יהדות התורה והמדינה: הבדלים בין גרסאות בדף

ניסוח, עריכה - דיוק בפרטים והבחנה בין עיקר וטפל בחיבור הנפלא הזה.
אין תקציר עריכה
(ניסוח, עריכה - דיוק בפרטים והבחנה בין עיקר וטפל בחיבור הנפלא הזה.)
 
שורה 5: שורה 5:


==מבנה החוברת==
==מבנה החוברת==
בתחילה מגדיר הכותב את מהות החיבור שהיא - הגדרת השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של כל גדולי ישראל בכתבו:
כפתיח, מבהיר הכותב את מהות החיבור שהיא - ניסוח השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של גדולי ישראל בכתבו:


{{ציטוט|תוכן=במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ״מכנה משותף״ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ״פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.|מקור=ע' 5 בחוברת|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ״מכנה משותף״ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ״פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.|מקור=ע' 5 בחוברת|מרכאות=כן}}


בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.
בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.


בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי|יהודית]]-[[הלכה|הלכתית]], וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה, הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד ע"י מדינה ושפה משותפת, ותו לא.
הכותב מראה, כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי|יהודית]]-[[הלכה|הלכתית]], וממילא את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה. הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד כאומה אשר לו מאפיינים, היסטוריה, שפה וחבל ארץ משותפים, אשר אינם תלויים בתורה.


והמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ולשון הקודש, הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'נטורי קרתא' לשאר היהדות החרדית, ועוד.
בהמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ו[[לשון הקודש]], הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'[[נטורי קרתא]]' לשאר היהדות החרדית, ועוד.


לקראת הסוף מתייחס הרב צימר גם לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:
לקראת הסוף מתייחס הרב צימר גם לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:
104

עריכות