אלישע אבני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 56: שורה 56:
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־14:47, 27 באוקטובר 2024

הרב אלישע אבני

הרב אלישע אבני (ט"ו תשרי תשי"א - י' ניסן תשע"ב), היה שליח הרבי בישוב מבוא חורון, שימש כמחנך בישיבה התיכונית בבית שמש 'שעלי תורה'. מצאצאי אדמו"ר הזקן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט"ו תשרי תשי"ד בכפר הרא"ה לאביו ר' ישעיהו אבני ולאמו מרת יפה, גדל בבית דתי לאומי. בזמן לימודיו בישיבת כפר הרא"ה, התוודע לכך שהוא דור שמיני ל"אדמו"ר הזקן" מייסד חסידות חב"ד. הוא שלח לרבי מכתב בו הוא שואל האם הוא אכן מהצאצאים, והרבי אישר זאת. מאז חלם להקים את ביתו על דרך החסידות.

אחרי לימודיו בתיכון למד בישיבת "מרכז הרב".

בשנת תשל"ח התחתן עם מרת רותי למשפחת כהן, קבעו את מקום מגורם במבוא חורון והחליטו שיקימו בית בדרך חסידות חב"ד.

בשנת תשמ"ב - כהכנה למעבר לחסידות חב"ד - עברו להתגורר לשכונת כנען בצפת, לחוות ולספוג אורח חיים חבד"ים בצל קהילה חסידית גדולה. בהיותם שם ספגו את "דרכי החסידות" ו"דרכי החסידים".

לאחר כחצי שנה חזרו לגור במבוא חורון. כאשר כתב לרבי האם לקבוע את מקומם במבוא חורון או לגור בצפת - ענה הרבי: ..."וימשיכו לגור במקומם עתה..." - כלומר, שימשיכו לגור במבוא חורון. מאז התחיל לשמש כשליח רשמיים של הרבי עד יומו האחרון. במשך שלושים שנה, היה שליח הרבי.

בשנת תשס"ט גילו אצלו את ה'מחלה הארורה' ובמשך כשלוש שנים עמד בגבורה בטיפולים הקשים והזדכך ביסורים. נפטר בי' ניסן תשע"ב[1].

לאחר פטירתו, קבע בנו ישעיהו את מקום מגוריו ב'מבוא חורון' והתמנה לשליח בישוב.

ביחד עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אבני נסע לרבי שלוש פעמים. פעם ראשונה בחודש תשרי שנת תשמ"א. אז גם זכה להיכנס ליחידות פרטית[2].

בפעם השניה בחודש ניסן תשמ"ב לכבוד יום ההולדת השמונים של הרבי.

בפעם השלישית בחנוכה תשנ"א ביחד עם בתו אבישג[3].

פעילותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אבני בהלוכת ל"ג בעומר שארגן בישוב.

היה עורך כל שבת אמירת 'פסוקים' בבית כנסת המרכזי שבישוב.

בל"ג בעומר היה עורך תהלוכת ל"ג בעומר גדולה.

היה עורך בישוב שיעור תניא.

ב'יומא דפגרא' היה עורך התוועדויות.

בנוסף לשליחותו בישוב, היה מורה בישיבה התיכונית "שעלי תורה" שבבית שמש.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אשתו, מרת רותי אבני.
  • בתו, מרת אבישג - אשת הרב מאיר כהן. שלוחי הרבי בישוב 'צורן'.
  • בתו, מרת צביה - אשת הרב ישראל ליפשיץ. משלוחי הרבי באופקים.
  • בתו, מרת רננה - אשת הרב אברהם רוזנבלט. משלוחי הרבי בחיפה.
  • בתו, מרת בתיה - אשת הרב יוסף ישראל סלומון משלוחי הרבי במגדל העמק.
  • בתו, מרת דבורה לאה - אשת הרב שמואל פיש. מהישוב 'בית יצחק'.
  • בנו, הרב ישעיהו אבני - שלוחי הרבי לישוב 'מבוא חורון'.
  • בתו, מרת אסתר - אשת הרב שניאור זלמן טל. שלוחי הרבי לישוב 'בת שלמה'.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הודעה על פטירתו.
  2. בדיעבד התברר שזו הייתה אחת מהיחידויות הפרטיות האחרונות שהרבי ערך
  3. בנסיעתו בפעם השלישית ראה אותו הרב טוביה זילברשטרום, ושאלו מדוע נסע לפה עם בתו ולא עם בנו. השיב לו ר' אלישע שלשמחתו יש לו חמש בנות, אך בן-אין. אמר לו הרב זילברשטרום: "בקש ברכה מהרבי". ואכן כך היה. בחלוקת דולרים בו' בטבת עבר הרב אבני וביקש ברכה מהרבי לבן זכר. כעבור פחות משנה בי"א כסלו תשנ"ב נולד בנו ישעיהו אבני כיום שליח הרבי במבוא חורון