אפרים וולף: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אפרים_וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]] | [[קובץ:אפרים_וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]] | ||
הרב '''אפרים וואלף''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]]) היה בא כוחו של הרבי בארץ, עמד בראשות [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], שימש כמנהלה הראשי של [[תומכי תמימים | הרב '''אפרים וואלף''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]]) היה בא כוחו של הרבי בארץ, עמד בראשות [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], שימש כמנהלה הראשי של [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בישראל]], יו"ר [[המרכז לעניני חינוך|המרכז לעיניני חינוך]], [[הוצאת ספרים קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]] בארץ הקודש. חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בישראל. הרבי התבטא עליו: "האיש שלי בארץ ישראל הוא אפרים וולף". | ||
הרבי התבטא עליו: "האיש שלי בארץ ישראל הוא אפרים וולף". | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
[[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]] | [[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]] | ||
נולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות. | נולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות. | ||
אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן. | אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן. | ||
בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ואת הרב [[משה צחובל]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129177 מכתבו של הרב וולף לרב צחובל בו מודה לו על סיועו בהתקרבות לחסידות חב"ד].}} ואישים נוספים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד וקירבו אותו לעשות את הצעדים הראשונים לעולמה של חסידות חב"ד. | בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ואת הרב [[משה צחובל]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129177 מכתבו של הרב וולף לרב צחובל בו מודה לו על סיועו בהתקרבות לחסידות חב"ד].}} ואישים נוספים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד וקירבו אותו לעשות את הצעדים הראשונים לעולמה של חסידות חב"ד. | ||
===בישיבה=== | ===בישיבה=== | ||
בשנת [[תרצ"ג]], עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שכיהן אז כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות. | בשנת [[תרצ"ג]], עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שכיהן אז כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות. | ||
לקראת [[חודש תשרי]] תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[ | לקראת [[חודש תשרי]] תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי]], ששהה באותו [[תשרי]] במחיצת הרבי הריי"צ. | ||
בסיום [[חודש תשרי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שבירכו בהצלחה. | בסיום [[חודש תשרי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שבירכו בהצלחה. | ||
===בארץ ישראל=== | ===בארץ ישראל=== | ||
מאטווצק נסע ר' אפרים ל[[ | מאטווצק נסע ר' אפרים ל[[ווילנה]], שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה. | ||
כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה | כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה. שם הכיר את הרב [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, עולה, כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות. | ||
===[[נישואיו]]=== | ===[[נישואיו]]=== | ||
בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי'. ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, ומכיון שבאותם ימים שהה בניו יורק, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקווה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי. | בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי'. ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, ומכיון שבאותם ימים שהה בניו יורק, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקווה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי. | ||
בראש חודש אדר תש"א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום [[ב' אדר]] [[תש"ב]] נשא אותה לאישה. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] אליו. | בראש חודש אדר תש"א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום [[ב' אדר]] [[תש"ב]] נשא אותה לאישה. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] אליו. | ||
===פרנסתו=== | ===פרנסתו=== | ||
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]]. | שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]]. | ||
כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"צ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של "[[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי [[ארץ הקודש]] על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו. | כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"צ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של "[[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי [[ארץ הקודש]] על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו. | ||
בשנת [[תש"ט]] עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש. | בשנת [[תש"ט]] עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש. | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא | הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מדי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' לוד. | ||
הרב אפרים נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת "תומכי תמימים" בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד. | הרב אפרים נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת "תומכי תמימים" בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד. | ||
==מנהל תומכי תמימים המרכזית== | ==מנהל תומכי תמימים המרכזית== | ||
בשלהי שנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]]. | בשלהי שנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]]. | ||
ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו"ר הריי"צ ולאחר מכן על ידי הרבי. | ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו"ר הריי"צ ולאחר מכן על ידי הרבי. | ||
מסירותו למען המוסדות הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת | מסירותו למען המוסדות הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי"ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר. | ||
ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמה: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת ביקשו התמימים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו, כדי שיחוש את מה שהם חשים. | ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמה: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת ביקשו התמימים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו, כדי שיחוש את מה שהם חשים. | ||
על רשת המוסדות המפוארים ניצח במשך כיובל שנים. | על רשת המוסדות המפוארים ניצח במשך כיובל שנים. | ||
| שורה 57: | שורה 56: | ||
==ילדיו== | ==ילדיו== | ||
*בנו [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד | *בנו [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד | ||
*בנו [[שלום דובער וולף]] ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק | *בנו [[שלום דובער וולף]] ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק | ||
*בנו [[מנחם מענדל וולף]] - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק | *בנו [[מנחם מענדל וולף]] - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק | ||
*בנו [[אליקים וולף]] - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון וממנהלי ישיבת תומכי תמימים לוד - כפר חב"ד. | *בנו [[אליקים וולף]] - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון וממנהלי ישיבת תומכי תמימים לוד - כפר חב"ד. | ||
*בנו [[בנימין וולף (קראון הייטס)|בנימין וולף]] -מנהל [[בית רבקה קראון הייטס|קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה"]] ב[[קראון הייטס]] | *בנו [[בנימין וולף (קראון הייטס)|בנימין וולף]] -מנהל [[בית רבקה קראון הייטס|קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה"]] ב[[קראון הייטס]] | ||
*חתנו הרב [[מנחם מענדל דערען]] - משפיע קהילת חב"ד בלוד | *חתנו הרב [[מנחם מענדל דערען]] - משפיע קהילת חב"ד בלוד | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת [[תש"י]] ועד חול המועד סוכות [[תשמ"ט]] (ההוראה להתגייס למען "ג"). | *[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת [[תש"י]] ועד חול המועד סוכות [[תשמ"ט]] (ההוראה להתגייס למען "ג"). | ||
* | *זושא וולף, '''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט [[תשע"ד]]. | ||
*'''המנהל''', מנחם אב תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140144 סקירה על הספר באתר COL].}}. | *'''המנהל''', מנחם אב תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140144 סקירה על הספר באתר COL].}}. | ||
גרסה מ־01:22, 22 בינואר 2024
הרב אפרים וואלף (כ"א מנחם אב תר"פ - כ"ו שבט תשס"ג) היה בא כוחו של הרבי בארץ, עמד בראשות אגודת חסידי חב"ד בישראל, שימש כמנהלה הראשי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית בישראל, יו"ר המרכז לעיניני חינוך, הוצאת ספרים קה"ת ומחנה ישראל בארץ הקודש. חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית ורשת אהלי יוסף יצחק בישראל. הרבי התבטא עליו: "האיש שלי בארץ ישראל הוא אפרים וולף".
תולדות חייו
נולד בעיר נירנברג שבגרמניה, להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות. אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן.
בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב דוד משה ליברמן רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" באנטוורפן, בלגיה כיום, ואת הרב משה צחובל[1] ואישים נוספים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד וקירבו אותו לעשות את הצעדים הראשונים לעולמה של חסידות חב"ד.
בישיבה
בשנת תרצ"ג, עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו המשפיע הדגול הרב שמואל לויטין, שכיהן אז כרבה של ראקשיק הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות.
לקראת חודש תשרי תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ באטוואצק, שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, הרבי, ששהה באותו תשרי במחיצת הרבי הריי"צ.
בסיום חודש תשרי זכה להיכנס ליחידות אל הרבי הריי"צ שבירכו בהצלחה.
בארץ ישראל
מאטווצק נסע ר' אפרים לווילנה, שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.
כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "תורת אמת" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה. שם הכיר את הרב משה אשכנזי שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, עולה, כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.
נישואיו
בחורף תש"א הציע החסיד הרב משה דובינסקי, לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב אברהם פריז, מרת פסיה תחי'. ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, ומכיון שבאותם ימים שהה בניו יורק, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקווה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.
בראש חודש אדר תש"א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום ב' אדר תש"ב נשא אותה לאישה. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של הרבי הריי"צ אליו.
פרנסתו
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב משה אשכנזי.
כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"צ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". יחד עם זה יצאו גליונות של "הקריאה והקדושה" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב דוד חנזין היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי ארץ הקודש על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.
בשנת תש"ט עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.
פטירתו
הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מדי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' לוד.
הרב אפרים נפטר בכ"ו שבט תשס"ג, ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב שלום דובער וולף. במסע ההלוויה שיצא מישיבת "תומכי תמימים" בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד.
מנהל תומכי תמימים המרכזית
בשלהי שנת תש"ט, מונה על ידי ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק למנהל ישיבת תומכי תמימים לוד, שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב זושא וילימובסקי.
ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו"ר הריי"צ ולאחר מכן על ידי הרבי.
מסירותו למען המוסדות הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת תש"ט עד תשי"ג היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי"ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.
ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמה: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת ביקשו התמימים שיותקן מיזוג בזאל הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו, כדי שיחוש את מה שהם חשים.
על רשת המוסדות המפוארים ניצח במשך כיובל שנים.
יו"ר אגודת חסידי חב"ד
היה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש אגודת חסידי חב"ד באה"ק בין השנים תשכ"ג-תש"נ.
במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת.
ילדיו
- בנו נתן וולף - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד
- בנו שלום דובער וולף ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק
- בנו מנחם מענדל וולף - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק
- בנו אליקים וולף - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון וממנהלי ישיבת תומכי תמימים לוד - כפר חב"ד.
- בנו בנימין וולף -מנהל קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה" בקראון הייטס
- חתנו הרב מנחם מענדל דערען - משפיע קהילת חב"ד בלוד
לקריאה נוספת
- זושא וולף, ימי תמימים - סדרה בת שמונה כרכים הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת תש"י ועד חול המועד סוכות תשמ"ט (ההוראה להתגייס למען "ג").
- זושא וולף, עסקנות ציבורית - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט תשע"ד.
- המנהל, מנחם אב תשפ"ב[2].
| הקודם: חיים אליעזר קרסיק |
יושב ראש אגו"ח תשכ"ג - תש"נ |
הבא: שלמה מיידנצ'יק |