ"ד נתמנה לראש הישיבה הרב מנחם מענדל רוזנמוטר.
במשך השנים היו גם משפיעים ומגידי שיעורים הרב קלמן מינקובסקי, הרב חיים דוד גלזמן, והרב נח יצחק מורדקובסקי.
במשך השנים תרצ"ז עד המלחמה היה מגיד שיעור ומשפיע ר' משה אליהו גרליצקי.
תחילה שכנה הישיבה בבית החסידים ליובאוויטש. ברחוב צעגעלניאנא 25. בהמשך שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, רק בשנת תר"צ עברה הישיבה למקום מרווח ברחוב פומורסקא 14, הודות לנדבת לבו של הגביר הרב אלחנן שטיינשניידער, חסיד גור צעיר שהיה קבלן מצליח. זה נהג לתרום בקביעות לקהילת ליובאוויטש בעיר ולמגביות שערך אדמו"ר הריי"צ לקראת חג הפסח.
המקום שתרם לישיבה היה חלק מבניין מגורים בו התגוררו כחמישים משפחות, בהם חסידי גור רבים, ואלו סייעו בנפש חפצה לתלמידי הישיבה.
אדמו"ר הריי"צ תמך רבות באחזקת הישיבה ואף שלח סכומי כסף ותורמים לישיבה. באגרותיו (חלק יא) מופיעה התכתבות בין אדמו"ר הריי"צ, תורמים, והנהלת הישיבה בענייני תרומות. התמימים בעיר היו נוסעים לעיתים אל אדמו"ר הריי"צ כאשר שהה בריגא או בורשה.
גם ראשי ומנהלי הישיבה ביקרו לא פעם אצל אדמו"ר הריי"צ. באגרת מחודש ניסן תרצ"ד כותב אדמו"ר הריי"צ: בנידון פרטי עניני הישיבה, היה אצלי המנהל וראש הישיבה תלמידי היקר והנעלה הר"ר וו"ח אי"א מוהרמ"מ ראזנמוטער, אשר עמו דברתי כל הפרטים, ושולח לו פ"ש.
לביקור מיוחד זכתה הישיבה בשנת תרצ"ב, כאשר הגאון בעל החפץ חיים ביקר בישיבה והתרשם לטובה מהתמימים ומהצוות הרוחני.
תלמידי הישיבה
- הרב ישראל צבי הבר.
- הרב משה אליהו גרליצקי.
- הרב אהרן בלומנפלד.
- הרב מנחם זאב גרינגלס.
- הרב יונתן גרשון בלטר
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, שליחות ברומניה הקומוניסטית, תשס"ט, פרק א'.