ברוך מרדכי אטינגר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' ברוך מרדכי נולד | ר' ברוך מרדכי נולד לאביו רבי '''אליעזר''' ב[[עיירה]] קטנה סמוכה לעיר [[שוינציאן]] שב[[ליטא]] בערך בשנת [[תקכ"א]] (1761){{הערה|כך סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס בקונטרס "[[ביקור שיקגו]]". מסורות אחרות מסתמכות על הודעה שנמצאה בארכיון ב[[וילנה]], שם מצוין כי נולד ב[[לבוב]] שב[[פולין]] בשנת ה'[[תקל"ג]]}}. לאמו קראו '''לאה''', בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב. | ||
בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק"ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ"א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה. | בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק"ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ"א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה. | ||
גרסה מ־22:21, 10 במרץ 2024
הרב ברוך מרדכי אטינגר (תקכ"א - י"ד אלול תרי"ב), הידוע בכינוי ר' ברוך מרדכי מבאברויסק, היה מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של וילנה.
תולדות חיים
ר' ברוך מרדכי נולד לאביו רבי אליעזר בעיירה קטנה סמוכה לעיר שוינציאן שבליטא בערך בשנת תקכ"א (1761)[1]. לאמו קראו לאה, בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב.
בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' מיכעלע אפאצקער בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד בוילנה. בהגיעו לוילנה[2] התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם הגאון מווילנה. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות בסלוצק ובמינסק, ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת תקמ"א נשא לאישה את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה לראש ישיבה בוילנה.
באותה תקופה הזמינו גאוני שקלוב את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס "שולחן התורה" אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי יוסף כולבו, שסיפר לו על אדמו"ר הזקן.
בשנת תקנ"ו או תקנ"ז (1795-1797) שב לוילנה ושימש כרב לעדת החסידים בעיר שהתקיימה אז במחתרת. בשנת תקנ"ט, לאחר שההתנגדות לתורת החסידות החריפה והחלו הלשנות שווא על עדת החסידים נעצר ונחקר על ידי השלטונות הרוסיים, ושוחרר לאחר זמן קצר.
באותה תקופה נסע לאדמו"ר הזקן ונהפך לחסיד, ואף כתב הסכמה לספריו שולחן ערוך הרב וליקוטי תורה.
בסוף שנת תקס"א (או תחילת תקס"ב) התמנה לתפקיד רב העיר באברויסק וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. בין פעולותיו היה הקמת בית דין. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים בשקלוב, במינסק ובסלוצק רחשו לו חיבה והדרת כבוד, למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד.
ר' ברוך מרדכי חי בדחקות ועוני. היה ידוע כבעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של אדם הראשון, שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר "אויך מיר א רב" (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.
בשנת תרי"א עלה לארץ הקודש, שם נפטר בי"ד באלול תרי"ב, ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
התייחסויות הרבי אודותיו
באגרת[3] לנכדו הר"ד שפירא פונה הרבי בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתעניין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.
הרבי כותב עליו את התואר זכר צדיק לברכה, תואר די נדיר אצל חסידים.
משפחתו
- חתנו, ר' צדוק אורליק
- נינו, ר' דובער אטינגר (ר' בערל מערקעס)
לקריאה נוספת
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, תולדות ברוך מרדכי, הוצאת מכון אהלי שם, תשס"ח.
- דובב שפתי ישנים (ספר זכרון)
- Derher Reb Boruch Mordechai Bobroisker