משחק קלפים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בתוך משחקי הקלפים עצמם, ישנה אזהרה מיוחדת על קלפי ה'קוראטין' (קלפים עם מספרים צורות בצבעים אדום ושחור, ועליהם מצויירות דמויות שונות של עלי תלתן, מעויינים, יהלומים ולבבות, ודמויות של 'נסיך' 'מלכה' 'מלך' ו'ג'וקר'). | בתוך משחקי הקלפים עצמם, ישנה אזהרה מיוחדת על קלפי ה'קוראטין' (קלפים עם מספרים צורות בצבעים אדום ושחור, ועליהם מצויירות דמויות שונות של עלי תלתן, מעויינים, יהלומים ולבבות, ודמויות של 'נסיך' 'מלכה' 'מלך' ו'ג'וקר'). | ||
גדולי ישראל הזהירו באזהרה חמורה שלא לשחק בקלפים אלו, וכתבו על כך שהמשחק בקלפים הללו הוא עוון חמור. | גדולי ישראל מכל החוגים והעדות{{הערה|כך לדוגמא הבן איש חי ורבי חיים פלאג'י, החפץ חיים, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ובעל ה'בני יששכר', ועוד רבים כפי שמפורט לקמן.}} הזהירו באזהרה חמורה שלא לשחק בקלפים אלו, וכתבו על כך שהמשחק בקלפים הללו הוא עוון חמור. | ||
בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש לילדים, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות ושמירת הלשון, וכן בנושאים חב"דיים על נשיאי חב"ד ודרכי החסידות בהוצאת [[צבאות ה']]. | בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש לילדים, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות ושמירת הלשון, וכן בנושאים חב"דיים על נשיאי חב"ד ודרכי החסידות בהוצאת [[צבאות ה']]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בשל החומרה של איסור המשחק בקלפים, היה נפוץ במזרח-אירופה משחק ה'קוויטלעך'{{הערה|שהיה נקרא לעיתים גם 'קוויטלוק' או 'קוויטלי'.}}, שכלל 24 קלפים עם 12 זוגות מספרים זהים, כשבחפיסות המשחק היו קלפי מספרים בלבד במטרה להימנע מכל קלפים שיכילו צורות שירמזו לעבודה זרה וכדומה. | בשל החומרה של איסור המשחק בקלפים, היה נפוץ במזרח-אירופה משחק ה'קוויטלעך'{{הערה|שהיה נקרא לעיתים גם 'קוויטלוק' או 'קוויטלי'.}}, שכלל 24 קלפים עם 12 זוגות מספרים זהים, כשבחפיסות המשחק היו קלפי מספרים בלבד במטרה להימנע מכל קלפים שיכילו צורות שירמזו לעבודה זרה וכדומה. | ||
==ההתייחסות החסידית== | |||
אף שהדבר מוסכם על כל גדולי ישראל שיש להתרחק ממשחק זה, בחוגי החסידים התייחסו למשחק בקלפים בחומרה מיוחדת. | |||
בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה|1=סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fa/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%9D_%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0.PDF 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך]'''.}}. | |||
בזכרונותיו של ר' [[מיכאל ליפסקר]] מתאר את התקופה של הקמת תלמוד תורה חב"ד במרוקו, שכאשר היה עובר ברחוב ורואה תלמידים שמשחקים בקלפים אלו במדריגות הבתים ובחצרות, היה ניגש אליהם, לוקח מידיהם את הקלפים וקורע אותם, וזאת אף שהיה מדובר לאחר שעת הלימודים, ואצל ילדים שכלל לא נמנו על עדת חסידי חב"ד אלא מאנשי הקהילה המקומית, ויתירה מכך, רבים מהם כלל לא למדו בתלמוד תורה אלא בבית הספר 'אליאנס' המקומי{{הערה|1=[http://teshura.com/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027%2C%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון עמוד סא].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משחק]] | [[קטגוריה:משחק]] | ||
[[קטגוריה:עבודה זרה]] | [[קטגוריה:עבודה זרה]] | ||