מנחם מענדל ששון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
בבחרותו היה חבר במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת]]. כמו כן היה פעיל בולט בארגון [[צבאות השם בארץ הקודש]] בתחום 'מקהלת צבאות השם' ו'שבתות צבאות השם' והיה ממייסדי הדיי קעמפ ב[[נחלת הר חב"ד]]. כבר כבחור בישיבה גדולה החל למסור פינה שבועית קצרה על גלי הרדיו במסגרת תכניתו של [[אורי רווח]] ב[[מוצאי שבת]] ב'רשת מורשת'{{הערה|[https://chabad.info/child/449747/ על מה דיבר המפקד בלהט בשבת צבאות השם?], [https://chabad.info/news/581547/ מה המסר איתו יצא החייל מהלימוד בבית חיינו? האזינו לפינת 'סימני גאולה' ברדיו] {{אינפו}}}}
בבחרותו היה חבר במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת]]. כמו כן היה פעיל בולט בארגון [[צבאות השם בארץ הקודש]] בתחום 'מקהלת צבאות השם' ו'שבתות צבאות השם' והיה ממייסדי הדיי קעמפ ב[[נחלת הר חב"ד]]. כבר כבחור בישיבה גדולה החל למסור פינה שבועית קצרה על גלי הרדיו במסגרת תכניתו של [[אורי רווח]] ב[[מוצאי שבת]] ב'רשת מורשת'{{הערה|[https://chabad.info/child/449747/ על מה דיבר המפקד בלהט בשבת צבאות השם?], [https://chabad.info/news/581547/ מה המסר איתו יצא החייל מהלימוד בבית חיינו? האזינו לפינת 'סימני גאולה' ברדיו] {{אינפו}}}}


לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית ב770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' במהלכה כתב את המדור השבועי 'יומנו של תמים' שב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|בתור 'תשורה' לחתונתו הו"ל את הקובץ 'אשרי תמים שלא יעזבך' ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/01/04-01-2023-02-17-55-לקריאה-1.pdf לצפיה והורדה]), ובו יומן מתקופת הקורונה ([[כ"ד אדר]] - [[ל' סיוון]] תש"פ) בחצר [[הרבי מלך המשיח שליט"א]], המיוחד ביומן זה לגבי שאר היומנים מתקופה זו שהיומן מביא (בעיקר) את תחושות התמימים בקבוצה בזמני התקופה ואת האווירה, ופחות את הנהגות הרבי במהלך התקופה (שנדפסו בשאר היומנים ובספרים "הקורונה בליובאוויטש" ו"שנת פדות בבית משיח").}} ולאחמ"כ נסע להיות שליח בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] במשך שנת [[תשפ"א]]. במהלך שנת השליחות בישיבה החל בלימד הלכה בצורה מעמיקה ובשלב ראשון [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] ע"י הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אריה לייב טייטלבוים]] כשלאחר מכן משתלב בלימודים ובחינות של 'היכל שלמה' שע"י [[הרבנות הראשית לישראל]].
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית ב770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' במהלכה כתב את המדור השבועי 'יומנו של תמים' שב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|בתור 'תשורה' לחתונתו הו"ל את הקובץ 'אשרי תמים שלא יעזבך' ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/01/04-01-2023-02-17-55-לקריאה-1.pdf לצפיה והורדה]), ובו יומן מתקופת הקורונה ([[כ"ד אדר]] - [[ל' סיוון]] תש"פ) ב[[770]]}}.
 
לאחר שנת הקבוצה  נסע כתלמיד שליח לישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] למשך שנת [[תשפ"א]]. במהלך שנת השליחות בישיבה החל בלימד הלכה בצורה מעמיקה ובשלב ראשון [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] ע"י הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אריה לייב טייטלבוים]] כשלאחר מכן משתלב בלימודים ובחינות של 'היכל שלמה' שע"י [[הרבנות הראשית לישראל]].


לאחר שנת הקבוצה היה אחראי התכניות ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]] למשך שנתיים{{הערה|ב[[תשפ"א]] בשכבת הבוגרים וב[[תשפ"ב]] בשכבת הצעירי.ם}}.
לאחר שנת הקבוצה היה אחראי התכניות ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]] למשך שנתיים{{הערה|ב[[תשפ"א]] בשכבת הבוגרים וב[[תשפ"ב]] בשכבת הצעירי.ם}}.

גרסה מ־22:40, 12 בדצמבר 2023

הרב מנחם מענדל (מני) ששון בהנחיית 'עצרת גאולה ומשיח' שע"י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, ג' תמוז תשפ"ג

הרב מנחם מענדל ששון (מכונה מני; יליד שנת תשנ"ט) הוא מרצה בענייני גאולה ומשיח ומאנ"ש בקהילת חב"ד בצפת ופעיל בארגון את"ה העולמי.

תולדות חיים

נולד בכ"ט טבת תשנ"ט[1] בביתר עילית לאביו הרב חיים ששון 'מרצה הגאולה' ומו"ל של ספרים בענייני גאולה ומשיח בפנימיות התורה ולאימו מרת פנינה. בילדותו למד בתלמוד תורה תפארת מנחם בעיר.

למד בישיבות תומכי תמימים נתניה[2] וחסידי חב"ד ליובאוויטש צפת[3].

בבחרותו היה חבר במערכת הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת. כמו כן היה פעיל בולט בארגון צבאות השם בארץ הקודש בתחום 'מקהלת צבאות השם' ו'שבתות צבאות השם' והיה ממייסדי הדיי קעמפ בנחלת הר חב"ד. כבר כבחור בישיבה גדולה החל למסור פינה שבועית קצרה על גלי הרדיו במסגרת תכניתו של אורי רווח במוצאי שבת ב'רשת מורשת'[4]

לקראת שנת הלימודים תש"פ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770 במסגרת שנת ה'קבוצה' במהלכה כתב את המדור השבועי 'יומנו של תמים' שבשבועון בית משיח[5].

לאחר שנת הקבוצה נסע כתלמיד שליח לישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה) למשך שנת תשפ"א. במהלך שנת השליחות בישיבה החל בלימד הלכה בצורה מעמיקה ובשלב ראשון הוסמך לרבנות ע"י הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב אריה לייב טייטלבוים כשלאחר מכן משתלב בלימודים ובחינות של 'היכל שלמה' שע"י הרבנות הראשית לישראל.

לאחר שנת הקבוצה היה אחראי התכניות בישיבת קיץ חיילי בית דוד למשך שנתיים[6].

הרב מנחם מענדל (מני) ששון לצד אביו 'מרצה הגאולה' הרב חיים ששון

לאחר נישואיו בה' טבת תשפ"ג עם רעייתו גב' שרה[7] גלנט, קבע את מגוריו בעיר צפת בה מתגוררים הורי אשתו כשהוא ממשיך בלימודי הבחינה לרבנות במסגרת הכולל שע"י ישיבת חח"ל צפת בראשות הרב מנחם מענדל הראל.

מוסר מידי שבוע שיעור דבר מלכות מיוחד במסגרת 'כולל ליל שישי' המתקיים בבית הכנסת היכל לוי יצחק בצפת ע"י ועד אברכי אנ"ש ובסיוע כולל חב"ד. השיעור מועלה מידי שבוע לאתר חב"ד אינפו.

לאחר נישואיו החל לעבוד בארגון את"ה העולמי בפרויקטים שונים ומהם בהפקת תכנית אוזניים לשמוע - תכנית שמע שבועית לתלמידי התמימים בה מארח ומשוחח עם רבנים ומשפיעים בעניינים שעל סדר יומו של תמים תוך דגש מיוחד על ענייני גאולה ומשיח ובשורת הגאולה.

מוזמן להתוועד ולנאום כמשפיע אורח, מרצה ומנחה באירועים שונים ולקהל יעד מגוון[8].

חיבוריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. זכה שסנדקו היה הרב מרדכי אליהו
  2. תשע"ד-תשע"ו. כתלמיד בשיעור ג' היה ממנהלי את"ה בישיבה.
  3. תשע"ז-תשע"ט.
  4. על מה דיבר המפקד בלהט בשבת צבאות השם?, מה המסר איתו יצא החייל מהלימוד בבית חיינו? האזינו לפינת 'סימני גאולה' ברדיו
  5. בתור 'תשורה' לחתונתו הו"ל את הקובץ 'אשרי תמים שלא יעזבך' (לצפיה והורדה), ובו יומן מתקופת הקורונה (כ"ד אדר - ל' סיוון תש"פ) ב770
  6. בתשפ"א בשכבת הבוגרים ובתשפ"ב בשכבת הצעירי.ם
  7. בת ר' יצחק.
  8. בת ים: קהל רב השתתף בעצרת גאולה ומשיח, 'בדרך תמים' צפת: למדו והתוועדו לקראת ר"ה להתקשרות