יצחק אלחנן ספקטור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' היה מגאוני דורו, ומתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל".<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F עמ' רב].</REF> | רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' (ה'תקע"ז -כ"א אדר ה'תרנ"ו), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל".<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F עמ' רב].</REF> | ||
בשנת [[תר"ן]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הדזמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד להרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F חנוך לנער]</REF> | בשנת [[תר"ן]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הדזמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד להרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F חנוך לנער]</REF> | ||
גרסה מ־02:05, 17 במאי 2010
רבי יצחק אלחנן ספקטור (ה'תקע"ז -כ"א אדר ה'תרנ"ו), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי אדמו"ר הריי"צ כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל".[1]
בשנת תר"ן, כאשר החל אדמו"ר הרש"ב בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הדזמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד להרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק.[2]
הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, והרבי אף מצטט את פסקיו בהערכה.[3]
מזכירו ויד ימינו היה רבי יעקב ליפשיץ, אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד. נפטר בשנת תרנ"ו.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' רב.
- ↑ חנוך לנער
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א', nw עמ' 389