עזריאל מפעי: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ירקונה וקבע את מגוריו בכפר חב"ד, לאחר מכן החל לעסוק בהוראה ומונה למשרת מורה בתלמוד תורה חב"ד לוד. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ירקונה וקבע את מגוריו בכפר חב"ד, לאחר מכן החל לעסוק בהוראה ומונה למשרת מורה בתלמוד תורה חב"ד לוד. | ||
בשנת [[תשע"ז]] נבחר על ידי עיריית לוד כמורה נצטיין, הבחירה פורסמה בערב הצדעה שערך ראש בעיר עו"ד יאיר רביבו, כשמתוך כלל אנשי החינוך נבחרו 40 מורים בלבד{{הערה|ע"פ ידיעה באתר העירייה.}}. | |||
בשנת [[תש"פ]] הקים בחצר ביתו את בית הכנסת כתר עובדיה, לבית הכנסת צביון ייחודי הדומה באופיו ל[[בית הכנסת - 770]] - בית המדרש של הרבי. | בשנת [[תש"פ]] הקים בחצר ביתו את בית הכנסת כתר עובדיה, לבית הכנסת צביון ייחודי הדומה באופיו ל[[בית הכנסת - 770]] - בית המדרש של הרבי. | ||
גרסה מ־23:49, 5 במאי 2024
ר' עזריאל מפעי (יליד שנת תשי"א) הוא איש חינוך ותיק המשמש כמחנך בתלמוד תורה חב"ד לוד, ונשיא בית הכנסת 'כתר עובדיה' בכפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בחודש אייר תשי"א להוריו עובדיה[1] ו(?).
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד, לקראת שנת הלימודים תשל"ט[דרושה הבהרה] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
כנער זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי, במהלך היחידות העניק לו הרבי את ברכתו להצלחה בענייניו.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ירקונה וקבע את מגוריו בכפר חב"ד, לאחר מכן החל לעסוק בהוראה ומונה למשרת מורה בתלמוד תורה חב"ד לוד.
בשנת תשע"ז נבחר על ידי עיריית לוד כמורה נצטיין, הבחירה פורסמה בערב הצדעה שערך ראש בעיר עו"ד יאיר רביבו, כשמתוך כלל אנשי החינוך נבחרו 40 מורים בלבד[2].
בשנת תש"פ הקים בחצר ביתו את בית הכנסת כתר עובדיה, לבית הכנסת צביון ייחודי הדומה באופיו לבית הכנסת - 770 - בית המדרש של הרבי.
כיום נמנה על ותיקי המחנכים החב"דיים ומוכר כמחנך הוותיק בתלמוד תורה בלוד.
משפחתו
- חתנו, הרב חיים אברביה, משפיע במכון תורני טכנולוגי בצפת.
- חתנו, ר' מנחם מענדל פש, נחלת הר חב"ד.
- בנו, ר' שניאור זלמן מפעי, צפת.