בקיעת הנהר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←מקורו) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
{{ציטוט|תוכן=וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים|מקור=ישעי' יא, טו}} | |||
{{הערה|בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון}} | |||
{{ציטוט|תוכן=הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה{{הערה|לשון עבר.}} בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל{{הערה|לשון עתיד.}}|מקור=תהילים סו, ו}} | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של [[ראיה]], שמשמעותה היא השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת (ולא כמו [[שמיעה]] שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם), כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פי ה' דיבר - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עמו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבעה נחלים" – שבעת המידות{{הערה|ראה בכל זה לקוטי תורה ד"ה והניף (בפרשת צו). סידור עם דא"ח שביעי של פסח. ובכמה מקומות, כגון [https://drive.google.com/file/d/1v-okTiIK20gM8FHBiKT0Rnc_CJ_xvYOd/view ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ]}}. | הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של [[ראיה]], שמשמעותה היא השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת (ולא כמו [[שמיעה]] שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם), כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פי ה' דיבר - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עמו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבעה נחלים" – שבעת המידות{{הערה|ראה בכל זה לקוטי תורה ד"ה והניף (בפרשת צו). סידור עם דא"ח שביעי של פסח. ובכמה מקומות, כגון [https://drive.google.com/file/d/1v-okTiIK20gM8FHBiKT0Rnc_CJ_xvYOd/view ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ]}}. | ||
== | בקיעת הנהר הוא עיקר החידוש של הגאולה, והחרים ה' את ים מצרים על דרך [[קריעת ים סוף]]<ref>ד"ה והחרים תשמ"ט, סה"מ מלוקט ג. ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה.</ref>. | ||
== [[כבר היה לעולמים]] == | |||
בדוגמת [[יציאת מצרים]], והשינויים מ[[קריעת ים סוף]]<ref>אחש"פ תשכ"ט, תו"מ ע' 116.</ref>. | |||
בקריעת ים סוף נפתח הצנור ונכלל בה בהעלם גם בקיעת הים שתהי' לע"ל (והחרים הוי' את לשון ים מצרים גו'), ויתירה מזו – גם בקיעת הנהר שתהי' לע"ל (והניף ידו על הנהר גו' והכהו לשבעה נחלים). דהגם שבקיעת הנהר הוא למעלה מבקיעת הים, דבקיעת הים הוא חיבור אצילות ובי"ע ובקיעת הנהר הוא חיבור העולמות (אצילות ובי"ע) עם אוא"ס הבל"ג שלמעלה מאצילות, מ"מ, בבקיעת הים שהיתה ביציאת מצרים נכלל בהעלם בקיעת הים דלע"ל וגם בקיעת הנהר דלע"ל<ref>ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה, אות י.</ref>. | |||
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] == | |||
=== העבודה ל"והכהו לשבעה נחלים" === | |||
<ref>אחש"פ תשכ"ה אות יג.</ref>. | |||
הכנה ל"והכהו לשבעה נחלים", הוא ע"י הדלקת שבעה נרות (בתוכינו)<ref>לקו"ש חכ"ג ע' 266.</ref>. | |||
=== העבודה ל"והדריך בנעלים" === | |||
==== והדריך בנעלים, על ידי [[קבלת עול]], שכופה טבעו ==== | |||
כי כמו שנעלים כפשוטם עשויים מעור גס, ובכדי שהעור הגס יהי' ראוי לעשות ממנו נעל (לבוש לרגלי האדם) הוא ע"י שמרככים את העור מקשיותו, דהעור כמו שהוא מצד עצמו (טרם שמרככין אותו), להיותו קשה וגס א"א להטות אותו, ודוקא ע"י שמרככין אותו מקשיותו אז דוקא אפשר להטותו ולעשות ממנו צורת נעל, עד"ז הוא ברוחניות, דענין והדריך בנעלים הוא שדורך על טבע גופו ונפשו הבהמית, שעי"ז מרכך אותם מקשיותם שלא יהיו קשים כארז אלא רך כקנה. | |||
וזהו שעבודה היא מלשון עיבוד עורות, כי עיקר ענין העבודה הוא שהאדם לוחם עם טבעו. ועי"ז נעשה זיכוך (לא רק בהטבע של האדם, אלא) גם בהטבע דכללות העולם. | |||
וזהו שההכנה לזה שלע"ל יהי' החיבור דטבע העולם עם אוא"ס הבל"ג שלמעלה מעולמות, היא בקיעת הנהר, הוא על ידי העבודה בדרך קבלת עול, שכופה עצמו נגד טבעו<ref>ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה, אות יא.</ref>. נעליכם ברגליכם, והדריך בנעלים, קב"ע<ref>אחש"פ בסיום כוס של ברכה תשכ"ד.</ref>. | |||
==== בעבודה, הכנה למשיח, תהלוכה<ref>אחש"פ תשכ"ח ס"ג.</ref> ==== | |||
וכיון שכל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, וכל גילוי קשור עם מצוה ועבודה שהיא מעין גילוי זה – הרי מובן שכדי לבוא להגילוי ד"והדריך בנעלים", הרי זה ע"י מצוה שנעשית ברגלים (כפי שנימנו בספר חרדים פרטי המצוות בשייכות לרמ"ח אברי האדם), וכמו "רץ לדבר מצוה", עי"ז שדורכים בנעלים בפשטות, ובפרט כאשר הולכים ב"תהלוכה" מהלך רחוק שיש בזה טירחא יתירה – ועל ידי זה זוכים להענין ד"והדריך בנעלים", שזהו אחד הענינים היותר נעלים שבבקיעת הנהר דלעתיד<ref>אחש"פ תשח"י, תו"מ אות טז [ושם ביאור הייעוד].</ref>. | |||
וכיון שכל הענינים דלעתיד תלויים במעשינו עכשיו, לכן, ההכנה לבקיעת הנהר דלעתיד היא – לימוד והפצת פנימיות התורה. ולא צריכים לחכות עד שיבואו אליו לבקש פנימיות התורה מפיהו, אלא עליו לחגור עצמו בשלשלאות של ברזל, ולהפיץ את פנימיות התורה בכל מקום שידו מגעת<ref>אחש"פ תשח"י, תו"מ אות מב.</ref>. | |||
בנהר יעברו ברגל, ע"י מצוות התלויות ברגל<ref>אחש"פ תשכ"ז ס"ו. ב' דחה"ש תשכ"ז ס"ה.</ref>. | |||
==ראו גם== | |||
* [[יב"ק|מַעֲבָר יַבֹּק]] | * [[יב"ק|מַעֲבָר יַבֹּק]] | ||
גרסה מ־10:20, 16 בספטמבר 2024
בקיעת הנהר הוא אחד מהיעודים שיהיו בגאולה בדומה לנפלאות שנעשו בזמן יציאת מצרים. נהר פרת יבקע ל7 וכל הגולים יעברו דרכו לארץ ישראל
מקורו
וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים
— ישעי' יא, טו
— תהילים סו, ו
בחסידות
על פי תורת החסידות, עניינו הוא כשם שקריעת ים סוף לשנים-עשר גזרים בפנימיות היוותה קריעת וביטול הצימצומים וההגבלות שיוצרת ספירת המלכות שבעולם האצילות, שנמשלת לדיבור, שעניינו הוא צמצום, שהרי הדיבור מעלים ומסתיר על המידות והמוחין שלפניו, כך ספירת המלכות מעלימה ומצמצמת את האור שנמשך מהספירות שלפניה. ועל ידי קריעת הים – עלמא דאתכסיא, המלכות שבעולם האצילות האור והחיות שבעולם האצילות נמשך לעולם הבריאה, כהכנה למתן תורה[4], לחבר את י"ב השבטים שמקומם בעולם הבריאה אל מקורם שבעולם האצילות, שלא יהיה הפסק והפרד בין עולם האצילות לבריאה, שהרי כל עניינו של מתן תורה הוא חיבור העולמות העליונים עם התחתונים, וההמשכה מאלו לאלו.
כך יהיה גם לעתיד לבוא: היות ויקומו לתחיה כל הצדיקים הגדולים שלמדו את כל התורה כולה, כמו משה רבינו והאבות, התורה שילמד מלך המשיח תהיה בלתי ידועה, ועל כך אומרים שהלימוד שיהיה בימות המשיח יהיה טעמי המצוות האמיתיים כפי שהם על פי פנימיות התורה (שאין לה גבול ומידה)[5] שלא התגלו לנו[6], ולכן כתוב על מלך המשיח שיהיה בדרגה נעלית יותר אף מהאבות, משה רבינו, ואף מאדם הראשון לפני שחטא, שהרי יגלה את החכמה הזו שלא התגלתה אף להם.
בכדי שתתאפשר המשכה כזו של גילוי טעמי המצוות כפי שהם בעצם החכמה, צריך להיות "קריעת הנהר" – קריעת ההגבלות של הבינה – שעניינה הוא מחשבה[7] המסתירה על עצם החכמה[8] בכדי לאחד את העולמות (שכבר אוחדו מקריעת ים סוף עם המידות שבאצילות) עם ספירת החכמה שבעולם האצילות.
הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של ראיה, שמשמעותה היא השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת (ולא כמו שמיעה שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם), כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פי ה' דיבר - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עמו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבעה נחלים" – שבעת המידות[9].
בקיעת הנהר הוא עיקר החידוש של הגאולה, והחרים ה' את ים מצרים על דרך קריעת ים סוף[10].
כבר היה לעולמים
בדוגמת יציאת מצרים, והשינויים מקריעת ים סוף[11].
בקריעת ים סוף נפתח הצנור ונכלל בה בהעלם גם בקיעת הים שתהי' לע"ל (והחרים הוי' את לשון ים מצרים גו'), ויתירה מזו – גם בקיעת הנהר שתהי' לע"ל (והניף ידו על הנהר גו' והכהו לשבעה נחלים). דהגם שבקיעת הנהר הוא למעלה מבקיעת הים, דבקיעת הים הוא חיבור אצילות ובי"ע ובקיעת הנהר הוא חיבור העולמות (אצילות ובי"ע) עם אוא"ס הבל"ג שלמעלה מאצילות, מ"מ, בבקיעת הים שהיתה ביציאת מצרים נכלל בהעלם בקיעת הים דלע"ל וגם בקיעת הנהר דלע"ל[12].
מעשינו ועבודתנו
העבודה ל"והכהו לשבעה נחלים"
[13].
הכנה ל"והכהו לשבעה נחלים", הוא ע"י הדלקת שבעה נרות (בתוכינו)[14].
העבודה ל"והדריך בנעלים"
והדריך בנעלים, על ידי קבלת עול, שכופה טבעו
כי כמו שנעלים כפשוטם עשויים מעור גס, ובכדי שהעור הגס יהי' ראוי לעשות ממנו נעל (לבוש לרגלי האדם) הוא ע"י שמרככים את העור מקשיותו, דהעור כמו שהוא מצד עצמו (טרם שמרככין אותו), להיותו קשה וגס א"א להטות אותו, ודוקא ע"י שמרככין אותו מקשיותו אז דוקא אפשר להטותו ולעשות ממנו צורת נעל, עד"ז הוא ברוחניות, דענין והדריך בנעלים הוא שדורך על טבע גופו ונפשו הבהמית, שעי"ז מרכך אותם מקשיותם שלא יהיו קשים כארז אלא רך כקנה.
וזהו שעבודה היא מלשון עיבוד עורות, כי עיקר ענין העבודה הוא שהאדם לוחם עם טבעו. ועי"ז נעשה זיכוך (לא רק בהטבע של האדם, אלא) גם בהטבע דכללות העולם.
וזהו שההכנה לזה שלע"ל יהי' החיבור דטבע העולם עם אוא"ס הבל"ג שלמעלה מעולמות, היא בקיעת הנהר, הוא על ידי העבודה בדרך קבלת עול, שכופה עצמו נגד טבעו[15]. נעליכם ברגליכם, והדריך בנעלים, קב"ע[16].
בעבודה, הכנה למשיח, תהלוכה[17]
וכיון שכל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, וכל גילוי קשור עם מצוה ועבודה שהיא מעין גילוי זה – הרי מובן שכדי לבוא להגילוי ד"והדריך בנעלים", הרי זה ע"י מצוה שנעשית ברגלים (כפי שנימנו בספר חרדים פרטי המצוות בשייכות לרמ"ח אברי האדם), וכמו "רץ לדבר מצוה", עי"ז שדורכים בנעלים בפשטות, ובפרט כאשר הולכים ב"תהלוכה" מהלך רחוק שיש בזה טירחא יתירה – ועל ידי זה זוכים להענין ד"והדריך בנעלים", שזהו אחד הענינים היותר נעלים שבבקיעת הנהר דלעתיד[18].
וכיון שכל הענינים דלעתיד תלויים במעשינו עכשיו, לכן, ההכנה לבקיעת הנהר דלעתיד היא – לימוד והפצת פנימיות התורה. ולא צריכים לחכות עד שיבואו אליו לבקש פנימיות התורה מפיהו, אלא עליו לחגור עצמו בשלשלאות של ברזל, ולהפיץ את פנימיות התורה בכל מקום שידו מגעת[19].
בנהר יעברו ברגל, ע"י מצוות התלויות ברגל[20].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בקיעת הנהר לעתיד לבוא - שיעור בתורת הגאולה
- הרב מנחם ברוד, לומדים גאולה • בקיעת הנהר שיחת השבוע גיליון 1112
- חסידות באנימציה: מהי "בקיעת הנהר" לעתיד לבוא?
הערות שוליים
- ↑ בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון
- ↑ לשון עבר.
- ↑ לשון עתיד.
- ↑ ראה פסחים קי"ח א'
- ↑ כפי שאומר רש"י על הפסוק "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים פרק א' פסוק ב') דיבור המתחיל "כי טובים": "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה" - ↑ "כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה" – אגרת הקודש - סימן י"ט
- ↑ שהיא למעלה מהמלכות – שהיא דיבור. הבינה נמשלת לנהר שהרי כמו שנהר תמיד זורם ותמיד מחובר למקורו – עצם החכמה, כך גם המחשבה מתקיימת תמיד, בשונה מהדיבור שהוא ים – יכול לעמוד במקום אחד
- ↑ שהרי גם המחשבה כפי שהיא מתלבשת באותיות מעלימה ומסתירה על עצם החוכמה שנעלית מכך
- ↑ ראה בכל זה לקוטי תורה ד"ה והניף (בפרשת צו). סידור עם דא"ח שביעי של פסח. ובכמה מקומות, כגון ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ
- ↑ ד"ה והחרים תשמ"ט, סה"מ מלוקט ג. ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה.
- ↑ אחש"פ תשכ"ט, תו"מ ע' 116.
- ↑ ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה, אות י.
- ↑ אחש"פ תשכ"ה אות יג.
- ↑ לקו"ש חכ"ג ע' 266.
- ↑ ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה, אות יא.
- ↑ אחש"פ בסיום כוס של ברכה תשכ"ד.
- ↑ אחש"פ תשכ"ח ס"ג.
- ↑ אחש"פ תשח"י, תו"מ אות טז [ושם ביאור הייעוד].
- ↑ אחש"פ תשח"י, תו"מ אות מב.
- ↑ אחש"פ תשכ"ז ס"ו. ב' דחה"ש תשכ"ז ס"ה.