117
עריכות
אין תקציר עריכה
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו"ר הזקן]]. | '''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
== | == אביו == | ||
רבי אהרן נולד בשנת תצ"ו לאביו רבי יעקב שמש, חסיד של ה[[בעש"ט]], הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית. | |||
האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} "אהרן אותיות נראה" היא מאמר של ה[[בעש"ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש"ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ"נראה כזה צומח אהרן". היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 152.}}. | האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} "אהרן אותיות נראה" היא מאמר של ה[[בעש"ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש"ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ"נראה כזה צומח אהרן". היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 152.}}. | ||
אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש"ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש"ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש"ט]] ח"א עמ' 419 ואילך. רשימות דברים עמ' 199.}}. | אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש"ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש"ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש"ט]] ח"א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב"ד]] חט"ז עמ' 9. רשימות דברים עמ' 199.}}. | ||
== במעזריטש == | |||
ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שה[[מגיד ממעזריטש]] שלח את רבי [[זושא מאניפולי]] לקרבו{{הערה|[[היכל הבעש"ט]] גליון יב עמ' קמ.}}. | |||
כל אחד מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 287.}}. | |||
את אופן היראה שלו מהשי"ת המשיל [[אדמו"ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו"ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה.}}. | |||
ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע "המלך" נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז"ל{{גיטין נו, א}} "אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!" (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|מחזור לראש השנה ויום הכיפורים קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...}}. | |||
פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה. [[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 293.}}. | פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה. [[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 293.}}. | ||
רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: "אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 302.}}. | |||
== עם אדמו"ר הזקן == | |||
כשבא [[אדמו"ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי"ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 289.}}. | |||
פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים". | |||
[[אדמו"ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}. | [[אדמו"ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}. | ||
יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[ישכר דב קאבלינקער]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים. | |||
בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים. | |||
נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]]. | |||
זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[ב"ח]] מקנאים בגן עדן שלו. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||