באבא סאלי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישראל אבוחצירא]] | [[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישראל אבוחצירא]] | ||
רבי '''ישראל אבוחצירא''' | רבי '''ישראל אבוחצירא''' - '''הבאבא סאלי'''; [[א' בתשרי]] [[תר"נ]] (1889) - [[ד' בשבט]] [[תשד"מ]] (1984)) היה רב גדול, אב"ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם ה[[רבי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
כיהן כרב ואב"ד בעיר [[ארפוד]] ב[[מרוקו]], ובשנים אלו הגיע לארפוד, שליח הרב למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]] אשר החל את הקשר בין חב"ד והבבא סאלי ויחד הקימו את מוסדות חב"ד בארפוד. | כיהן כרב ואב"ד בעיר [[ארפוד]] ב[[מרוקו]], ובשנים אלו הגיע לארפוד, שליח הרב למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]] אשר החל את הקשר בין חב"ד והבבא סאלי ויחד הקימו את מוסדות חב"ד בארפוד. | ||
בשנת תשי"א הבבא סאלי עלה לארץ הקודש, הרבי כתב לו אגרות ייחודיות. בתקופה מאוחרת יותר שב למרוקו ולפרקים שהה בצרפת, בה היה מתארח גם בישיבת חב"ד. בשנת [[תשכ"ד]] שב ל[[ארץ הקודש]] ובתחילה התיישב ב[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש כולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]]. | |||
בתקופה מאוחרת יותר שב למרוקו ולפרקים שהה בצרפת, בה היה מתארח גם בישיבת חב"ד. | |||
בשנת [[תשכ"ד]] שב ל[[ארץ הקודש]] ובתחילה התיישב ב[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש | |||
הבאבא סאלי נודע כצדיק מקובל גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד ב[[ניסים]] ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]]. | הבאבא סאלי נודע כצדיק מקובל גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד ב[[ניסים]] ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]]. | ||
שורה 34: | שורה 30: | ||
הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם". | הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם". | ||
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה '''והערצה'''". | הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה '''והערצה'''". | ||
אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' [[ניסן]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}: {{ציטוטון|מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}. | |||
בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא". | בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא". | ||
שורה 41: | שורה 39: | ||
שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}. | שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}. | ||
===מעודד ומסייע בפעולות חב"ד=== | ===מעודד ומסייע בפעולות חב"ד=== | ||
מאז | מאז הכיר את חב"ד תמך הבבא סאלי בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר. | ||
כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל. | כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל. |
גרסה מ־08:23, 12 בינואר 2024
רבי ישראל אבוחצירא - הבאבא סאלי; א' בתשרי תר"נ (1889) - ד' בשבט תשד"מ (1984)) היה רב גדול, אב"ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם הרבי.
תולדות חיים
הבבא סאלי נולד בא' תשרי תר"נ בעיר ריסאני שבמרוקו לאביו הרב מסעוד אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'.
כיהן כרב ואב"ד בעיר ארפוד במרוקו, ובשנים אלו הגיע לארפוד, שליח הרב למרוקו הרב שלמה מטוסוב אשר החל את הקשר בין חב"ד והבבא סאלי ויחד הקימו את מוסדות חב"ד בארפוד.
בשנת תשי"א הבבא סאלי עלה לארץ הקודש, הרבי כתב לו אגרות ייחודיות. בתקופה מאוחרת יותר שב למרוקו ולפרקים שהה בצרפת, בה היה מתארח גם בישיבת חב"ד. בשנת תשכ"ד שב לארץ הקודש ובתחילה התיישב ביבנה, אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש כולל הליטאי בעיר כלפי הבעל שם טוב. אז עבר לנתיבות.
הבאבא סאלי נודע כצדיק מקובל גדול וקדוש שהייתה לו רוח הקודש גלויה ומלומד בניסים ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום בתורת הנגלה והנסתר.
בתו אסתר נשאה לרב ישר אדרעי שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד בנתיבות. שנטל חלק בקשריו עם הרבי.
קשרים עם הרבי
זכה לעמוד בקשר מכתבים עם הרבי שלאחר מכן נדפסו חלקם באגרות קודש.
הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו
מספר חודשים לאחר שהבבא סאלי הגיע לארץ הקודש, שלח איליו הרבי - בכ"ו טבת תשי"ב - אגרת ובה דברי ברכה ועידוד לפעול עם בני עדת הספרדים. ובפתח האגרת הרבי מכנה את הבבא סאלי בתארים נדירים, אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו צדיק גמור על פי תניא: "עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עליה מראשו ומעלה עטרת זהב גדולה".
ובאגרת כותב הרבי: "לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אמן כן יהי רצון, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו הקב"ה לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחינו בני ישראל הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ביראת שמים ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש.
ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר" [1].
מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים
בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"[2] מסופר, כי כבר בשנת תשי"ב היה מתייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: "כל מטרתו בעלותו לארץ הקודש הייתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל.. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית.. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי קבלה וחסידות.. באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'.. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ". עד כאן חלק מהמתואר בספר הנ"ל.
ואמנם באגרת מיום ט' ניסן תשי"ב כותב לו הרבי: "בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי אדר. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו.. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע לארצות הברית".
הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, מאן מלכי רבנן "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם". הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה והערצה".
אל הרב אליעזר קרסיק מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' ניסן תשי"ב[3]: "מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד".
בי"ג בניסן תשי"ג שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן באגרת הידועה של רב שרירא גאון, אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא".
"קירוב הדעת בטח יביא תועלת"
בכ"א בתמוז תשי"ב[4] כותב הרבי אל הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש: "נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו".
שוב כתב אליהם הרבי בט' אלול תשי"ג[5]: "בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת".
מעודד ומסייע בפעולות חב"ד
מאז הכיר את חב"ד תמך הבבא סאלי בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר למרוקו בתשי"ד, וראה את אשר חוללו שם שליחיו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.
כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של אדמו"רי חב"ד, והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.
בין השנים תשי"ד - תשכ"ד היה מגיע לצרפת לישיבת תומכי תמימים ברינואה ולמד שם ליקוטי תורה.
תמיכה במבצעי הרבי
כאשר חזר לארה"ק בשנת תשכ"ד המשיך את הקשר החם עם הרבי ושלוחיו בארץ ישראל. כשהוכרז על "מבצע תפילין", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי עזרא עטיה ורבי רפאל ברוך טולידאנו. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד מבצע נרות שבת קודש על ידי בנות שהגיעו לחינוך.
במאבק לתיקון חוק מיהו יהודי נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה".
בשנת תשמ"א פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית אותיות בספר התורה של ילדי ישראל: "כולנו מחכים ומצפים לגאולה השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת ספר תורה מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובוודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה"מתוך שמן ששון מחבריך .
נגד פגיעה ברבי
בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם (ביחד עם רבי יצחק כדורי) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".
אגרת תנחומין על פטירת הבאבא מאיר
סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"[6].
הרבי הוא המשיח
מספר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח הרב ישר אדרעי: "משמשו של הבאבא סאלי, הרב אליהו אלפסי, הראה לבאבא סאלי את האלבום "הרבי - שלושים שנות נשיאוּת" תוך שהוא לוחש לו: "אומרים שהוא [=הרבי] המשיח". הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: "איסתאהל כל שיי!" (זהו ביטוי בשפה הערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל!). [7].
הסתלקותו
לאחר הסתלקותו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה:
"משפחת אבוחצירה. מאוד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו הייתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".
צאצאיו
- בנו בבא ברוך, רבי ברוך אבוחצירא - נתיבות
- בנו בבא מאיר, רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל
- בתו הרבנית אסתר ע"ה ובעלה הרב ישר אדרעי נתיבות
- נכדו רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל
- נכדו רבי דוד אבוחצירא נהריה
- נכדתו רעיית הרב עמינדב מכלוף קריספין רבה של קרית ביאליק
- נכדתו רעיית הרב חיים פינטו רב הערים אשדוד וקרית מלאכי
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער וולפא שבועון בית משיח גיליון 448 הקשר השמיימי בין הרבי והבבא סאלי .
- ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לח.
- ספר בסוד שיח ע' 21-27.
- הרב שלום בער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק א, [מהדורה חדשה] עמ' 23 ואילך.
קישורים חיצוניים
- תגית בבא סאלי
- מכתב מהרבי לבבא סאלי, אגרות קודש חלק ז' עמ' רכג
- קשרי הבבא סאלי עם הרבי מתוך הספר שמן ששון מחבריך
- ראיון על הבבא סאלי עם חתנו, הרב ישר אדרעי
- הקשר השמיימי בין הרבי מה"מ ל'בבא סאלי -
- הבבא סאלי תורם לישיבת תות"ל המרכזית
- חיים רייך, ה"בבא ברוך" בראיון נדיר: "הקשר של אבי עם חב"ד התחיל כבר בימי הריי"צ", א' שבט התשע"ד (02.01.2014)
- אברהם רייניץ, כיצד הגיב הבבא סאלי כאשר אמרו לו שהרבי משיח?, הרב שלמה וויצמן מספר ל (מס' 909) על הקשר המיוחד עם הרבי וחסידות חב"ד, באתר , כ"ט טבת התשע"ד (01.01.2014)
- נשיא אלוקים בתוכנו, הבבא סאלי מעודד את מבצעי הרבי
הקודם: - |
רבני אבוחצירא א' בתשרי תר"נ - ד' שבט תשד"מ |
הבא: האדמו"ר הבאבא ברוך אבוחצירא (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא מאיר אבוחצירא (אשדוד) |
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אגרת א'שע
- ↑ כרך ב' עמוד קלד.
- ↑ אגרות קודש הרבי, אגרת א'תק
- ↑ אגרות קודש הרבי, אגרת א'תשכא.
- ↑ אגרת ז'תתקעח.
- ↑ שמן ששון מחבריך, ח"א [מהדורה חדשה], עמ' 31.
- ↑ שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה], חלק א, עמ' 32.