אליהו טננבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ז ניסן]] [[תש"ז]] לאביו הרב | נולד ב[[כ"ז ניסן]] [[תש"ז]] לאביו הרב יוסף מנחם מענדל ולאימו מרת זיסל דבורה בעיר [[פילדלפיה]] שב[[ארצות הברית]]. | ||
לפני הברית שלו, שלח כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[שמואל לויטין]] מ[[ברוקלין]] | לפני הברית שלו, שלח כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[שמואל לויטין]] מ[[ברוקלין]] ל[[פילדלפיה]] שייצג את אותו בתור [[סנדק]]. | ||
כבר בשנותיו הראשונות לחייו קיבל [[חינוך]] חסידי. | כבר בשנותיו הראשונות לחייו קיבל [[חינוך]] חסידי. | ||
כשהגיע לגיל שלוש{{הערה|ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"י]] | כשהגיע לגיל שלוש{{הערה|ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"י]]}}, זכה ש[[הרבי]] גזז את שערות ראשו בתספורת. | ||
בשנת [[תש"כ]], על פי הצעת אביו התחיל ללמוד חסידות שנה מוקדם יותר מחברי כיתתו{{הערה|כתוצאה מכך זכה לקבל | בשנת [[תש"כ]], על פי הצעת אביו התחיל ללמוד [[חסידות]] שנה מוקדם יותר מחברי כיתתו{{הערה|כתוצאה מכך זכה לקבל דמי חנוכה מהרבי}}. | ||
למד אצל הרב [[יואל כהן]] וממנו קיבל את היסודות של [[תורת החסידות]]. | |||
לימוד התורה היה אצלו הדבר הכי אהוב, והוא למד כל מה שהיה בהישג ידו. | |||
במשך שנות [[תשכ"ג]] - [[תשכ"ה]], למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | |||
בשנת תשכ"ו, למד ב[[תומכי תמימים המרכזית ב-770|תומכי תמימים המרכזית ב770]] וזכה לשמש כממונה על אפיית המצות{{הערה|בערב פסח}} בעבור הרבי. | |||
ב[[ז' אלול]] [[תש"ל]] התקיימה חתונתו. אף שמקום הכלה היה בעיר מונטריאול, חתונתו הייתה השניה שהתקיימה בשכונה, באולם של אהלי תורה. | ב[[ז' אלול]] [[תש"ל]] התקיימה חתונתו. אף שמקום הכלה היה בעיר [[מונטריאול]], חתונתו הייתה השניה שהתקיימה בשכונה, באולם של [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]]. | ||
אחרי חתונתו למד בכולל שנה שלמה. | |||
===מגיד שיעור=== | ===מגיד שיעור=== | ||
בשנת [[תשל"ב]] מינוהו ל[[מגיד שיעור]] ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]]. בתפקיד זה המשיך במשך 52 שנה. | |||
בתקופת השנים ש[[הרבי]] התוועד כל [[שבת]], דרש הרב אליהו מתלמידיו שיזכרו נקודה אחת מה[[התוועדות]] על מנת לחזור בכיתה. | |||
שיעוריו היו לשם דבר. הוא השתדל להסביר את השיעורים בישיבה באופן הטוב ביותר וכל תלמידיו הבינו את הלימוד היטב. | |||
===גאון בתורה ובמידות=== | |||
הוא היה גאון בתורה, וביחד עם זה הצנע לכת בתכלית. במשך השנים בילה הרבה זמן עם נכדיו, עורר אותם מאוד ללמוד. הוא רווה מכך נחת. | |||
בטבעו היה איש חיובי. מעולם לא דיבר סרה על אף אדם. | |||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
כשחלה במחלה והיה קרוב לפטירתו, על אף חלישותו לא הפסיק לקיים את לימוד השיעורים שלו. | |||
לפני [[חג הפסח]] [[תשפ"ג]], קיווה שיצליח לגמור את לימודיו ב[[מסכת גיטין]] | לפני [[חג הפסח]] [[תשפ"ג]], קיווה שיצליח לגמור את לימודיו ב[[מסכת גיטין]] ב[[ערב פסח]], לרגל [[תענית בכורות]]. לאחר כמה זמן הצליח לערוך [[סיום מסכת]]. | ||
ביום הולדתו{{הערה|כ"ז ניסן תשפ"ג | ביום הולדתו{{הערה|ב[[כ"ז ניסן]] [[תשפ"ג]]}} החלה משפחתו לכתוב ספר תורה לרפואתו. | ||
נפטר ב[[מוצאי שבת]], אור ליום א' [[ט"ז אייר]] [[תשפ"ג]], במעמד כל בני משפחתו. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב לוי יצחק - שליח במלבורן. | |||
*בנו, הרב שלמה - קראון הייטס. | |||
*בנו הרב דוד - שליח הרבי לקליפורניה. | |||
*הרב שלמה - קראון הייטס. | |||
*הרב דוד - שליח הרבי | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־20:04, 9 ביוני 2024
תולדות חיים
נולד בכ"ז ניסן תש"ז לאביו הרב יוסף מנחם מענדל ולאימו מרת זיסל דבורה בעיר פילדלפיה שבארצות הברית. לפני הברית שלו, שלח כ"ק אדמו"ר הריי"צ את הרב שמואל לויטין מברוקלין לפילדלפיה שייצג את אותו בתור סנדק.
כבר בשנותיו הראשונות לחייו קיבל חינוך חסידי.
כשהגיע לגיל שלוש[1], זכה שהרבי גזז את שערות ראשו בתספורת.
בשנת תש"כ, על פי הצעת אביו התחיל ללמוד חסידות שנה מוקדם יותר מחברי כיתתו[2].
למד אצל הרב יואל כהן וממנו קיבל את היסודות של תורת החסידות. לימוד התורה היה אצלו הדבר הכי אהוב, והוא למד כל מה שהיה בהישג ידו.
במשך שנות תשכ"ג - תשכ"ה, למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול. בשנת תשכ"ו, למד בתומכי תמימים המרכזית ב770 וזכה לשמש כממונה על אפיית המצות[3] בעבור הרבי.
בז' אלול תש"ל התקיימה חתונתו. אף שמקום הכלה היה בעיר מונטריאול, חתונתו הייתה השניה שהתקיימה בשכונה, באולם של אהלי תורה. אחרי חתונתו למד בכולל שנה שלמה.
מגיד שיעור
בשנת תשל"ב מינוהו למגיד שיעור בישיבת אהלי תורה. בתפקיד זה המשיך במשך 52 שנה. בתקופת השנים שהרבי התוועד כל שבת, דרש הרב אליהו מתלמידיו שיזכרו נקודה אחת מההתוועדות על מנת לחזור בכיתה.
שיעוריו היו לשם דבר. הוא השתדל להסביר את השיעורים בישיבה באופן הטוב ביותר וכל תלמידיו הבינו את הלימוד היטב.
גאון בתורה ובמידות
הוא היה גאון בתורה, וביחד עם זה הצנע לכת בתכלית. במשך השנים בילה הרבה זמן עם נכדיו, עורר אותם מאוד ללמוד. הוא רווה מכך נחת. בטבעו היה איש חיובי. מעולם לא דיבר סרה על אף אדם.
פטירתו
כשחלה במחלה והיה קרוב לפטירתו, על אף חלישותו לא הפסיק לקיים את לימוד השיעורים שלו.
לפני חג הפסח תשפ"ג, קיווה שיצליח לגמור את לימודיו במסכת גיטין בערב פסח, לרגל תענית בכורות. לאחר כמה זמן הצליח לערוך סיום מסכת.
ביום הולדתו[4] החלה משפחתו לכתוב ספר תורה לרפואתו.
נפטר במוצאי שבת, אור ליום א' ט"ז אייר תשפ"ג, במעמד כל בני משפחתו.
משפחתו
- בנו, הרב לוי יצחק - שליח במלבורן.
- בנו, הרב שלמה - קראון הייטס.
- בנו הרב דוד - שליח הרבי לקליפורניה.