קישינב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}}[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה בקישינב]][[קובץ:בית כנסת קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה בקישינב]] | ||
'''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו [[בית חב"ד]] שמתופעל על ידי שלוחי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בראשותו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]]. | '''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו [[בית חב"ד]] שמתופעל על ידי שלוחי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בראשותו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]]. | ||
גרסה מ־22:22, 22 במאי 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
קישינב היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו בית חב"ד שמתופעל על ידי שלוחי הרבי מלך המשיח בראשותו של השליח הרב זלמן אבלסקי.
ב-1903 התרחשו בעיר [פרעות קישינב]קישור נגד היהודים.
פעילות חב"דית במקום
בית כנסת
ברחוב חב"ד ליובאוויטש, ממוקם בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצויין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים.
בית חם
יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.
ישיבת "תומכי תמימים"
עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה הוא התיישב בבירתה קישינב, פתח ישיבת תומכי תמימים, וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב לרבי על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לה "אחי תמימים" או "תומכי תמימים". המענה שקיבל הרב סלונים: "ישיבת תומכי תמימים, ברכה והצלחה".
מקווה טהרה
ברחוב חב"ד ליובאוויטש נבנה מקווה טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. המנה נבנה בסיועו של ר' זושא אבלסקי מנהל עזרת אחים - ידידי יהדות חב"ד קישינב מולדובה והרב יצחק רייטפארט מבורו פארק.
מעונות חב"ד
מעונות חב"ד פועלים בקישינב הבירה במבנה רחב ממימדים המכיל גם את הגנים
גני חב"ד
גני חב"ד בקישינב פועלים ומחכנים את ילדי יהודי קישינב הבירה עוד בקטונתם, הגנים ממוקמים יחד במבנה משותף למעונות והגנים חב"ד ליובאוויטש קישינב.
חב"ד סטודנטים
הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הצריך הקמת בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.
מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה
משרדי הקילות היהודיות, הדואגות ליהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, משלוח קבוע של תשמישי קדושה, וצורכי החג, בחגי ישראל.
מכון הוצאה לאור
במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב"ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים", המופץ בכל רחבי המדינה, ואף מחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ארבע ספרי יהדות בשפה הרוסית, הראשון על תולדות חייו של המהר"ל מפארג, השני על תולדות חייו של השל"ה, השלישי על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, והרביעי, על מלך המשיח. מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.
בית חי'ה מושקא
מכללה ומכון לנשים ונערות ללימודי יהדות וחסידיות, על שם הרבנית חיה מושקא שניאורסון. יחד עם פעילות בענייני מבצעים ברחבי העיר בחלוקת נרות שבת ביקורי בית אצל נשים מבוגרות. בית חי'ה מושקא מאגד תחתיו את הארגונים לנשים: נשי ובנות חב"ד, שפרה ופועה - עזר ליולדות, סדנאות ושיעורים לנשים, חב"ד סטודנטיות.
תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים
תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים התקיימה בשנת תש"נ.
רקע
בראשית שנת תש"נ, התמוטט המשטר הקומוניסטי, וברית המועצות התפרקה ל15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה שנודעה בעבר כחבל בסרביה, הידועה לכולכם בעקבות פוגרום קישינב שארע בה לפני 107 שנה, בו נבזז רכוש יהודי רב, וחיים של יהודים רבים הופסקו באחת, מרבית יהודי המדינה נספו בשואה.
לאלו ששרדו את השואה, ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.
ההכנות לתהלוכה
תחייתה והגאווה היהודית של יהודי מולדובה, התרחשה לו במעט, בזכות תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה של עיר, על ידי הרב הראשי הרב זלמן אבלסקי ורעייתו, שהחלו את פעילותיהם בחג החנוכה בשלהי תש"נ, כמו גם את יתר החגים, אך המיוחד מכולם לשנה זו, היה בהחלט התהלוכה הגדולה של ל"ג בעמור שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד אינו ידע מה צופן העתיד.
אז כך בכל העולם עושים תהלוכות, אך בחבר העמים היה פחד נורא. מחד הייתה ההרגשה שכעת ישנו חופש דת והיהודים יכולים לקיים את מצוות דתם בחופשיות. אך מאידך הכל היה בזהירות והאנשים האחראים לכך ברמת השטח לא ממש ידעו כיצד עליהם לנהוג בהרבה מקרים, מכיוון שהדברים לא היו ברורים עד שנת תשנ"א.
בימים הסמוכים ל"ג בעומר, החלו בהכנות לתהלוכה הראשונה בכל רחבי ברית המועצות, השליח הצעיר, ר' זושא אבלסקי יחד עם חברו ר' פניע וישצקי, בא לסייע בפעילות בקישינב, התפקדו על הארגון, ונכנסו במרץ לפעולה, התכוננו וארגנו את התהלוכה ההיסטורית. ור' זאב ביטקין, עימהם שעזר ככל האפשר.
במקום פעלה כבר ישיבת "תומכי תמימים" שקיבלה את אישור וברכת הרבי, בה למדו 30 בחורים(!) שפעלו ופירסמו את התהלוכה בכל העיר, ועזרו ביתר הפרטים.
יתירה מכך פרסמו את התהלוכה, בבית הכנסת בשיחות עם הורים וביקורי בית, ואפילו שכנעו את כל העיתונים המקומיים שבסופו של דבר פרסמו בגאון על התהלוכה הגדולה!
היה צריך פרסום ושכנוע מאסיבי במיוחד, כי אנשים הסכימו לקיים מצוות ולהגיע לבית הכנסת, אבל ברחוב, נשמע להם מופרך במיוחד, אך לאחר עבוד שטח רבה הצלחנו לשכנע את יהודי העיר, להגיע אם ילדיהם לתהלוכה, ואכן מאות הגיע.
התהלוכה
התהלוכה עברה דרך בית הכנסת המרכזי ברחוב חב"ד ליובאוויטש במרכז העיר קישינב והמשיכה דרך הרחוב הראשי: לנינה, כיום שטפן צ'למריי, עד לתחנת הרכבת בעיר, ומשם צעדו אל האולם הענק לכינוס צבאות השם.
בכל מקום בו עברו היהודים, עצרו האנשים כולם ברחוב, והביטו במחזה הגדול, לראשונה בחייהם של התושבים בקישינב, ובעצם בברית המועצות כולה...
לאחר מכאן התקיים כינוס ענק, ובו אמרנו יחד עם הילדים את 12 הפסוקים, הגרלנו פרסים, והתקיימה מהקלת ילדים, לאחר מכאן הסברנו לילדים על מהותו של יום, והתרגשות היתה מורגשת בחלל האוויר.
לאחר התהלוכה התקיימה התוועדות גדולה בבית הכנסת למאות היהודים, שהגיעו לשמוח בשמחתו של רשב"י, שמעו על ל"ג בעומר, כמובן, לראשונה בחייהם, ועל הרבי שדואג לכל יהודי בקצה העולם.
לאחר התהלוכה, אנשי העיר הכירו כבר בחב"דניקים הפועלים במרץ רב בעיר, לאחר מכאן הקמנו סוכת ענק בחג הסוכות ברחוב הראשי, חנוכייה מוארת הרשימה ביופייה את העיר אף היא ברחוב הראשי, ולאחר שנה שוב התהלוכה הגדולה ברחובה של עיר, שהמשכיה גם ביתר שנותינו כאן בשליחות המלך.
לאחר התהלוכה הראשונה, כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לכ"ק אדמו"ר שליט"א, כנהוג בפי חסידים, והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה, נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה.
יצויין שאף שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברוחבה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר, השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הרבנים הצעירים שבחבורה מארגן התהלוכה ר' זושא אבלסקי וחברו ור' פנחס וישצקי, ממדינת מולדובה בתואנה שחיפשו מתחת לשטיח, ממש כמו בזמני הק.ג.ב. שאסור להם לישון בבית פרטי וכי היה עליהם להתגורר בבית מלון מכיוון שהם אורחים, טענה מגוחכת כשלעצמה, אך הסיבה היתה ברורה לכל.
אך כל זה היה שווה, שהתהלוכה במולדובה שברה את הקרח, וכבר בתשנ"א התקיימו תהלוכות מעין אלו במרחבי חבר העמים.
קברו של הרב הקדוש ר' אברהם שניאורסאהן נ"ע, חותנו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ
ב' מר-חשון הוא יום הסתלקותו של הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן מקישינב, חותנו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הרה"ק ר' אברהם, נולד בליובאוויטש ביום י"א סיון תר"כ לאביו אדמו"ר המהרי"ן - ישראל נח - מנעז'ין, בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. בשנת תרל"ה נשא לאשה את הרבנית יוכבד בת הרה"ח ר' יהושע פאליק שיינברג מקישינב. לאחר חתונתו התיישב ר' אברהם בקישינב וישב על התורה ועל העבודה. הוא התפרסם בצדקותו, חסידותו וענוותנו המופלאה. לאחר הסתלקות אביו, הפצירו בו החסידים שישב על כסאו בעיר נעז'ין, אולם הוא סירב לקבל עצמו את הנשיאות. ביום י"ג באלול תרנ"ז התקיימה בליובאוויטש חתונת בתו, הרבנית נחמה דינה, עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הרה"ק ר' אברהם היה לומד ומתענג ממאמרי החסידות של חתנו, אדמו"ר הריי"צ. באחד המכתבים לבתו הוא כותב: ...מאישך חתני היקר הרה"ק שליט"א (אדמו"ר הריי"צ) קבלתי את החסידות של י"ב י"ג תמוז מאמריקה לנחת רוח גדול ב"ה. זהו כל נחת הרוח והתענוג שיש בעולם... הוא הסתלק ביום ב' מר-חשון שנת תרח"צ ומנוחתו כבוד בעיר קישינב שבמולדובה.