ראש חודש כסלו – הבדלי גרסאות
| שורה 108: | שורה 108: | ||
אחד מרופאי המרכז עזר בבחירת הציוד והמיכשור. כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. | אחד מרופאי המרכז עזר בבחירת הציוד והמיכשור. כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. | ||
הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך. מאוחר יותר התבטאה הרבנית, בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות!... בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון. | הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|מאוחר יותר התבטאה הרבנית, בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון. | ||
המזכירים התשושים | המזכירים התשושים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי.. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא הרבנית ע"ה היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, כמו עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר הרב קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת. | ||
בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של 16 אברכים ותמימים - ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]] - אל ציונו של כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג. | |||
בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר תהילים. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של 16 אברכים ותמימים - ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]] - אל ציונו של כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג. | |||
בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו לבקש ולהתחנן לפני יושב מרום להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר חיש מהר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות עמדו ליד ה[[כותל המערבי]] להתפלל לרפואתו הקרובה של הרבי. | בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו לבקש ולהתחנן לפני יושב מרום להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר חיש מהר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות עמדו ליד ה[[כותל המערבי]] להתפלל לרפואתו הקרובה של הרבי. | ||
מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי, לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית, ואמר להם: "את דעתי כבר אמרתי אתמול לא אשנה אותה!" והוסיף : "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי בבית הרפואה מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן". | מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי, לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית, ואמר להם: "את דעתי כבר אמרתי אתמול לא אשנה אותה!" והוסיף : "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי בבית הרפואה מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביה"ר מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}} | ||
אשה אחת, משרתת בבית אדמו"ר | |||
==בוקר [[שמיני עצרת]] == | ==בוקר [[שמיני עצרת]] == | ||