יעקב משה מנדלזון: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יעקב משה מנדלסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב משה מנדלסון מנדלסון]] | [[קובץ:יעקב משה מנדלסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב משה מנדלסון מנדלסון]] | ||
הרב '''יעקב משה מנדלזון''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1966) הוא רב קהילת חב"ד ב[[ערד | הרב '''יעקב משה מנדלזון''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1966) הוא רב קהילת חב"ד ב[[ערד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה, בתו של שליח הרבי, רב העיר ורב קהילת חב"ד ב[[ערד]] הרב [[בן ציון ליפסקר]], התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] להכשרת רבני ערים בהנהלת הרב [[אברהם מנחם מנדל וכטר]] ושקד שם במשך חמש שנים על לימודיו, ובהמשך התמנה כרב היישוב 'נאות הכיכר' והועמד בראש [[כולל אברכים|כולל]] לדיינות והוראה שהוקם בערד על ידי חמיו. בשנת [[תשס"ד]] אף הצטרף כחבר הנהלת ישיבת חב"ד לבחורים חב"דיים תושבי חו"ל שהוקמה בערד (ועברה לאחר מכן לחולון). | לאחר נישואיו עם רעייתו חנה, בתו של שליח הרבי, רב העיר ורב קהילת חב"ד ב[[ערד]] הרב [[בן ציון ליפסקר]], התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] להכשרת רבני ערים בהנהלת הרב [[אברהם מנחם מנדל וכטר]] ושקד שם במשך חמש שנים על לימודיו, ובהמשך התמנה כרב היישוב 'נאות הכיכר' והועמד בראש [[כולל אברכים|כולל]] לדיינות והוראה שהוקם בערד על ידי חמיו. בשנת [[תשס"ד]] אף הצטרף כחבר הנהלת ישיבת חב"ד לבחורים חב"דיים תושבי חו"ל שהוקמה בערד (ועברה לאחר מכן לחולון). | ||
===ברבנות קהילת חב"ד בערד=== | ===ברבנות קהילת חב"ד בערד=== | ||
[[קובץ:יעקב משה מנדלסון2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם חברי כנסת של הציבור ה[[ציונות דתית|לאומי-דתי]], חבר הכנסת [[מיכאל בן ארי]], [[יעקב כץ (כצל'ה)]] ו[[אורי אריאל]]]] | [[קובץ:יעקב משה מנדלסון2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם חברי כנסת של הציבור ה[[ציונות דתית|לאומי-דתי]], חבר הכנסת [[מיכאל בן ארי]], [[יעקב כץ (כצל'ה)]] ו[[אורי אריאל]]]] | ||
גרסה מ־22:25, 6 ביוני 2024
הרב יעקב משה מנדלזון (יליד שנת תשכ"ז, 1966) הוא רב קהילת חב"ד בערד.
תולדות חיים
נולד יחד עם אחיו התאום הרב חיים מנחם מנדלזון בי"ג טבת תשכ"ז בירושלים, לאביו הרב נחמיה מנדלסזון ולאמו מרת מרים אטיל.
בצעירותו החל את לימודיו בישיבה קטנה 'קול תורה', ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים קריית גת ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובשנת תשמ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה, בתו של שליח הרבי, רב העיר ורב קהילת חב"ד בערד הרב בן ציון ליפסקר, התיישב בנחלת הר חב"ד ונכנס ללמוד בכולל אברכים להכשרת רבני ערים בהנהלת הרב אברהם מנחם מנדל וכטר ושקד שם במשך חמש שנים על לימודיו, ובהמשך התמנה כרב היישוב 'נאות הכיכר' והועמד בראש כולל לדיינות והוראה שהוקם בערד על ידי חמיו. בשנת תשס"ד אף הצטרף כחבר הנהלת ישיבת חב"ד לבחורים חב"דיים תושבי חו"ל שהוקמה בערד (ועברה לאחר מכן לחולון).
ברבנות קהילת חב"ד בערד
בעקבות פטירת חמיו בשנת תש"ע, ובהתאם לפסק ההלכה שכאשר אין בן שיירש את אביו יורש אותו החתן, פעלו רבני חב"ד למנות את הרב מנדלזון כרב קהילת חב"ד בערד במקום הרב ליפסקר[1].
חמיו שכיהן כרב העיר, כיהן גם כרב בית הכנסת המרכזי שהפך עם השנים לבית הכנסת חב"די, ובעקבות פטירתו החלה קהילת חסידי גור להשתלט בכוח על המבנה, ודחקו את רגליו של הרב מנדלסון, ואף איימו על חייו אם ימשיך להתעקש להחזיק במבנה[2], ובסופו של דבר הצליחו לנשל את קהילת חב"ד בערד מהמבנה.
מאז התמנותו, פעל להקמת מוסדות החינוך החב"דיים בעיר בשם 'אור מנחם', ובשנת תשע"ה פתח בקמפיין הקורא לכלל הציבור החב"די להטות כתף למען הקמת מבנה נאות עבור קהילת חב"ד בערד תחת הסיסמא "ערד מתי?!".
משפחתו
- בנו, הרב לוי יצחק מנדלזון - מנהל פעילות לב חב"ד - חסד ומרפא ושליח הרבי בבית הרפואה בחולון
- בנו, הרב אריה זאב מנדלזון - שליח בבאטומי גאורגיה
- בנו, הרב מאיר מנדלזון
- בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב אשר רבינוביץ
- בתו מרת אילה הינדה, רעיית הרב שמואל דייטש
קישורים חיצוניים
- מערכת שטורעם, מאבק? כשזה הכרחי, נאבקים בכל הכוח - באתר שטורעם (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
הערות שוליים
- ↑ שאול כהן, רבני חב"ד יוזמים: הרב מנדלסון ימשיך בתפקידי חמיו - באתר שטורעם
- ↑ ערד: איומים ברצח על הרב החב"די
י"ד כסלו תשע"א (21.11.2010)