פאה נכרית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''פאה נכרית''', הינה שערות ש[[נשים]] מניחות על ראשן, לצורך כיסויו.
'''פאה נכרית''', היא שיער תלוש, שרוב הננשים מהמגזר החרדי נוהגות לכסות בו את ראשן, ולקיים בזה את מצוות ה', לכסות את השיער הטבעי של האשה.


הפאה אינה השערות הטבעיות של האשה עצמה, שכן על פי ההלכה שער האשה הוא ערווה, ולכן צריך לכסותו. אולם מותר לאשה להשתמש בשערות עצמה לאחר שנגזרו.
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים התירו זאת, וחלק ניכר מהם הורו שזהו כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד" והמטפחת המצויה אינה מכסה את השיער כראוי.


ישנה מחלוקת הפוסקים אם מותר לאשה לשים על ראשה שערות של אשה אחרת. ב[[שולחן ערוך]] בהלכות [[שבת]] משמע בפשטות שמותר, והפוסקים דנים בשאלה זו.
ואכן נשיאי חב"ד, ובהם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש).


נשיאי חב"ד, בהם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו לנשים ללכת בפאה נכרית דווקא. אחת מהסיבות לכך היא מכיון שכאשר לובשים מטפחת, יש שמקילים ואינם מכסים את כל השיער, וכך עוברים הם על איסור חמור, מה שאין כן כאשר מכסים את הראש בפאה נכרית מתכסה כל הראש לגמרי.
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור. "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).


סיבה נוספת לדבר היא, שכאשר אישה הולכת עם מטפחת לראשה, ייתכן שכאשר תמצא בחברה שבה אין מקובל ללכת בכיסוי ראש תוריד האשה את המטפחת, דבר שאינו אפשרי בפאה.
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. "בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי".(תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח).


כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד חסידות חב"ד על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציאה הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו [[לקט שכחת הפאה]] בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כמלאכים ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנוכרית.
הרבי מליובאוויטש הורה כך לכולן, למרות שישנן כאלה המכסות את ראשן כראוי במטפחת. "ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וקל להבין" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).
 
כמו כן, הוא חייב ללכת בפאה גם נשים כאלו שאמותיהן הלכו במטפחת: "יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה.אבל כבר מילתי אמורה שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה". (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).
 
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד חסידות חב"ד על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו [[לקט שכחת הפאה]] בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כמלאכים ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנוכרית.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==

גרסה מ־16:41, 15 ביולי 2010

פאה נכרית, היא שיער תלוש, שרוב הננשים מהמגזר החרדי נוהגות לכסות בו את ראשן, ולקיים בזה את מצוות ה', לכסות את השיער הטבעי של האשה.

הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים התירו זאת, וחלק ניכר מהם הורו שזהו כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד" והמטפחת המצויה אינה מכסה את השיער כראוי.

ואכן נשיאי חב"ד, ובהם אדמו"ר הריי"צ והרבי, הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש).

הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור. "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).

סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. "בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי".(תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח).

הרבי מליובאוויטש הורה כך לכולן, למרות שישנן כאלה המכסות את ראשן כראוי במטפחת. "ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וקל להבין" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

כמו כן, הוא חייב ללכת בפאה גם נשים כאלו שאמותיהן הלכו במטפחת: "יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה.אבל כבר מילתי אמורה שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה". (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד חסידות חב"ד על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב שלום דוב וולפא את ספרו לקט שכחת הפאה בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כמלאכים ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנוכרית.

קישורים חיצונים