מנין כריתת הברית: הבדלים בין גרסאות בדף
(←רקע) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
"החגיגה של י"ט כסלו הייתה על צד היותר טוב, והיו גילויים נעלים מאדמו"ר נ"ע, ואדמו"ר דיבר | "החגיגה של י"ט כסלו הייתה על צד היותר טוב, והיו גילויים נעלים מאדמו"ר נ"ע, ואדמו"ר דיבר | ||
אז הרבה. ואמר אז: "איך וויל מאכן שמשים. ושמש הוא שילך בכל העיר שנמצא, ויסדר | אז הרבה. ואמר אז: "איך וויל מאכן שמשים. ושמש הוא שילך בכל העיר שנמצא, ויסדר | ||
שיהיו קביעות ללימוד בבית המדרש ושיהיה מקוואות; יאסוף נערים וישכור [[מלמד]] עבורם | שיהיו קביעות ללימוד בבית המדרש ושיהיה מקוואות; יאסוף נערים וישכור [[מלמד תינוקות|מלמד]] עבורם | ||
וכו'". וכמה מהחסידים נענו ואמרו: "רבי, איך וויל זיין א שמש..." ומי שקיבל על עצמו את | וכו'". וכמה מהחסידים נענו ואמרו: "רבי, איך וויל זיין א שמש..." ומי שקיבל על עצמו את | ||
השמשות - אמר לו אדמו"ר "איך מאך מיט אייך א כריתת ברית"; ונתן לו כוס [[משקה]] וברכו | השמשות - אמר לו אדמו"ר "איך מאך מיט אייך א כריתת ברית"; ונתן לו כוס [[משקה]] וברכו | ||
גרסה מ־06:26, 17 ביוני 2024
מניין כריתת הברית הוא מעמד בו קרא אדמו"ר הריי"צ לתשעה חסידים - תמימים מלבדו, בו נשבעו במניין וכרתו ברית למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ברוסיה. באותו מעמד חילקו הנוכחים ביניהם את העבודה בהחזקת התורה והיהדות במדינה.
רקע
האירוע התרחש בשנת תרפ"ד. הימים היו ימי אימה ופחד, הג.פ.או והיבסקציה כבר סימנו את אדמו"ר הריי"צ כמטרה והצרו את צעדיו עד אשר כעבור כמה חדשים אכן נאלץ לעזוב את רוסטוב ולעקור ללנינגרד. עם זאת בהתקרב י"ט כסלו הגיעו אורחים רבים ונכבדים ונערכה התוועדות רבתית בנוכחות הרבי, כפי שמתאר בזיכרונותיו הרב מיכאל יהודה אריה לייב כהן[1]:
"החגיגה של י"ט כסלו הייתה על צד היותר טוב, והיו גילויים נעלים מאדמו"ר נ"ע, ואדמו"ר דיבר אז הרבה. ואמר אז: "איך וויל מאכן שמשים. ושמש הוא שילך בכל העיר שנמצא, ויסדר שיהיו קביעות ללימוד בבית המדרש ושיהיה מקוואות; יאסוף נערים וישכור מלמד עבורם וכו'". וכמה מהחסידים נענו ואמרו: "רבי, איך וויל זיין א שמש..." ומי שקיבל על עצמו את השמשות - אמר לו אדמו"ר "איך מאך מיט אייך א כריתת ברית"; ונתן לו כוס משקה וברכו בהצלחה במעשיו".
בהמשך לכך, במהלך חורף תרפ"ד ביקר הרבי במוסקבה שם קרא לאסיפה מיוחדת עם עוזריו שהיו מוכנים לעבוד במסירת נפש עד טיפת דם האחרונה. שם קיבלה אותה כריתת ברית תוקף מיוחד במינו[2].
וכך סיפר אדמו"ר הריי"צ בעצמו בהתוועדות י"ג תמוז תרצ"ב שהתקיימה בדרוזדניק שבפולין:
"בחרתי שמונה [ובמקום אחר: תשעה] נערים תמימים, אנשים עם מוח ולב בריאים ועם ידיים ורגליים. הזמנתי אותם למוסקבה לאסיפה ונשבענו שבועה כי יהיה מה שיהיה, יהיו מוכן ומזומן ללכת עד טיפת הדם האחרונה...".
ושוב, בשנת תש"ב בארצות הברית מספר הרבי:
"...התאספו במוסקבה תשעה תמימים תלמידי תומכי תמימים ואני הייתי העשירי וכולנו נשבענו למסור את הנפש על תורה עד טיפת הדם האחרונה.
"באותו מעמד חילקנו את העבודה במדינה לכל אחד לחוד והייתה לכך השפעה גדולה על המדינה ונוסדו מאות תלמודי תורה וחדרים...".
בחלק מהמקורות מובא שהאירוע התרחש שנתיים קודם לכן, בשנת תרפ"ב.
| מנין כריתת הברית | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
קישורים חיצוניים
- הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, פרק י', כריתת ברית - עד טיפת הדם האחרונה עמוד נ"ה
- עד טיפת הדם האחרונה הרב משה מרינובסקי
- ברית הגיבורים במוסקבה, בתוך גליון 'אוצרות ליובאוויטש' תמוז תשפ"ב
הערות שוליים
- ↑ הובאו בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' נה.
- ↑ ספר השיחות תר"פ – תרפ"ז עמ' 55 ובמקומות שנסמנו בהערות שם.