ניסן נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:24, 24 במאי 2024

הרב ניסן נמנוב
משפיע חסידי בישיבות בברינואה, סמרקנד וטשקנט
לידה	י"ג מנחם אב תרס"ד
	ז'לובין
פטירה	ט' באייר תשד"מ
חיבוריו	ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא

הרב ניסן נמנוב (מכונה גם ר' ניסן, רנ"ן) (י"ג מנחם אב תרס"ד - ט' באייר תשד"מ), היה רב ומשפיע חסידי לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות תומכי תמימים בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן, ובברינואה שבצרפת, תחת ניהולו.

הוא נודע בתפילתו שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר התניא. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב חסידי חב"ד.

תולדות חיים

ר' ניסן, נולד בי"ג מנחם אב תרס"ד בעיירה ז'לובין שברוסיה לאביו ר' יצחק ולאמו מרת שיינא חיה. הוא למד והתחנך בתלמוד תורה אצל רב העיירה החסידית הרב משה אקסלרוד ובגיל שתים עשרה נסע לליובאוויטש עם גיסו לעתיד ר' ישעיהו דנבורג. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש טבת תרע"ז והתקבל לכיתתו של הר"מ ר' שמואל-בער ניסנביטש וכן היה תלמיד של המשפיעים ר' יחזקאל פייגין ור' זלמן משה היצחקי.

בשנת תרפ"ה נתמנה למשגיח בסניף ישיבת תומכי תמימים בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת תרפ"ח להיות משגיח חסידות בישיבת תומכי תמימים בנעוועל שם שהה עד י"ד כסלו תרפ"ט שאז הקומוניסטים סגרו את הישיבה ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ללנינגרד שם כיהן כמשפיע לחסידות. בשנת תרפ"ח התחתן עם מרת מאשע^[1] רבקה בת ר' משה רסקין. בח' כסלו תר"צ (1929), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק שבסיביר, בשל היותו מלמד תורה, דבר שהיה אסור על פי החוק בברית המועצות.

בג' תמוז תרפ"ז, לפני שהרבי הריי"צ יצא ברכבת מלנינגרד לעיר גלותו קוסטרומה, שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].

במלחמת העולם השניה ברח לטשקנט. בשנת תש"ד, בהיותו בטשקנט נקרא הרב נמנוב לשמש כמשפיע בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה סמרקנד. למרות היותו בן ארבים בלבד, היה ממנהלי תומכי תמימים, מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים (תש"ו) עזב את ברית המועצות במסגרת הבריחה הגדולה דרך לבוב למחנה הפליטים בפוקינג, גרמניה, שם היה מנהל ומשפיע של תומכי תמימים פוקינג.

בתש"ח נסע לצרפת על פי הוראתו של הריי"צ, והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר ברינואה. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב למנהל ומשפיע ראשי של הישיבה.

שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של אתכפיא וסלידה מתאוות ועבודת השם מתוך "קבלת עול".

הוראות מהרבי

פעל רבות בענין קבלת הנשיאות של הרבי. לאחר הכתרת הרבי הפך לחסיד שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה ופעל כל העת ליישם את ההוראות שקיבל מהרבי.

באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-770, התוועד כל הלילה עם הבחורים ב'זאל הקטן'. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' יהודה לייב גרונר על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר המחשבה דיבור ומעשה שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...

ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"בינוני" במושגי התניא. תואר זה, מתייחס לאדם שכל מעשה, דיבור או מחשבה שלו נעשים לשם שמים.

במהלך התוועדות בישבה אמר פעם: הרי אסור להישבע, אבל אם היה מותר להישבע הייתי נשבע בספר תורה שהרבי שליט"א הוא המלך המשיח!

נפטר בט' באייר תשד"מ. בנו, הרב יצחק נמנוב, ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.

ספריו

ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא - יצא לאור על ידי תלמידו שלום דובער שאנוביץ, ברוקלין, תשנ"ו.

משפחתו

בתו מרת רחל לאה אשת הרב שלום דובער פבזנר שעסק בהדפסת ספרי חסידות בדפוס בלשן.
בנו, הרב יצחק נמנוב - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.
בנו, הרב משה נמנוב - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס.
בנו, הרב שלום דובער נמנוב - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר בי"ח שבט תשמ"ח).

לקריאה נוספת

הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, הוצאת קה"ת, תשמ"ט.
ר' ניסן - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. ישראל אלפנביין, כפר חב"ד, תשע"ג (950 עמ').
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
הרב אליהו מטוסוב, ר' שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר).
אל תעשה דבר בלי לשאול את הרבי. באנגלית {אנש}

קישורים חיצוניים

זכרון להולכים - צרור תמונות של ר' ניסן ט' אייר התשע"ד (09.05.2014) (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
ל' הכהן, מיוחד: ר' ניסן נמנוב ע"ה - באתר שטורעם (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
כבר בגיל צעיר - צריך להתחיל להתפלל באריכות • מכתב מר' ניסן, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ בספר החסידים כתב את שמה מאשא רבקה.

[1] בספר החסידים כתב את שמה מאשא רבקה.

[1]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 ==תולדות חיים==
-ר' ניסן, נולד ב[[י"ג מנחם אב]] [[תרס"ד]] [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ולאמו מרת שיינא חיה. הוא למד והתחנך ב[[תלמוד תורה]] אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד ר' [[ישעיהו דנבורג]]. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[שמואל ניסנוביץ|ר' שמואל-בער ניסנביטש]] וכן היה תלמיד של המשפיעים ר' [[יחזקאל פייגין]] ור' [[זלמן משה היצחקי]]. בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים חרקוב|תומכי תמימים בחרקוב]] ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] להיות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל|תומכי תמימים בנעוועל]] שם שהה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע{{הערה|ב[[ספר החסידים]] כתב את שמה מאש'''א''' רבקה.}} רבקה בת ר' [[משה רסקין]]. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1929), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק ש[[בסיביר]], בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].
+ר' ניסן, נולד ב[[י"ג מנחם אב]] [[תרס"ד]] [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ולאמו מרת שיינא חיה. הוא למד והתחנך ב[[תלמוד תורה]] אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד ר' [[ישעיהו דנבורג]]. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[שמואל ניסנוביץ|ר' שמואל-בער ניסנביטש]] וכן היה תלמיד של המשפיעים ר' [[יחזקאל פייגין]] ור' [[זלמן משה היצחקי]].
+בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים חרקוב|תומכי תמימים בחרקוב]] ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] להיות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל|תומכי תמימים בנעוועל]] שם שהה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע{{הערה|ב[[ספר החסידים]] כתב את שמה מאש'''א''' רבקה.}} רבקה בת ר' [[משה רסקין]]. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1929), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק ש[[בסיביר]], בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].
 ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של ה[[ק.ג.ב]]. בפועל, למרות הציווי ה[[חסידים]] באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של ה[[רבי]] בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני ה[[חסידים]] שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה ה[[חסיד]]: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].
-בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]] למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]].
+במלחמת העולם השניה ברח לטשקנט. בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו בן ארבים בלבד, היה ממנהלי תומכי תמימים, מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]] למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]], שם היה מנהל ומשפיע של [[תומכי תמימים פוקינג]].
+ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה.
-ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של [[עבודת השם]] מתוך "[[קבלת עול]]".
+שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של אתכפיא וסלידה מתאוות ו[[עבודת השם]] מתוך "[[קבלת עול]]".
 ==הוראות מהרבי==