איתי גבאי: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גבאי, איתי}} | {{מיון רגיל:גבאי, איתי}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]] | ||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חב"ד רמת אביב]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חב"ד רמת אביב]] | ||
[[קטגוריה:אישים ביפו]] | |||
[[קטגוריה:ציירים]] | |||
גרסה מ־12:28, 31 במאי 2024
הרב איתי גבאי (יליד שנת תשל"ה) הינו שליח הרבי בתל אביב יפו, צייר, מנהל בית המדרש וגלריית האומנות אשכילה לאמונה ואומנות, משפיע בבית חב"ד נווה צדק בתל אביב ומרצה במדרשת פנימיות בתל אביב.
תולדות חיים
נולד בי"ג אדר תשל"ה בפתח תקווה למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות אך בעלת זיקה למסורת.
בגיל 26 החל ללמוד ציור אצל ר' יהודה ברויטמן, לר' איתי היה צמא גדול לרוחניות והוא מצא את עצמו משוחח עם ר' יהודה על כך, ר' יהודה שהיה בעל ידע בספרי החסידות חזר לעיתים בשיחותיהם המשותפות רעיונות חסידיים, כתוצאה מרעיונות תורת החסידות התקרבו שניהם לאורח חיים תורני וחסידי.
לאחר שנתיים של לימוד נגלה וחסידות בכוללים בתל אביב עבר ללמוד בישיבת חב"ד רמת אביב, בחודש תשרי נסע לרבי יחד עם כלל תלמידי הישיבה, ולאחר שנת לימודים בישיבה נישא לאשתו איימי, בני הזוג התגוררו תקופה קצרה בעיר צפת ולאחר מכן קבעו את מקומם בעיר יפו.
בתקופת מגוריו ביפו שימש כפעיל מבצעים מטעם ישיבת תומכי תמימים שהתקיימה במקום על ידי שליח הרבי ליפו הרב אליהו תמם, הרב גבאי ארגן שיעורים והתוועדויות ופעל באזור הישיבה[1].
בהמשך השנים לאחר נישואיו לא צייר כלל ציורים בעקבות עיסוקיו השוטפים, לפני פרוץ מגפת הקורונה חזר לצייר, בשל מגפת הקורונה השיעורים שהיה מעביר חדלו מלהתקיים, בעקבות כך החליף את מקור פרנסתו לציור.
כשהסתיימה מגפת הקורונה הקים את המרכז אשכילה, המרכז כולל מרכז קהילתי עם סדנאות וערבי תוכן, שיעורים וסיורים, סטודיו, בית מדרש וחלל גלריה המציג תערוכות מתחלפות של הרב גבאי ואמנים נוספים.
באירוע יום הרבי בכנסת שנערך בשנת תשפ"ג עוטרו מבואות הכנסת לאורך כל שעות מושבי ואירועי היום, בגלריות מרהיבות של הרבי פרי מכחולו של הרב גבאי[2].
בשנת תשפ"ד פתח במתחם מרכז אשכילה את 'תערוכת שניאורסון' הכוללת ציורי צללית של הרבי מזוויות שונות, לתערוכה קדמה שנה וחצי של מחקר, בחירת חומר היצירה, וגיבוש קו מחשבתי של צורות עבודה, לאיתי משנה פילוסופית העומדת מאחורי התערוכה, הוא טוען שציורי התערוכה משקפים את המושג החסידי נמנע הנמנעות בכך שאמנם הצופה בתערוכה מקבל צורת הסתכלות של ראיית דמותו של הרבי, אך דמותו של הרבי נשקפת רק מתוך כתמים, ובשל התאורה והאפקטים המלווים את התערוכה הציור כלל לא נראה או שמכפיל את עצמו.
התערוכה זכתה לסיקור נרחב בכלי התקשורת.
כיום מוסר שיעורי חסידות בקביעות בבית חב"ד בקרית אונו בבית חב"ד נווה צדק, במרכז ממעל ממש ובבית חב"ד תל גיבורים בחולון.
לקריאה נוספת
- מנחם מענדל ברונפמן, תערוכת שניאורסון, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2046 עמוד 54 (תשפ"ד)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שי גפן, ויקם אליהו וירד יפו, שבועון בית משיח גליון 571 עמ' 31.
- ↑ במעמד הצדעה בכנסת: תערוכה מרהיבה על הרבי מלך המשיח
