כוונת המקווה – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 45: שורה 45:
==הטבילה בבור ובארבעים סאה מים דווקא==
==הטבילה בבור ובארבעים סאה מים דווקא==
===מים===
===מים===
המים רומזים לחכמה{{הערה|ע"ח שער הכוונת עניין טבילת ובכמה מקומות, ובחסידות אוה"ת דברים ג (יוה"כ ע' אתקצג) ובכמה מקומות.}}. והיינו, כשם שאין להם גוון (שקופים) ומקבלים את צבע הכלי בהם שהן בו, כך בחינת החכמה. מצד עצמה היא אור פשוט (היולי), וכשנמשך בכלי הבינה משתנה לפי אופן ההשגה.
המים רומזים לחכמה{{הערה|ע"ח שער הכוונת עניין טבילת ובכמה מקומות, ובחסידות אוה"ת דברים ג (יוה"כ ע' אתקצג) ובכמה מקומות.}}. והיינו, כשם שאין להם גוון (שקופים) ומקבלים את צבע הכלי בהם שהן בו, כך בחינת החכמה. מצד עצמה היא אור פשוט (היולי), וכשנמשך בכלי הבינה משתנה לפי אופן ההשגה.


===ארבעים סאה===
===ארבעים סאה===
שורה 57: שורה 57:


===מיים חיים ולא שאובין===
===מיים חיים ולא שאובין===
מי המקווה צריכים להיות דווקא בידי שמיים, כי שינוי הצירופים מדין לחסד הוא ע"י המשכת בחינת הכתר (כנ"ל), וכתר נקרא שמיים{{הערה|לקו"ת בחוקותי מה ב, נשא כא ג ועוד.}}. מה שאין כן מים שאובין רומזין להארות והמשכות שכבר ירדו ונמשכו בכלים דזעיר אנפין (שנקרא אדם), וכבר יש להם "גוון", ואינם יכולים עוד להשתנות ולשנות מדין לחסד{{הערה|סידור עם דא"ח קנט ד'.}}.
מי המקווה צריכים להיות דווקא בידי שמיים, כי שינוי הצירופים מדין לחסד הוא ע"י המשכת בחינת הכתר (כנ"ל), וכתר נקרא שמיים{{הערה|לקו"ת בחוקותי מה ב, נשא כא ג ועוד.}}. מה שאין כן מים שאובין רומזין להארות והמשכות שכבר ירדו ונמשכו בכלים דזעיר אנפין (שנקרא אדם), וכבר יש להם "גוון", ואינם יכולים עוד להשתנות ולשנות מדין לחסד{{הערה|סידור עם דא"ח קנט ד'.}}.


==המחלוקת עם האר"י==
==המחלוקת עם האר"י==
שורה 64: שורה 64:
והמחלוקת היא, שדעת האר"י{{הערה|שער הכוונות דרושי סדר שבת דרוש א', פע"ח שער השבת פ"ג ופ"ד, ובסידור האריז"ל כוונת הטבילה (לפני סדר קבלת שבת.}} בכוונת המקווה הוא, שצריך לכוון לשילוב שם אל"ד בשם אהי"ה '''הפשוט''' (בלי מילוי), וכוונת הבעש"ט היא לכוון לשילוב זה דווקא בשם אהי"ה במילוי ה'.
והמחלוקת היא, שדעת האר"י{{הערה|שער הכוונות דרושי סדר שבת דרוש א', פע"ח שער השבת פ"ג ופ"ד, ובסידור האריז"ל כוונת הטבילה (לפני סדר קבלת שבת.}} בכוונת המקווה הוא, שצריך לכוון לשילוב שם אל"ד בשם אהי"ה '''הפשוט''' (בלי מילוי), וכוונת הבעש"ט היא לכוון לשילוב זה דווקא בשם אהי"ה במילוי ה'.


והנה, תוכן הסיפור שם הוא שתיכף אשר שמע הבעש"ט דיבור זה מפיהם מיד השליך ראשו לאחוריו, ופניו נעשה לפיד אש ועיניו בולטות (כדרכו בהפשטות הגשם בעת עליתו בעולמות העליונים) ונפל על תלמידיו פחד ורעדה גדולה, ובקצה השולחן ר' נחמן מהורדוק (שהיה צעיר התלמידים), ובחלומו ראה את הבעש"ט מתווכח עם האר"י זמן רב עד שהודה האר"י לבעש"ט בצדקת דבריו.
והנה, תוכן הסיפור שם הוא שתיכף אשר שמע הבעש"ט דיבור זה מפיהם מיד השליך ראשו לאחוריו, ופניו נעשה לפיד אש ועיניו בולטות (כדרכו בהפשטות הגשם בעת עליתו בעולמות העליונים) ונפל על תלמידיו פחד ורעדה גדולה, ובקצה השולחן ר' נחמן מהורדוק (שהיה צעיר התלמידים), ובחלומו ראה את הבעש"ט מתווכח עם האר"י זמן רב עד שהודה האר"י לבעש"ט בצדקת דבריו.


==טבילה לפני שבת==
==טבילה לפני שבת==