נח אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''נח אלטשולר''' היה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך.<REF>עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' תרע"ד שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, וב[[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין ג"כ בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.</REF> | |||
נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק בר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] והי' מחסידיו הנאמנים<REF>[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס"ב]], ח"א פכ"ד עמ' 116.</REF>. | ==קורות חייו== | ||
ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק בר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] והי' מחסידיו הנאמנים<REF>[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס"ב]], ח"א פכ"ד עמ' 116.</REF>. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הזקן]]. | |||
בחייו הפרטיים שימש כסוחר אך למרות זאת עסק רבות בתורה.<REF>עדות צאצאיו, משפחת אשבל.</REF> | בחייו הפרטיים שימש כסוחר אך למרות זאת עסק רבות בתורה.<REF>עדות צאצאיו, משפחת אשבל.</REF> | ||
בשנת [[תקל"ז]] הצטרף למסע ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]]. לפי מסורת משפחת אשבל, הרי שלא התאפשר לו לעלות על האונייה, הוא חיכה מספר ימים, עלה על אונייה אחרת ואז טבע.<REF>'הד החינוך' [[תרצ"ט]] חוברת ג'.</REF>. | |||
בבית רבי מסופר המעשה בצורה אחרת: הוא אכן עלה על האונייה אך שם חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישילכוהו לים אלא יקשרו אליו פתק עם שמו שם עירו ומטרת נשיאתו, ואז ישילכוהו. כך נעשה והוא צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] [[מנחם מענדל מויטבסק|לרבו]]. | |||
בבית רבי מסופר המעשה בצורה אחרת: הוא אכן עלה על האונייה אך שם חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישילכוהו לים אלא יקשרו אליו פתק עם שמו שם עירו ומטרת נשיאתו, ואז ישילכוהו. כך נעשה והוא צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] לרבו. | |||
בספר עדן מציון מסופר כי לאחר [[הבדלה]] ב[[שבת]] הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול. | בספר עדן מציון מסופר כי לאחר [[הבדלה]] ב[[שבת]] הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול. | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר<REF> ספר [[ניצוצי אור]] ח"א - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]</REF> ש'''בדרכו''' לאה"ק נרצח ע"י גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהי' גם עתה. אדמוה"ז הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!. | במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר<REF> ספר [[ניצוצי אור]] ח"א - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]</REF> ש'''בדרכו''' לאה"ק נרצח ע"י גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהי' גם עתה. אדמוה"ז הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!. | ||
== משפחתו == | |||
בניו היו: הרה"ק ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)]], ר' [[יהושע אלטשולר]] | בניו היו: הרה"ק ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)]], ר' [[יהושע אלטשולר]] | ||
וחתנו הי' ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]]. | וחתנו הי' ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]]. | ||
*בנו ר' [[שלום שכנא אלטשולר]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
*בנו | *בנו ר' [[יהושע אלטשולר]]. | ||
*חותנו [[יששכר בער מליובאוויטש]]. | *חותנו ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
גרסה מ־18:09, 27 באוקטובר 2011
ר' נח אלטשולר היה מצאצאי הגאון ר' יחיאל הלל אלטשולר, מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך.[1]
קורות חייו
ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך מוהילב, בצעירותו דבק בר' מנחם מענדל מויטבסק והי' מחסידיו הנאמנים[2]. בנוסף לכך היה מקורב מאד לאדמו"ר הזקן.
בחייו הפרטיים שימש כסוחר אך למרות זאת עסק רבות בתורה.[3]
בשנת תקל"ז הצטרף למסע ר' מנחם מענדל מויטבסק לארץ ישראל. לפי מסורת משפחת אשבל, הרי שלא התאפשר לו לעלות על האונייה, הוא חיכה מספר ימים, עלה על אונייה אחרת ואז טבע.[4].
בבית רבי מסופר המעשה בצורה אחרת: הוא אכן עלה על האונייה אך שם חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישילכוהו לים אלא יקשרו אליו פתק עם שמו שם עירו ומטרת נשיאתו, ואז ישילכוהו. כך נעשה והוא צף על פני המים עד שהובא לטבריה לרבו.
בספר עדן מציון מסופר כי לאחר הבדלה בשבת הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.
לפי גרסת ר' נחמן מברסלב[5] הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כשד"ר לאירופה, שם נרצח ע"י גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך הי' - הוליכוהו ור"מ תיקן את נשמתו.
במסורת ליובאוויטש מסופר[6] שבדרכו לאה"ק נרצח ע"י גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם אדמו"ר הזקן כן יהי' גם עתה. אדמוה"ז הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!.
משפחתו
בניו היו: הרה"ק ר' שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק), ר' יהושע אלטשולר וחתנו הי' ר' יוסף אשבל, בנו של ר' ישכר דב אשבל רבה של ליובאוויטש.
- בנו ר' שלום שכנא אלטשולר, אבי אדמו"ר הצמח צדק.
- בנו ר' יהושע אלטשולר.
- חותנו ר' יוסף אשבל, בנו של ר' ישכר דב אשבל רבה של ליובאוויטש.
הערות שוליים
- ↑ עדותו של הרב ישעיה הורביץ בספרו "עדן ציון" (ועיין גם בספר מגדל עז), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' תרע"ד שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, ובהיכל הבעש"ט גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב יהושע מונדשיין קביעה זו, ועיין ג"כ בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.
- ↑ בית רבי לר 'חיים מאיר היילמן, ברדיטשוב תרס"ב, ח"א פכ"ד עמ' 116.
- ↑ עדות צאצאיו, משפחת אשבל.
- ↑ 'הד החינוך' תרצ"ט חוברת ג'.
- ↑ חיי מוהר"ן ירושלים תשמ"ה סי' ק"א
- ↑ ספר ניצוצי אור ח"א - תש"ו בשם ר' שמואל לויטין