יהדות ספרד – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
|||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב [[סימון יעקבשווילי]], ראש משפחת [[ג'ייקובסון]] החב"דית. | בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב [[סימון יעקבשווילי]], ראש משפחת [[ג'ייקובסון]] החב"דית. | ||
בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. כן פעלו במדינה הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], ר' חיים | בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. כן פעלו במדינה הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], ר' חיים הרב [[יעקב ישראל זובער]] השוחט רש''ז אלטשולר ועוד. | ||
בין החסידים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה, היה הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] שהגיע לעיר קולאשי בשנת [[תרפ"ב]] ושימש בה ברבנות לצד גיסו הרב סלוין, ובהמשך עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]], ועם ההתבססות של הקהילה היהודית במקום, עבר בשנת [[תרפ"ח]] לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]]{{הערה|בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]].}}. | בין החסידים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה, היה הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] שהגיע לעיר קולאשי בשנת [[תרפ"ב]] ושימש בה ברבנות לצד גיסו הרב סלוין, ובהמשך עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]], ועם ההתבססות של הקהילה היהודית במקום, עבר בשנת [[תרפ"ח]] לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]]{{הערה|בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]].}}. | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
במקביל אליו, נשלח הרב [[אליהו שמואל כהנוב]] לאחאלציחי, והתמנה בה כרב וכשוחט מקומי, ואילו הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], נשלח ל[[באטום]] שם שימש כרב [[שוחט]] ובודק ומוהל במשך רבות בשנים. גם בשנים מאוחרות יותר המשיך אדמו"ר הריי"צ לנהל את המערכה העניפה של הפצת וחיזוק היהדות בגרוזיה, ובשנת [[תרצ"ב]] של את הרב [[אריה זאב ליפסקר]], את חכם [[יעקב דברשוילי]] (שבעצמו היה מיוצאי גרוזיה שהתקרבו לחסידות חב"ד על ידי שלוחיו של אדמו"ר הרש"ב), וחסידים נוספים. | במקביל אליו, נשלח הרב [[אליהו שמואל כהנוב]] לאחאלציחי, והתמנה בה כרב וכשוחט מקומי, ואילו הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], נשלח ל[[באטום]] שם שימש כרב [[שוחט]] ובודק ומוהל במשך רבות בשנים. גם בשנים מאוחרות יותר המשיך אדמו"ר הריי"צ לנהל את המערכה העניפה של הפצת וחיזוק היהדות בגרוזיה, ובשנת [[תרצ"ב]] של את הרב [[אריה זאב ליפסקר]], את חכם [[יעקב דברשוילי]] (שבעצמו היה מיוצאי גרוזיה שהתקרבו לחסידות חב"ד על ידי שלוחיו של אדמו"ר הרש"ב), וחסידים נוספים. | ||
כמו כן הרב יוסף גולדברג כיהן בגרוזיה כראש ישיבה, וגם הרב שמואל ובנו הרב יעקב נוטיק פעלו בגרוזיה. | כמו כן הרב יוסף גולדברג כיהן בגרוזיה כראש ישיבה, וגם הרב שמואל ובנו הרב יעקב נוטיק פעלו בגרוזיה. | ||
חכמים גרוזיניים שהפכולחבד''ניקים ועשו פעילות : החכמים מיכאל דויתיאשווילי שבתאי אליגולאשווילי משה משה דאבראשווילי יעקב דאבראשווילי אליהו פניקאשווילי יהודה בוטראשווילי קולאשר חבר ב''ד רבני חב''ד יצחק מיכאלאשווילי | חכמים גרוזיניים שהפכולחבד''ניקים ועשו פעילות : החכמים מיכאל דויתיאשווילי שבתאי אליגולאשווילי משה משה דאבראשווילי יעקב דאבראשווילי אליהו פניקאשווילי יהודה בוטראשווילי קולאשר חבר ב''ד רבני חב''ד יצחק מיכאלאשווילי עמנואל דויתאשווילי מיכאל טטוראשווילי אליהו בוטראשווילי בן ר' אהרון שבתאי מיכאלאשווילי | ||
[[קובץ:תומכי תמימים כותאיס.jpg|ממוזער|חזית ישיבת תומכי תמימים בכותאיס, גרוזיה]] | [[קובץ:תומכי תמימים כותאיס.jpg|ממוזער|חזית ישיבת תומכי תמימים בכותאיס, גרוזיה]] | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
עם זאת, הפעילות עצמה המשיכה על ידי תלמידיהם של שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שנותרו מעבר למסך הברזל, בראשם ה'חכמים' וראשי העדה בהם הרב [[יהודה בוטרשווילי]], חכם [[משה מיכאלשוילי]], חכם [[יעקב מיכאלשוילי]], חכם [[בן ציון מיכאלשוילי]] הרב [[רפאל אלאשווילי]], וכן בניהם ותלמידיהם, הרב [[שלום דובער אליגולשוילי]]{{הערה|שהוריו התקרבו לחסידות על ידי שלוחי אדמו"ר הרש"ב, וכשנולד להם בן לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, קראו לו בשמו.}} וחסידים נוספים שהמשיכו להחזיק את רשת מוסדות החינוך והטהרה שהוקמו לאורך עשרות שנים על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו את תיאורו של הרב זלצמן מביקורו בקולאשי בתקופה זו, והתפעמותו מהחיים היהודים התוססים למרות אימת ה[[ק.ג.ב.]], בתוך הספר 'סמרקנד' ([https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/3034893/jewish/We-Investigate-the-Rumors-from-Georgia.htm הפרק בתרגום לאנגלית]).}}. | עם זאת, הפעילות עצמה המשיכה על ידי תלמידיהם של שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שנותרו מעבר למסך הברזל, בראשם ה'חכמים' וראשי העדה בהם הרב [[יהודה בוטרשווילי]], חכם [[משה מיכאלשוילי]], חכם [[יעקב מיכאלשוילי]], חכם [[בן ציון מיכאלשוילי]] הרב [[רפאל אלאשווילי]], וכן בניהם ותלמידיהם, הרב [[שלום דובער אליגולשוילי]]{{הערה|שהוריו התקרבו לחסידות על ידי שלוחי אדמו"ר הרש"ב, וכשנולד להם בן לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, קראו לו בשמו.}} וחסידים נוספים שהמשיכו להחזיק את רשת מוסדות החינוך והטהרה שהוקמו לאורך עשרות שנים על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו את תיאורו של הרב זלצמן מביקורו בקולאשי בתקופה זו, והתפעמותו מהחיים היהודים התוססים למרות אימת ה[[ק.ג.ב.]], בתוך הספר 'סמרקנד' ([https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/3034893/jewish/We-Investigate-the-Rumors-from-Georgia.htm הפרק בתרגום לאנגלית]).}}. | ||
חכמים גרוזיניים חסידי חב''ד שעשו פעילות חכם יוסף ( ובנו ? )רפאל | חכמים גרוזיניים חסידי חב''ד שעשו פעילות חכם יוסף ( ובנו ? )רפאל אלאשווילי האחים יעקב משה ( ובן ציון ) בני ר' שבתאי מיכאלאשווילי | ||
בשנת [[תשכ"ז]] הזכיר הרבי את פעולות שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ במדינה, והתבטא בקשר לכך בפני הרב לויטין{{הערה|'זכרונות יעקב' מהרב [[יעקב מיכאלשווילי]], כפר-חב"ד, תשס"א}} כי בשנה הבאה כבר יזכו יוצאי גרוזיה להשתתף בשמחת תורה יחד עמנו{{הערה|ראו גם 'ספר השליחות', קה"ת, תשמ"ז, עמוד 275.}}. בין הדברים התבטא הרבי: "ביתר שאת וביתר עוז החלה הפצת החסידות בין הספרדים בימי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - על-ידי שיגור שלוחים לעדות אלו... ולאחר-מכן בתנופה ובעוצמה גדולה יותר בימי כ"ק מו"ח אדמו"ר... בהתרחבות ובהתפשטות". | בשנת [[תשכ"ז]] הזכיר הרבי את פעולות שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ במדינה, והתבטא בקשר לכך בפני הרב לויטין{{הערה|'זכרונות יעקב' מהרב [[יעקב מיכאלשווילי]], כפר-חב"ד, תשס"א}} כי בשנה הבאה כבר יזכו יוצאי גרוזיה להשתתף בשמחת תורה יחד עמנו{{הערה|ראו גם 'ספר השליחות', קה"ת, תשמ"ז, עמוד 275.}}. בין הדברים התבטא הרבי: "ביתר שאת וביתר עוז החלה הפצת החסידות בין הספרדים בימי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - על-ידי שיגור שלוחים לעדות אלו... ולאחר-מכן בתנופה ובעוצמה גדולה יותר בימי כ"ק מו"ח אדמו"ר... בהתרחבות ובהתפשטות". | ||
| שורה 116: | שורה 116: | ||
=== הוראות הרבי === | === הוראות הרבי === | ||
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}. [[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. | השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}. [[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים. | ||
== תוניסיה== | == תוניסיה== | ||
| שורה 126: | שורה 126: | ||
קשר מיוחד היה לרבותינו נשיאינו עם רבי '''[[חיים חזקיהו מדיני]]''', ([[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ"ג]] - [[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]]), לעיתים מכונה החח"מ. מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שב[[אוקראינה]] ושל [[חברון]]. | קשר מיוחד היה לרבותינו נשיאינו עם רבי '''[[חיים חזקיהו מדיני]]''', ([[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ"ג]] - [[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]]), לעיתים מכונה החח"מ. מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שב[[אוקראינה]] ושל [[חברון]]. | ||
בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו{{הערה|קצות השולחן ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז'}}. | בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו{{הערה|קצות השולחן ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז'}}. | ||
לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.}}. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון {{הערה| שם, עמ' רצט-שא}}. | לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.}}. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון {{הערה| שם, עמ' רצט-שא}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו וכשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' [[פרץ מוצ'קין]] ב[[סימפרופל]] שבקרים ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור [[ספריית אדמו"ר הריי"צ|ספרייתו]]. לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' [[אהרן משה פרדין]] והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. הספרים האלה הינם חלק מ[[אוסף שניאורסון]] שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו וכשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' [[פרץ מוצ'קין]] ב[[סימפרופל]] שבקרים ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור [[ספריית אדמו"ר הריי"צ|ספרייתו]]. לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' [[אהרן משה פרדין]] והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. הספרים האלה הינם חלק מ[[אוסף שניאורסון]] שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}. | ||
| שורה 154: | שורה 154: | ||
*רבי [[אליהו בקשי דורון]] הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב לופס היה הרב הספרדי בעכו ור"מ בישיבת פורת יוסף) | *רבי [[אליהו בקשי דורון]] הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב לופס היה הרב הספרדי בעכו ור"מ בישיבת פורת יוסף) | ||
* רבי [[מאיר מאזוז]] ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר ספרים רבים (בהם: שו"ת בית נאמן, קיצור שולחן ערוך (איש מצליח)){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח}}. | * רבי [[מאיר מאזוז]] ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר ספרים רבים (בהם: שו"ת בית נאמן, קיצור שולחן ערוך (איש מצליח)){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח}}. | ||
* רבי [[יצחק אביחצירא]] מכונה ה'''בבא חאקי''' רב העיר [[רמלה]] | * רבי [[יצחק אביחצירא]] מכונה ה'''בבא חאקי''' רב העיר [[רמלה]] | ||
*אחיו רבי [[ישראל אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא סאלי''' מ[[נתיבות]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} | *אחיו רבי [[ישראל אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא סאלי''' מ[[נתיבות]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} | ||
*בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא]] מנתיבות מכונה ה'''בבא ברוך''' | *בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא]] מנתיבות מכונה ה'''בבא ברוך''' | ||
*אחיו רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} | *אחיו רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} | ||
*נכדי ה[[בבא סאלי]]: | *נכדי ה[[בבא סאלי]]: רבי [[אלעזר אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא אלעזר''' מ[[באר שבע]] שבדרום{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} | ||
*אחיו רבי [[דוד חי אבוחצירא]] מ[[נהריה]] שבצפון{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} | *אחיו רבי [[דוד חי אבוחצירא]] מ[[נהריה]] שבצפון{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} | ||
הרב [[מאיר מאזוז]] מגדולי רבני תוניס דיבר על הכבוד והיחס של רבנים ספרדים לרבי: | הרב [[מאיר מאזוז]] מגדולי רבני תוניס דיבר על הכבוד והיחס של רבנים ספרדים לרבי: | ||
{{ציטוטון|אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את [[אדמו"רי חב"ד]].. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה, אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד... | {{ציטוטון|אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את [[אדמו"רי חב"ד]].. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה, אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד... | ||