פתיחת הארון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־03:42, 29 במאי 2024

מנהג פתיחת הארון הוא חלק ממנהגי בית הכנסת, והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת ספר התורה לקריאה בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות.

פתיחת הארון במועדים שונים נחשבת לסגולה, ובקהילות רבות נוהגים למכור את הפתיחה.

הלכות ומנהגים

בתעניות ובימי הסליחות

בקהילות אשכנז ובקהילות חב"ד נוהגים לפתוח את הארון באמירת פסוקי 'שמע קולנו' בסדר ה'סליחות', וכן לאמירת תפילת אבינו מלכנו.

בימים הנוראים

בימים הנוראים התפשט המנהג לפתוח את הארון בעת אמירת פיוטים שונים כדי להדגיש את חשיבותם, בעיקר בעת חזרת הש"ץ.

על אף שמן הדין אין חיוב לעמוד בשעה שהארון פתוח, נוהגים שהציבור עומד לכבוד התורה ומלבד מי שחלש או חולה - אין ליחידים לשבת באותה שעה^[1].

גם בעת אמירת 'כל נדרי' בפתיחת תפילות יום הכיפורים נוהגים לפתוח את הארון, ושם יש בפתיחתו ענין נוסף - שעל ידי הפתיחה נעשים שלוחי הציבור 'בית דין חשוב'^[2].

בתפילת נעילה נשאר ארון הקודש פתוח במשך כל זמן התפילה.

נוסח התפילה בעת פתיחת הארון

בשעה שפותחים את הארון נוהגים לומר את פסוקי "ויהי בנסוע הארון", אותם אמר משה רבינו בעת מסע ארון הברית במסעות בני ישראל במדבר.

לאחר אמירת פסוקים אלו, אומרים תפילה בארמית שמקורה בספר הזוהר^[3], שם נאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי שבעת פתיחת הארון להוציא ספר תורה לקרוא בו בציבור נפתחים שערי הרחמים בשמים, ומעוררים את האהבה למעלה, ולכן צריך לומר נוסח זה.

בחגים ובימים הנוראים מוסיפים אמירת י"ג מידות הרחמים ותפילה מיוחדת נוספת.

באם לא הספיק לומר 'ויהי בנסוע' בזמן פתיחת הארון, אפשר לומר אותו עד פתיחת הספר לקריאה, (וכן בנוגע לאמירת 'וזאת התורה' בשעת ההגבהה, שניתן לומר עד להחזרת הספר לארון הקודש)^[4].

בעת החזרת הספר תורה

בקהילות ספרד נהוג לומר בעת החזרת הספר תורה לארון את הפסוקים "ובנוחה יאמר", ובקהילות חב"ד נוהגים לומר את פסוקים "יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללוי-ה".

סגולות

בספר 'מורה באצב"ע' של החיד"א מובאת הסגולה שבחודש התשיעי להריון יש להשתדל לפתוח את ארון הקודש, והוסיף שיש למנהג זה סמך על דרך הסוד.

על אף שבכמה מכתבים ואגרות קודש כותב הרבי לאנשים פרטיים סגולה זו, אך מזהיר לעשות זאת באופן שהדבר לא יבלוט^[5], כאשר הכינו לדפוס את 'קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה' והכניסו אותו להגהת הרבי, מחק הרבי מנהג זה^[6]. בשל כך, הדעות חלוקות כאשר ישנם הטוענים שאין זה מנהג חב"ד והוראת הרבי ניתנה רק במקרים מסויימים יוצאי דופן כגון במקרה של סיבוך בהריון^[^{דרוש מקור]}.

פתיחת הפרנסה

בליל ראש השנה ויום הכיפורים קודם אמירת תפילת 'עלינו לשבח' בסיום ערבית, נוהגים לומר את מזמור התהלים 'לדוד מזמור' שעל פי תורת הסוד הוא מסוגל להמשכת הפרנסה^[7]. הרבי הרש"ב אמר שהכלי להשפעות גשמיות על כל השנה הוא הכוונה בליל ראש השנה באמירת "לדוד מזמור", ושמחת יתרה על התורה בשמחת תורה ^[8].

בספר "לשמע אוזן" מובא שבמוצאי יום הכיפורים תרפ"ח, אמר הרבי הריי"צ: אמר לי אבי (= הרבי הרש"ב): ע"י שני דברים ממשיכים גשמיות על השנה כולה, ע"י אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביוהכ"פ אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, וע"י עריכת הסעודה במוצאי יוהכ"פ בהתרחבות".^[9].

בקהילות רבות מזמור התהילים נאמר כאשר ארון הקודש פתוח, ואת פתיחת הארון לאמירת מזמור זה נוהגים למכור בדמים מרובים והיא מכונה בשם 'פתיחת הפרנסה'.

בקהילות מרוקו מקובל שהקונה את הפתיחה אומר את המזמור בנעימה מיוחדת, והציבור חוזר אחריו.

בקהילות חב"ד אין נוהגים לפתוח את הארון בעת אמירת מזמור זה.

בחסידות חב"ד

בחסידות חב"ד ייחסו חשיבות רבה לפתיחת הארון, ונהגו לכבד בכיבוד זה את בני האדמו"ר^[10], וכך גם הורה אדמו"ר הזקן לבניו ואדמו"ר הרש"ב לבנו להשתדל להתכבד ביום הקריאה בפתיחת הארון^[11].

הבעל שם טוב אמר ש"כשיהודי - אף הפשוט ביותר - אומר באמונה פשוטה ומתוך עומק הלב בשעת פתיחת הארון "בריך שמי' דמארי' עלמא בריך כתרך ואתרך יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם", ממלא הקב"ה בקשתו כולה או מקצתה על כל פנים^[12].

אדמו"ר המהר"ש הוסיף שכאשר "פותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה' שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה' בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב "בריך שמי' דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא"^[13].

הרבי ביאר שהוצאת ספר תורה היא נתינת כח לכללות עבודת ה'. שהיא כמו נסיעת הארון שאז "ויאמר משה" בחינת משה שישנו בכל יהודי ממשיך ומגלה ופועל "קומה ה'" הוספה בכל ענייני קדושה, עשה טוב. וכן העניין של "יפוצו אויבך וינוסו משנאיך", ביטול ושלילת כל העניינים הבלתי-רצויים, סור מרע^[14].

מנהגי חב"ד

לפתיחת הארון שולחים רק מי שיכול להחזיק ספר תורה בבטחה, ולא נערים צעירים שאין בכוחותיהם להחזיק ספר תורה בלא עזרה^[15].

פותחים את ארון הקודש באופן שמסיטים את הצד הימני של הפרוכת לצד שמאל^[16].

בשעה שארון הקודש פתוח, נוהג הרבי להפנות את פניו וסידורו לכיוון ארון הקודש^[17].

לאחר אמירת 'ויהי בנסוע' ו'בריך שמיה', מי שפתח את הארון מוסר את ספר התורה לידי השליח ציבור, ולאחר מכן סוגר את הארון.

רק לאחר סגירת ארון הקודש אומר החזן 'שמע ישראל' (בשבת) ו'גדלו' (בימות החול)^[18].

הרבי שלל את ההנהגה להסיר את כתר הספר תורה לפני שמגיע לבימת הקריאה כדי שלא יפול, ועורר שיש להסיר את הכתר רק לאחר שהספר נח על הבימה^[19].

אין קשר בין הכיבוד של פתיחת הארון בהוצאת ספר התורה, לפתיחת הארון בהחזרת הספר. כך גם נהג אדמו"ר הריי"צ עצמו^[20] כאשר כיבדו אותו בפתיחת הארון, שלא הכניס חזרה את הספר לארון הקודש בסיום הקריאה, וכך התבטא הרבי במפורש שגם כאשר יש איזה ענין להשתדל לפתוח את ארון הקודש, אין זה נוגע להחזרת ספר התורה לארון^[21].

הציבור ובמיוחד ילדים קטנים מקפידים לנשק את ספרי התורה הן בהוצאתם מארון הקודש, והן בהחזרתם^[22].

ראו גם

ארון קודש

לקריאה נוספת

הגבהת, גלילת, והחזרת ספר תורה, שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג

קישורים חיצוניים

גדליה אבערלנדר, טלטול ספר תורה למנין שעובר לדירה אחרת לשבת אחת, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 33

הערות שוליים

↑ משנה ברורה סימן קמו בשער הציון סעיף קטן יח. פסקי תשובות סימן קלד סעיף קטן יב.
↑ המלך במסיבו חלק ב' עמוד רטז.
↑ פרשת ויקהל חלק ב' דף רו עמוד א.
↑ משנ"ב סי' קל"ד ס"ק י"ג, פסק"ת שם, פתחי שערים על שערי אפרים שער י' ס"א.
↑ אג"ק חלק ו' ע' כז, "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי להריונה . . ישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת". וכן באג"ק חלק ז' עמ' קח "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת".
↑ עדות הרב אברהם ישעיה הולצברג בגליון התקשרות שסב עמוד 18.
↑ אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' סח. וראה שם מקורות למנהג זה
↑ סה"ש תרפ"ז עמ' 112.
↑ לשמע אוזן, (מהדורת אידיש), עמ' 145.
↑ ליקוטי דיבורים חלק א' (המתורגם) עמוד 308. ספר המנהגים עמוד 14. ליובאוויטש וחייליה עמוד 27. ספר השיחות תרצ"ו-ש"ת עמוד 49.
↑ רשימות דברים חלק ג' עמוד פג.
↑ לקוטי דיבורים ב, עמ' רכו.
↑ ליקוטי דיבורים, כרך ב' ליקוט יג אות ג.
↑ ובפרט בהזדמנויות שמוציאים שלושה ספרי תורה - חזקה בנתינת כח על כללות העבודה. שיחת ש"פ ויקרא תנש"א.
↑ לקוטי דיבורים חלק ב' עמוד 452.
↑ גליון התקשרות גליון שדמ עמוד 18.
↑ מנהגי מלך עמוד 42.
↑ גליון התקשרות גליון תק עמוד 16 הערה 8.
↑ שיחת יום שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 308.
↑ ליובאוויטש וחייליה עמוד 27.
↑ רשימות. חוברת ד' עמוד 16. חוברת ה' עמוד 30.
↑ דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א, בהערה הראשונה.

[1] משנה ברורה סימן קמו בשער הציון סעיף קטן יח. פסקי תשובות סימן קלד סעיף קטן יב.

[2] המלך במסיבו חלק ב' עמוד רטז.

[3] פרשת ויקהל חלק ב' דף רו עמוד א.

[4] משנ"ב סי' קל"ד ס"ק י"ג, פסק"ת שם, פתחי שערים על שערי אפרים שער י' ס"א.

[5] אג"ק חלק ו' ע' כז, "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי להריונה . . ישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת". וכן באג"ק חלק ז' עמ' קח "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת".

[6] עדות הרב אברהם ישעיה הולצברג בגליון התקשרות שסב עמוד 18.

[7] אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' סח. וראה שם מקורות למנהג זה

[8] סה"ש תרפ"ז עמ' 112.

[9] לשמע אוזן, (מהדורת אידיש), עמ' 145.

[10] ליקוטי דיבורים חלק א' (המתורגם) עמוד 308. ספר המנהגים עמוד 14. ליובאוויטש וחייליה עמוד 27. ספר השיחות תרצ"ו-ש"ת עמוד 49.

[11] רשימות דברים חלק ג' עמוד פג.

[12] לקוטי דיבורים ב, עמ' רכו.

[13] ליקוטי דיבורים, כרך ב' ליקוט יג אות ג.

[14] ובפרט בהזדמנויות שמוציאים שלושה ספרי תורה - חזקה בנתינת כח על כללות העבודה. שיחת ש"פ ויקרא תנש"א.

[15] לקוטי דיבורים חלק ב' עמוד 452.

[16] גליון התקשרות גליון שדמ עמוד 18.

[17] מנהגי מלך עמוד 42.

[18] גליון התקשרות גליון תק עמוד 16 הערה 8.

[19] שיחת יום שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 308.

[20] ליובאוויטש וחייליה עמוד 27.

[21] רשימות. חוברת ד' עמוד 16. חוברת ה' עמוד 30.

[22] דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א, בהערה הראשונה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

גרסה מ־03:29, 29 במאי 2024 (עריכה) אליהו ב. (שיחה \| תרומות) אין תקציר עריכה → העריכה הקודמת		גרסה מ־03:42, 29 במאי 2024 (עריכה) (ביטול) אליהו ב. (שיחה \| תרומות) (תמונה) העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:סליחות ערב ראש השנה תשנ"ב.jpeg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|פתיחת הארון בעת אמירת סליחות ב-[[770]]. ערב ראש השנה תשנ"ב]]
	מנהג '''פתיחת [[ארון קודש\|הארון]]''' הוא חלק ממנהגי [[בית הכנסת]], והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת [[ספר תורה\|ספר התורה]] ל[[קריאת התורה\|קריאה]] בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות.		מנהג '''פתיחת [[ארון קודש\|הארון]]''' הוא חלק ממנהגי [[בית הכנסת]], והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת [[ספר תורה\|ספר התורה]] ל[[קריאת התורה\|קריאה]] בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות.