יצחק קרמניקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(תפקיד הנאמן?) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''יצחק קרמניקוב''' היה גבאי ונאמן בית הכנסת החב"די 'הריסיישע מניינים' ב[[ריגה]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] | ר' '''יצחק קרמניקוב''' היה גבאי ונאמן{{הבהרה}} בית הכנסת החב"די 'הריסיישע מניינים' ב[[ריגה]]. ר' יצחק ומשפחתו רשומים במסמכי בקשת ויזה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] בשואה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בשנת תרמ"ח ונישא למרת שרה דינה. | נולד בשנת תרמ"ח ונישא למרת שרה דינה. | ||
בתחילה התגורר ב[[רוסיה]]. שימש כסוחר בעצים, עבודתו הייתה במרץ רב. בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו לזמן קצר ל[[ישראל]] ולאחר מכן חזר ל[[מינסק]]. בהמשך נדד ל[[ריגה]] כדי לשפר את עסקיו ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]]. בריגה החל להתפלל בבית הכנסת החב"די 'הריסיישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות והביא את משפחתו לריגה. | בתחילה התגורר ב[[רוסיה]]. שימש כסוחר בעצים, עבודתו הייתה במרץ רב. בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו לזמן קצר ל[[ישראל]] ולאחר מכן חזר ל[[מינסק]]{{הבהרה}}. בהמשך נדד ל[[ריגה]] כדי לשפר את עסקיו ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]]. בריגה החל להתפלל בבית הכנסת החב"די 'הריסיישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות והביא את משפחתו לריגה. | ||
בבית הכנסת הוא שימש כגבאי וכמנהל חשבונות {{הערה|כך במספר אזכורים בעיתון 'היינט' משנות הצד"יק}}. | בבית הכנסת הוא שימש כגבאי וכמנהל חשבונות {{הערה|כך במספר אזכורים בעיתון 'היינט' משנות הצד"יק}}. |
גרסה מ־19:47, 23 ביוני 2024
ר' יצחק קרמניקוב היה גבאי ונאמן[דרושה הבהרה] בית הכנסת החב"די 'הריסיישע מניינים' בריגה. ר' יצחק ומשפחתו רשומים במסמכי בקשת ויזה שהגיש אדמו"ר הריי"צ בשואה.
תולדות חיים
נולד בשנת תרמ"ח ונישא למרת שרה דינה.
בתחילה התגורר ברוסיה. שימש כסוחר בעצים, עבודתו הייתה במרץ רב. בשנת תרפ"ה נסע עם משפחתו לזמן קצר לישראל ולאחר מכן חזר למינסק[דרושה הבהרה]. בהמשך נדד לריגה כדי לשפר את עסקיו ונעזר ברב מרדכי דובין בקבלת אשרת כניסה ללטביה. בריגה החל להתפלל בבית הכנסת החב"די 'הריסיישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות והביא את משפחתו לריגה.
בבית הכנסת הוא שימש כגבאי וכמנהל חשבונות [1].
אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו[2].
במהלך ביקורי אדמו"ר הריי"צ בריגה הכניס את בנו הקטן אברהם פעמיים ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, בשנת תרצ"א ובשנת ת"ש.
ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של הרב קרמניקוב ומשפחתו, ברשימת שבעים וחמישה התלמידים מופיע שמו של בנו אברהם במספר השמיני ברשימה, ברשימת מאתיים השמות של המשפחות מופיע במספר התשיעי שמותיהם של הרב קרמניקוב, רעייתו, שתי בנותיו ובנו[3].
עם פרוץ מלחמת העולם השניה והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' יחזקאל פייגין.
בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. הרב קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.
בחורף תש"ב נרצחו רעייתו ושני בנותיו, הוא נרצח כעבור מספר שנים במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55.
סיפורו וסיפור בתו השנייה, רבקה, מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים בריגה, שזכתה לקשר עם אדמו"ר הריי"צ, נחשף על ידי הסופר מענדי קורטס בסדרת כתבות בשבועון כפר חב"ד.
משפחתו
- בתו, רבקה הי"ד - מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים. נרצחה בשנת תש"ב
- בנו, אברהם, פתח תקווה.
לקריאה נוספת
- מענדי קורטס, טלפון אחרי 85 שנה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2062 עמוד 64 (תשפ"ד) [4]
- מענדי קורטס, פרשת משפחת קרמניקוב, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2064 עמוד 48 (תשפ"ד)
הערות שוליים
- ↑ כך במספר אזכורים בעיתון 'היינט' משנות הצד"יק
- ↑ אגרת מתאריך ז' מנחם אב, תרצ"ט אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג.
- ↑ על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. תצלום הרשימות מופיע בארכיון ספרית ליובאוויטש, התפרסם גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064 שבלקריאה נוספת בהבלטת שמות בני משפחת קרמניקוב.
- ↑ לקריאת חלקים מהכתבה באתר COL