אליהו וייץ: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←פטירתו) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אליהו ויץ''' ([[י"ח ניסן]] [[תר"ל]] - [[כ"ג אלול]] [[תש"ג]]) היה [[חסיד חב"ד]] ועסקן למען | הרב '''אליהו ויץ''' ([[י"ח ניסן]] [[תר"ל]] - [[כ"ג אלול]] [[תש"ג]]) היה [[חסיד חב"ד]] ועסקן למען ענייני ליובאוויטש, ומנהל [[תומכי תמימים וילנא]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ח ניסן]] [[תר"ל]]{{הערה|לפי מה שכתב בעצמו בבקשת העלייה שלו לארץ ישראל וכן ע"פ המכתב בדרכון שלו. אולם הרישומים משק בית של העיר וילנא נכתב שנולד בשנת [[תרל"א]] ובדף העד שכתבה ביתו נכתב שנולד בשנת [[תרל"ג]]}}לאביו ר' נפתלי ולאימו מרת ביילא יוכבד, בעיירה נובו-אלכסנדרובסק שבצפון מזרח ליטא. | נולד ב[[י"ח ניסן]] [[תר"ל]]{{הערה|לפי מה שכתב בעצמו בבקשת העלייה שלו לארץ ישראל וכן ע"פ המכתב בדרכון שלו. אולם הרישומים משק בית של העיר וילנא נכתב שנולד בשנת [[תרל"א]] ובדף העד שכתבה ביתו נכתב שנולד בשנת [[תרל"ג]] - מתוך התמים גיליון נ"ב}}לאביו ר' נפתלי ולאימו מרת ביילא יוכבד, בעיירה נובו-אלכסנדרובסק שבצפון מזרח ליטא. | ||
[[התחתן]] ב[[ה' אלול]] [[תרנ"ח]] עם מרת לאה גליקע ב[[ווארשא]]. | [[התחתן]] ב[[ה' אלול]] [[תרנ"ח]] עם מרת לאה גליקע ב[[ווארשא]] - פולין. | ||
לאחר חתונתו התגורר בווארשא ושם נולדו בנותיו, ולאחר זמן מה עבר להתגורר בעיר אלכסנדר שבסמיכות ל[[לודז']]. | לאחר חתונתו התגורר בווארשא ושם נולדו בנותיו, ולאחר זמן מה עבר להתגורר בעיר אלכסנדר שבסמיכות ל[[לודז']] - פולין. | ||
היה סוחר עצים וגביר גדול והיה נוסע במסגרת עסקיו ברחבי [[ליטא]] ו[[פולין]]. | היה סוחר עצים וגביר גדול והיה נוסע במסגרת עסקיו ברחבי [[ליטא]] ו[[פולין]]. | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
==פעולותיו עבור חסידי חב"ד== | ==פעולותיו עבור חסידי חב"ד== | ||
במשך הזמן פעולתו הענפה הייתה על כל ענייני חב"ד באזור. | במשך הזמן פעולתו הענפה הייתה על כל ענייני חב"ד באזור מגוריו. | ||
היה עסקן בעל השפעה רבה ולאיש סודו של אדמו"ר הריי"צ, והיה מהפועלים למען ישיבת תומכי תמימים וילנא, ודאג לכך שהישיבה תקבל תקציב חודשי. | היה עסקן בעל השפעה רבה ולאיש סודו של אדמו"ר הריי"צ{{הבהרה}}, והיה מהפועלים למען ישיבת תומכי תמימים וילנא, ודאג לכך שהישיבה תקבל תקציב חודשי. | ||
בשנת תרצ"א הייתה תוכנית שאדמור הריי"צ יהגר לארצות הברית, ור' אליהו נבחר להציע לפניו את כל העניין. | בשנת תרצ"א הייתה תוכנית שאדמור הריי"צ יהגר לארצות הברית, ור' אליהו נבחר להציע לפניו את כל העניין. | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
לאחר ביקור הרבי הריי"צ בפלך ווילנא נעזר רבות בר' אליהו ולאחר מכן גם מסר את תודתו על הביקור. | לאחר ביקור הרבי הריי"צ בפלך ווילנא נעזר רבות בר' אליהו ולאחר מכן גם מסר את תודתו על הביקור. | ||
בהלווית ה'חפץ חיים' השתתף ר' אליהו בתור שליחו של אדמו"ר הריי"צ, ובהוראה טלפונית שקיבל התבקש להביע בשמו את כאבו העמוק על פטירתו. | |||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
ר' אליהו וביתו, חתנו ונכדו לוי יצחק | בימי השואה, ר' אליהו וביתו, חתנו ונכדו לוי יצחק נשלחו לגטו וורשא, וב[[כ"ג אלול]] [[תש"ג]] נשלחו להורות ההריגה בפונאר ונרצחו על קידוש ה'. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== |
גרסה מ־09:34, 1 במאי 2024
הרב אליהו ויץ (י"ח ניסן תר"ל - כ"ג אלול תש"ג) היה חסיד חב"ד ועסקן למען ענייני ליובאוויטש, ומנהל תומכי תמימים וילנא.
תולדות חיים
נולד בי"ח ניסן תר"ל[1]לאביו ר' נפתלי ולאימו מרת ביילא יוכבד, בעיירה נובו-אלכסנדרובסק שבצפון מזרח ליטא.
התחתן בה' אלול תרנ"ח עם מרת לאה גליקע בווארשא - פולין.
לאחר חתונתו התגורר בווארשא ושם נולדו בנותיו, ולאחר זמן מה עבר להתגורר בעיר אלכסנדר שבסמיכות ללודז' - פולין.
היה סוחר עצים וגביר גדול והיה נוסע במסגרת עסקיו ברחבי ליטא ופולין.
פעולותיו עבור חסידי חב"ד
במשך הזמן פעולתו הענפה הייתה על כל ענייני חב"ד באזור מגוריו.
היה עסקן בעל השפעה רבה ולאיש סודו של אדמו"ר הריי"צ[דרושה הבהרה], והיה מהפועלים למען ישיבת תומכי תמימים וילנא, ודאג לכך שהישיבה תקבל תקציב חודשי.
בשנת תרצ"א הייתה תוכנית שאדמור הריי"צ יהגר לארצות הברית, ור' אליהו נבחר להציע לפניו את כל העניין.
לאחר ביקור הרבי הריי"צ בפלך ווילנא נעזר רבות בר' אליהו ולאחר מכן גם מסר את תודתו על הביקור.
בהלווית ה'חפץ חיים' השתתף ר' אליהו בתור שליחו של אדמו"ר הריי"צ, ובהוראה טלפונית שקיבל התבקש להביע בשמו את כאבו העמוק על פטירתו.
פטירתו
בימי השואה, ר' אליהו וביתו, חתנו ונכדו לוי יצחק נשלחו לגטו וורשא, ובכ"ג אלול תש"ג נשלחו להורות ההריגה בפונאר ונרצחו על קידוש ה'.
לקריאה נוספת
- מנחם מענדל אדלר, התמים גיליון נ"ב מוסף שבועון בית משיח, גיליון פסח תשפ"ד