איסר זלמן מלצר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
(כאן צריך לבוא פרטים על רבנותו שם) | (כאן צריך לבוא פרטים על רבנותו שם) | ||
למרות היותה של העיירה [[סלוצק]] עיירה [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ח"ב עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה הי' לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערת שוליים|ראה [[ | למרות היותה של העיירה [[סלוצק]] עיירה [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ח"ב עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה הי' לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערת שוליים|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] ח"א עמ' קכ"א}}. | ||
==למד קבלה וחסיודת== | |||
בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] ו[[חסידות]] עם חברותא, דבר שהי' בימים ההם חידוש גדול{{הערת שוליים|מאחר שבציבור הליטאי-ירושלמי פשתה באותם ימים התנגדות ללימדו חסידות. ראה בארוכה קונטרס "זקניךך ויאמרו לך - הייתה כזו בימיהם" נגד ךלימוד [[תורת הסחידות]], [[ירשולים]] [[תשמ"ט]].}}. | |||
במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] הי' מן הראוי לציין פרט זה{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז אגרת ו'תט"ו: | |||
"...במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר ע"ה. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר כירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר עד"ז במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרה"צ הרה"ח הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כ"כ במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל.".}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:58, 26 באפריל 2010
הגאון רבי איסר זלמן מלצר, מחשובי הרבנים, תלמידו של רבי חיים מבריסק זצ"ל.
בסלוצק
(כאן צריך לבוא פרטים על רבנותו שם)
למרות היותה של העיירה סלוצק עיירה מתנגדית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם אדמו"ר הרש"ב בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו[1] באסיפת הרבנים שכינס אדמו"ר הרש"ב בשנת תרע"ז מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה הי' לרכז את כל צרכי היהדות של יהודי רוסיה. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל[2].
למד קבלה וחסיודת
בהיותו בירושלים למד ר' איסר זלמן קבלה וחסידות עם חברותא, דבר שהי' בימים ההם חידוש גדול[3].
במכתבו לרב שלמה יוסף זווין מעיר הרבי כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר אישים ושיטות הי' מן הראוי לציין פרט זה[4].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ב עמ' תת"ע
- ↑ ראה שמועות וסיפורים מהדורת תש"נ ח"א עמ' קכ"א
- ↑ מאחר שבציבור הליטאי-ירושלמי פשתה באותם ימים התנגדות ללימדו חסידות. ראה בארוכה קונטרס "זקניךך ויאמרו לך - הייתה כזו בימיהם" נגד ךלימוד תורת הסחידות, ירשולים תשמ"ט.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"ז אגרת ו'תט"ו: "...במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר ע"ה. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר כירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר עד"ז במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרה"צ הרה"ח הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כ"כ במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל.".