רבי ישראל נג'ארה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]]. | וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]]. | ||
===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו=== | ===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו=== | ||
הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]] | הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל. | ||
==חיים אישיים== | ==חיים אישיים== | ||